אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו נגמה

מדינת ישראל נ' אבו נגמה

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
52009-09-12
21/03/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
חאמד אבו נגמה
הכרעת-דין

הכרעת דין

כתב האישום. עובר לאירועים המתוארים בכתב האישום התפתח עימות בין משפחת המתלוננים (להלן- משפחת עסילה) לבין משפחת הנאשם (להלן- משפחת אבו נג'מה) וזאת על רקע מריבה בין צעירים משתי המשפחות. בין המעורבים במריבת הצעירים היו אוסמה עסילה – קטין, נאדים אבו נג'מה (להלן- נאדים) וכן ענאן אבו נג'מה- קטין, בנו של הנאשם (להלן- ענאן).

באירוע נשוא כתב האישום נדקרו ארבעה אנשים ממשפחת עסילה. ברם, כתב אישום הוגש כנגד הנאשם בגין דקירה של שניים מהם. כתב האישום כנגד הנאשם הוגש ביום 27.9.12. בכתב האישום נטען, כי ביום 15.9.12, בסמוך לשעה 23:00, עשו את דרכם, עומר עסילה (להלן- עומר) ואוסמה עסילה (להלן- אוסמה; ביחד ייקראו השניים להלן- המתלוננים), לבית הורי הנאשם בשכונת אבו טור שבירושלים (להלן- השכונה או אבו טור) ביחד עם בני משפחה נוספים כשחלקם מחזיקים בידיהם מקלות.

בתגובה לכך יצאו רבים ממשפחת הנאשם והוא עצמו לעבר משפחת עסילה כשחלק מבני משפחתו של הנאשם אוחזים במקלות ובסכינים. בין שתי המשפחות החלו יידויי אבנים הדדיים ובמקביל החלה קטטה אלימה בין שתי המשפחות.

בכתב האישום נטען, כי הנאשם היה בחצר הבית והצטרף לקטטה כשהוא אוחז בסכין. נטען כי הנאשם דקר את עומר בידו פעמיים ומייד לאחר מכן דקר את אוסמה במותן שמאל באמצעות סכין. נטען, כי בעקבות מעשיו של הנאשם נגרם לעומר חתך עמוק בזרוע שמאל והוא נזקק לתפרים. כן נטען, כי נגרמה לאוסמה דקירה עמוקה במותנו אשר חדרה את השרירים, והוא אושפז למשך שלושה ימים. זה המקום לציין כי באירוע נדקרו גם יוסרי עסילה (להלן- יוסרי) ורמי עסילה (להלן- רמי), בני הדודים של המתלוננים, ברם, כאמור, לנאשם לא מיוחסת עבירה בגין דקירתם.

על יסוד טענות אלה, מייחס כתב האישום לנאשם עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו- 335 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין).

תשובת הנאשם. הנאשם כפר בכתב האישום. הוא מסר תשובה מפורטת. בתשובתו טען הנאשם כי עבד במשך שנים רבות עם שירות הביטחון הכללי ועם משטרת ישראל כסייען. וכי על הרקע הנ"ל הוצא נגדו פסק דין מוות ברשות הפלסטינאית. הוא טוען כי ניסו להתנקש בחייו וכי הוצאו כרוזים במזרח ירושלים הקוראים לפגוע בו.

הוא טוען כי עובר לאירועים המתוארים בכתב האישום התפתחה על הרקע האמור תגרה בין בנו לבין נער ממשפחת עסילה. הוא טוען שכתוצאה מתגרה זו תקפו עשרות ממשפחת עסילה את בית הוריו המצוי בשכונת אבו טור באבנים ובמקלות. הוא טוען כי, בערב נשוא כתב האישום פנה בטלפון לעזרת המשטרה אשר הגיעה למקום, אך, נוכח תקיפת משפחת עסילה עזבה את המקום והותירה את בני משפחתו לגורלם.

לטענת הנאשם, בנסיבות אלה לא נותרה לבני משפחתו ברירה אלא להדוף את התקיפה של משפחת עסילה. הוא טוען כי לא החזיק סכין או דקר מאן דהוא. הוא טוען כי מישהו אחר דקר את המתלוננים וייחס לו את הדקירות עקב שמועות לפיהן הוא משתף פעולה עם השלטונות בישראל. הוא הדגיש כי, שמועות אלה היוו בסיס לאירוע נשוא כתב האישום.

עדויות המעורבים באירוע נשמעו. הוגשו ראיות וניתנו סיכומי הצדדים. עתה הגיעה העת להכריע את הדין.

הגעתי למסקנה, כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, וכי עבירה זו הוכחה מעבר לספק סביר. אקבע תחילה ממצאים שבעובדה לגבי האירוע. בהמשך לכך, אדון בטענותיו של הנאשם בדבר ההגנה העומדת לו.

ממצאים עובדתיים

עדויות המתלוננים. המתלוננים העידו בפניי. עדויותיהם מבססות את הנטען בכתב האישום, כפי שיפורט להלן. המתלוננים עוררו רושם אמין. הם העידו באופן ספונטני ואותנטי. עדויותיהם, הרשימו אותי כעדויות של שמי שחוו את האירועים שהם מתארים על בשרם. העדויות תואמות בעיקרן האחת את השנייה. עדויותיהם, היו מלוות במחוות פיזיות אשר המחישו את עדויותיהם. זאת ועוד, לא שוכנעתי כי למתלוננים ולעדים מטעמם היה אינטרס לפגוע בנאשם או להעליל עליו דבר מה. אני נותן בעדויות אלה אמון, ללא היסוס. אעמוד עתה עליהן ועל טענות הצדדים אליהן ביתר פירוט.

עדות אוסמה עסילה. אוסמה העיד, כי ביום האירוע עמד בשכונה שבה הוא מתגורר, שכונת אבו טור בירושלים, כאשר עברו במקום שני בחורים אשר קיללו ילדים בשכונה. הבחורים התקדמו לעברו וטענו כי הוא קילל שני ילדים. האחד בנו של הנאשם והשני מישהו אחר שזהותו לא הייתה מוכרת לו בזמנו. הוא הכחיש זאת והם היכו אותו. הוא טוען כי נאדים אחיו של הנאשם החל להכותו ראשון. הוא טוען כי נאדים נתן לו שתי סטירות (עמוד 21, שורות 16-28; עמוד 22 שורות 2-9; עמוד 26, שורות 1-5 ;עמוד 27, שורה 10).

אוסמה העיד, כי לאחר מכן, חזר לביתו וסיפר לדודים שלו רמי, יוסרי, עומר ומונזר מה אירע. בהמשך יצאו הוא, רמי, יוסרי ועומר לבית הוריו של הנאשם אשר נמצא במרחק 3 דקות הליכה ברגל. הוא טוען כי לא הספיקו להגיע לבית הנאשם וכי "לפני הבית שלהם", (עמ' 22 שו' 28; עמוד 22, שו' 28-29). " באמצע" פגשו את הנאשם ואת עוני, נאדים וחוסאם (עמוד 25, שורה 13).

אוסמה טען, כי יוסרי פנה ושאל אותם מדוע תקפו את אוסמה, והנאשם דקר את אוסמה בצד השמאלי של בטנו. הוא טוען כי הנאשם היה במרחק של כמטר ממנו ומולו כאשר דקר אותו באמצעות סכין קטנה. הוא טוען כי ראה את הנאשם טוב כשאירוע הדקירה אירע. הוא טוען כי היו אורות ברחוב (עמוד 23, שורות 12-29; עמוד 24 שורה 4; עמוד 29 שורה 4) וכי, הנאשם החביא את הסכין וחלק מבני משפחת אבו נג'מה אשר נכחו במקום אף החזיקו מקלות ביד (עמוד 25, שורה 17).

אוסמה ממשיך וטוען בעדותו, כי ראה את הנאשם דוקר גם את עומר. הוא טען כי עומר נדקר עוד לפניו וכי הפרש הזמן שבין דקירתו לדקירה של עומר הייתה של חצי דקה (עמוד 24, שורות 16-17). לטענתו, יוסרי נדקר בכליה ורמי נדקר בידו, אולם הוא לא ראה מי דקר אותם (עמוד 24, שורות 18-27). לגרסתו, בשלב מסוים "מלא אנשים באו להפריד בין שתי המשפחות". הוא מדגיש בהקשר זה, כי לפני בואם של האנשים, נכחו באירוע רק הוא וארבעה מבני משפחתו (עמוד 27 שורות 16-17 ו- 21-23), וכי הוא ובני משפחתו לא נשאו איתם כלי נשק או כלים אחרים כדי לפגוע בבני משפחתו של הנאשם (עמוד 28, שורות 27-29).

עדות עומר עסילה. עומר העיד כי ביום האירוע בעת שנכנס לבית שמע את אוסמה אומר כי נאדים אבו נג'מה נתן לו סטירה. עומר ממשיך וטוען כי הוא ובני דודים נוספים, שישה במספר, התקדמו לעבר בית הוריו של הנאשם על מנת לברר מדוע נאדים סטר לאוסמה. הוא טוען כי, לפני שהגיעו לבית פגשו את הנאשם ואחיו בכביש. הנאשם ואחיו החזיקו מקלות בידם. נטען כי הנאשם תחילה היכה אותו בראשו באמצעות מקל ולאחר 10 דקות דקר אותו בידו (עמוד 30, שורות 26-29; עמוד 31 שורות 1-3, 29).

עומר העיד כי לאחר שנדקר ראה את הנאשם דוקר את אוסמה בבטנו (עמוד 31, שורות 14-16; עמוד 33 שורה 10). הוא ממשיך וטוען כי גם יוסרי ורמי נדקרו אולם מדגיש כי לא ראה מי דקר אותם (עמוד 32, שורות 10-18).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ