אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו סביח

מדינת ישראל נ' אבו סביח

תאריך פרסום : 01/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
40812-06-10
26/05/2014
בפני השופט:
שולמית דותן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
קאיד אבו סביח

החלטה + גזר דין

כתב האישום

בכתב האישום המתוקן מיום 13/02/13 יוחסה לנאשם עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בכך שביום 22/05/08 בשעה 22:00 או בסמוך לכך, באתר 07 במעלה אדומים, בו עבד כמאבטח, הרים את רובה העוזי שהחזיק (ברשיון) לעבר המתלונן , כשהוא טעון, זאת לאחר שהמתלונן הגיע למקום עם בני משפחתו ברכבו, ניסה לעבור את שער הכניסה לאתר, ובינו לבין הנאשם התפתח ויכוח.

הסדר הטיעון

ביום 13/02/13 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, והוסכם כי הוא יופנה לשירות מבחן לקבלת תסקיר אשר יבחן הן את שאלת הרשעתו בדין והן את שאלת העונש. עוד הוסכם, כי ב"כ המאשימה תעתור להרשעת הנאשם ולהטלת עבודות שירות בצירוף מאסר מותנה, בעוד הסניגור יהא חופשי בטיעוניו. בהתאם לכך הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות ונמצא כשיר ומתאים לביצוע עבודות שירות.

תסקירי שירות-מבחן

שירות מבחן הגיש בעניינו של הנאשם שלושה תסקירים.

בתסקיר הראשון מיום 03/09/13 פורטו נסיבות חייו של הנאשם , בן כ-30 נשוי ואב לתינוק רך בימים, המתגורר בפזורה הבדווית הסמוכה לערוער שבנגב. בעל השכלה של 11 שנות לימוד ובעל יכולות וורבליות וקוגנטיביות תקינות. בשנת 2000, בהיותו כבן 20 , התגייס לצה"ל ושירת במשך כשנה וחצי במג"ב ולאחר מכן ביחידת "קרקל". עם זאת, לא סיים תקופת שירותו ועזב המסגרת הצבאית בתום כשנתיים ו-3 חודשים, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים בה נמצא אשם , נשפט ונידון לעונש מאסר. לאחר שחרורו מצה"ל ועד לביצוע העבירה דנן בשנת 2008 , עבד הנאשם כמאבטח בחברות אבטחה שונות. בעקבות העבירה הנ"ל פוטר מעבודתו בחברת השמירה ואף נשלל ממנו רשיון הנשק. תקופה מסוימת לאחר מכן עבד כמסגר, וכיום עובד בחברת "נאות חובב" בתור עובד כללי.

בתסקיר ציין שירות המבחן התרשמותו, לפיה העבירה נשוא כתב האישום בוצעה על רקע בעיות זהות ושייכות עמן מתמודד הנאשם מגיל צעיר, עקב היותו חי מצד אחד בחברה בדווית מסורתית, ומצד שני מבקש להשתלב בחברה הישראלית, קונפליקט שבא לידי ביטוי הן בהחלטתו של הנאשם להתגייס לצה"ל, חרף אי תמיכתם של בני משפחתו, והן בנישואיו המאוחרים באופן יחסי למסורת. למרות נסיונו של הנאשם לפרוץ את גבולו, המסורת, ציין שירות המבחן, כי תקופת שירותו הצבאי היתה תקופה משברית עבורו ואופיינה בהתמודדות רגשית מורכבת, אשר השפיעה רבות על דימויו העצמי, דימוי העומד ברקע ביצוע העבירה.

בנוגע לכתב האישום דנן ציין שירות המבחן, כי הנאשם הודה במיוחס לו אך התקשה לקחת אחריות לביצוע העבירה, שכן לדבריו המתלונן עבר את המחסום בלי שנבדק כנדרש, ועצר רק כשלושים מטרים אחרי המחסום ולאחר שסימן לו לעצור, אז יצא מהרכב והחל לקלל את מוצאו. לדברי הנאשם, הוא הרים את נשקו כדי להרתיע את המתלונן, עקב חששו כי יפגע בו. התרשמותו של שירות המבחן היתה כי התגובה בה בחר הנאשם משקפת את בעיית הזהות והשייכית עמה הוא מתמודד מגיל צעיר , אשר בגינה התקשה לכבוש כעסו אל מול הכפשת מוצאו. עם זאת ציין כי הנאשם מגלה כיום נכונות להשתלב בהליך טיפולי שיאפשר לו להתמודד עם קונפליקט זה באישיותו, ויובילו לאימוץ דרכי פעולה שונות במצבי לחץ ומצוקה. לאור זאת ביקש שירות המבחן דחיה בת 3 חודשים שתאפשר לו לשלב את הנאשם בהליך טיפולי מתאים.

בתום תקופת הדחיה הגיש שירות המבחן תסקיר משלים, בו ציין, כי הנאשם השתתף בסדנת הכנה לטיפול, וכי התרשמותו היא שהנאשם בשל להשתלב בהליך טיפולי שיאפשר לו לחזק דימויו העצמי ולהימנע מדפוסי פעולה אימפולסיביים. בנוגע לעונש- המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם של"צ בהיקף של 250 שעות בצירוף צו מבחן למשך שנה.

ואולם, ביום 30/01/14 הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף, בו ציין, כי הנאשם עזב עבודתו בחברת "נאות חובב" וכי מעסיקו הנוכחי (במפעלי ים המלח) אינו מוכן לאפשר לו להשתלב בהליך טיפולי בפיקוח צו מבחן. משכך, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה , בנמקו כי הנאשם בשלב זה משקיע את כוחותיו להתמודדות עם בעיות קיומיות של עבודה ויתקשה להתפנות לצורך השתלבותו בתהליך טיפולי. וביקש להסתפק בהטלת צו של"צ על הנאשם בהיקף של 250 שעות בעמותת "באר שובע" בתפקיד של עוזר מטבח .

הטיעונים לעונש

בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בצירוף מאסר מותנה ופיצוי למתלונן . לדבריה, המדובר במקרה שאינו מצדיק הימנעות מהרשעת הנאשם, הן בשל חומרת העבירה וחשיבות הערך המוגן על ידה (מניעת קיפוח חיי אדם) והן בשל העדר פגיעה קונקרטית בנאשם בגין ההרשעה. יחד עם זאת לאור הודאתו של הנאשם בעבירה, ונוכח עברו הפלילי הנקי והתסקיר החיובי שניתן בעניינו- יש מקום לטענתה להקל בעונשו ולהטיל עליו עונש המצוי ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם את העבירה דנן, והנע (לדבריה) בין מאסר קצר (שניתן לריצוי בעבודות שירות) לבין 18 חודשי מאסר בפועל .

הסניגור מנגד ביקש להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו של"צ כהמלצתו של שירות המבחן. בדבריו הדגיש את שלל הנסיבות המקלות הקיימות במקרה זה, והכוללות את הודאתו של הנאשם במיוחס לו , את חרטתו הכנה, עברו הנקי, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, התסקיר החיובי, ומעל הכל- את העובדה, כי העבירה נעברה על רק התפקיד הרגיש שמילא הנאשם אותה עת במחסם ואינה מצויה ברף העליון של עבירת האיומים.

בנוגע לנזק הקונקרטי שעלול להיגרם לנאשם עקב הרשעתו בדין טען הסניגור, כי הנאשם עובד כיום במפעלי ים המלח "שדורשים כניסה למפעל שלא יהיה לך עבר פלילי וכל הזמן עושים בדיקות שגרתיות ומבקשים תעודת יושר ורואים אם יש שינוי במצב וזה סיכוי של 90% שאין לך עבודה במפעל הזה " (ע' 10 ש' 2-3). כן טען כי תחום עיסוקו של הנאשם הוא תחום האבטחה בו עבד עד לביצוע העבירה הנ"ל, לרבות במקומות עבודה חיוניים (כמו- הנמל), וכי הרשעה תסכל סיכויו לחזור ולהשתלב בתחום זה, ובכך תפגע קשות בפרנסתו ובפרנסת משפחתו הטריה.

דבר הנאשם

הנאשם בדבריו ביקש בעיקר לשפוך אור על העובדות העומדות ברקע כתב האישום הלאקוני, וטען : "המתלונן סירב להיבדק במקום שהכניסה אליו היתה מותנית בבדיקה.... היה מדובר בל"ג בעומר וקיבלו פקודה מהקב"ט שחייבים לבדוק כל רכב שנכנס למחסום ולא משנה מה. אני הייתי בתוך עמדה שפותחת וסוגרת את השער החשמלי, וחבר שלי היה בודק את הרכבים... הוא סיים לבדוק את הרכב שהיה בבדיקה לפניו, שחרר אותו ופתח את השער. הרכב השני של המתלונן נכנס ולא רצה להיבדק, בזמן שהשער נסגר הוא ניסה להתחמק.. אני קפצתי מהעמדה שלי וגם חבר שלי רץ אחרי בצעקות. הוא עצר אחרי השער בערך 20-25 מטר ויצא מהרכב בקללות וצעק שאנחנו ערבים. ביקשתי ממנו לעצרו לפני שמגיע אלי. אני קורא לזה נוהל מעצר חשוד. לקרוא קודם לבן אדם לעצור כמה פעמים, אחרי זה לכוון את כלי הנשק אליו בלי לדרוך ואם הוא מתקרב אליך או מסכן אותן לדרוך את הנשק ולירות שני כדורים באויר. אני ביקשתי ממנו כמה פעמים לעצור ולא עצר. הוא התקרב אלי כמה מטרים, אני הרמתי את הנשק ולא היה טעון. המחסנית היתה בתוך הנשק ולא היה דרוך. הוא עצר. ירדה אשתו אני חושב, והיא לקחה אותו בחזרה. באותו זמן חבר שלי הזמין את המשטרה" (ע' 9 ש' 11-23).

דיון והכרעה

שאלת ההרשעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ