אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו מדעם (עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' אבו מדעם (עציר) ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
21567-05-12
16/05/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עטא אבו מדעם (עציר)
2. עומר אבו מדעם

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם וזאת על רקע כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וכן עבירות של נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה ברמזור אדום וחבלה של ממש בהתאם לסעיף 38 לפקודת התעבורה.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 14.5.2012, חלקו ב"כ המשיבים על קיומן של ראיות לכאורה ולמצער טענו לכרסום ממשי בהן. ב"כ המשיב 1 ראשית הפנה לכך כי אין בחומר החקירה ראיות מהן ניתן ללמוד כי הגעתם של המשיבים אל תחנת הרכבת נועדה לצורך התפרצות לרכבים כאשר ממילא לא מיוחס למשיב 1, שירד מן האוטו וביצע את ההתפרצות בעצמו.

עוד זה מציין ,כי לא ניתן לשלול כי המשיב 1 בדומה למעורב אחר חשש מטאלב אבו מדיגם ובכך, לא היה עצמאי להחליט לגבי הנעשה ברכב לאחר ששני האחרים חזרו לתוכו עם הרכוש הגנוב.

אשר לנהיגה, המיוחסת למשיב, לא בכדי המבקשת לא ייחסה למשיב סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בשים לב לעדות הקיימת בתיק לפיה זה ניסה לבלום ויש להתייחס לנהיגה זו כעבירת תעבורה.

סופם של דברים, ביקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בית מלא תוך שזה מאבחן את עברו הפלילי של המשיב 1 ביחס לאותו טאלב אבו מדיגם שבעניינו הורה ביהמ"ש על מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב 2, ציין, כי ישנו קושי ממשי לייחס למשיב את עבירות ההתפרצות נוכח כך שזה כאמור כלל לא ירד מן הרכב ומלכתחילה לא הגיע למקום יחד עם שאר המשיבים אלא הצטרף אליהם בבית החולים סורוקה ומאידך, גם לא נהג ברכב בשעה שלכאורה נמלטו מן השוטרים כך שגם ביחס לרכיב זה של כתב האישום, ישנו קושי ממשי לייחס לו אחריות. מדובר במשיב ללא עבר פלילי ועל כן יש מקום להורות על שחרורו אף ללא תנאים מגבילים.

ב"כ המבקשת, מנגד, מצביע על ראיות אשר לדבריו ניתן ללמוד מהן שהמשיבים היו מודעים למטרת ההגעה למקום לא כל שכן למטרת ירידתם של טאלב וחסן מן הרכב. לדבריו גירסת המשיב 1 אינה מעוררת אמון. הדבר אף נלמד מנסיבות שבהן ארבעה משיבים מגיעים באמצע הלילה לחניון הרכבת.

אשר לעבירות הנוגעות לאופן נהיגתו של המשיב 1, זה מצביע על כל אותן ראיות המלמדות כי מדובר למעשה במרדף אשר במסגרתו נסעו המשיבים במהירות, תוך סיכון הנוסעים בכביש ובסופו של דבר, הביא לתאונת דרכים שגרמה לתוצאה קשה בדמות חבלות שנגרמו ליושבי הרכב.

למשיב 1, הרשעה בעבירת אלימות ושתי הרשעות של הפרת הוראה חוקית ואין מקום להורות על השבתו לסביבה בה התגורר בטרם מעשיו. מעבר לכך, לא מצא את המפקחים כראויים.

ראשית, ביחס למשיב 2, כאמור בדיון הקודם, מצאתי לנכון כי בטרם ביהמ"ש ידרש לגוף הראיות, כבר במועד טיעוני הצדדים לא היה מקום להמשך הותרתו במעצר שכן גם אם היה ביסוס לכל ראיות התביעה היה מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר זמנית עד אשר ביהמ"ש ידרש לחומר החקירה.

המשיב כאמור שוחרר למעצר בית מלא בבית אביו.

לאחר שנדרשתי לחומר החקירה, וקראתי את עדויות המעורבים בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי בעניינו של המשיב 2, ניתן להורות על הקלה נוספת כך שתנאי שחרורו יתמצו בהשארתו במעצר בית לילי ובפיקוח אביו. למסקנה זו הגעתי בין היתר נוכח כך שאכן ישנו עיגון ראייתי לטענות ב"כ המשיב 2 לפיה המשיב כלל לא הגיע מלכתחילה עם יתרת המשיבים לחניון תחנת הרכבת, אלא שהה בי"ח סורוקה והלכה למעשה הצטרף רק בהמשכם של הדברים אל אותה נסיעה לחניון הרכבת. משיב זה לא נטל כל חלק בירידה מן הרכב והתפרצות לרכבים, וכאמור גם לא נהג ברכב אגב ההמלטות. לא ניתן לומר כי משיב זה כלל לא היה מעורב או מודע לנעשה, וזאת מעצם נוכחותו במקום, כאשר כידוע אין אנשים מזמינים אחרים להיות צופים לביצוע עבירות פליליות ללא סיבה, וזאת גם בין היתר נוכח עדותו של המשיב עצמו אשר מציין כי לאחר שעלה לרכב: "...הם אמרו לי אנחנו צריכים לעשות משהו, אבל אתה אל תדבר. ככה אמר לי טאלב...". נמצא אם כן, כי המשיב לכל הפחות עצם עיניו לגבי העתיד להתרחש. וזאת מעבר לנוכחותו ברכב בשעת המרדף על המשתמע מכך.

בשים לב לחלקו השולי, ובשים לב לחולשת הראיות בעניינו, וכן נוכח כך שהמשיב כאמור ללא כל עבר פלילי, תוך שהנני נותן דעתי לשעה שבה לכאורה זה היה נוכח ברכב, הרי שכאמור ניתן להסתפק בהתרתו במעצר בית לילי, והנני מורה שזה ישהה בבית אביו, בין השעה 21:00 עד השעה 5:30 למחרת בפיקוח אביו אשר חתם כבר במהלך הדיון הקודם ערבות צד ג'.

שונים הם פני הדברים תכלית שוני בעניינו של המשיב 1. המדובר במי שכאמור מלכתחילה יצא עם המשיבים האחרים מרהט אל העיר ב"ש. המדובר במי שנהג ברכב, המדובר במי שכאמור, גם אם אניח לטובתו שעצם עיניו לנוכח מטרת ההגעה בשעת לילה לחניון הרכבת, הרי ברי כי משעה שהשניים האחרים, חזרו עם הרכוש הגנוב והניחו אותו במכונית, היה מודע היטב לכך שעצם מעשיהם של האחרים הינם התפרצות לרכבים במקום. הדברים מקבלים משנה תוקף, נוכח כך שלכאורה חלף פרק זמן מסוים מאז הפעם הראשונה שבה הובא הציוד הגנוב אל הרכב עד אשר הציוד מן הפריצה השנייה הובא גם כן אל תוך המכונית.

המשיב 1 מבחין באחד מן המשיבים שירד מן הרכב ונמלט מן המקום, כאשר המשטרה רודפת אחריו, וכדבריו: "הם הלכו וגנבו ואני ברחתי, אני הנעתי את האוטו וברחתי. אני ראיתי את חסן רץ והבילוש אחריו, אז הנעתי את האוטו וברחתי ועשיתי תאונה."

מעבר לאמור, גם אם המבקשת לא ראתה לנכון לייחס למשיב עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לא ניתן להתעלם מכך שהמשיב בורח מן הניידת חרף כך שהניידת מפעילה אורות כחולים, וכורזת למשיב לעצור. בעניין זה די לעיין בעדותו של שניר ביטון מיום 5.5.12, וכן ארנון סיירי 5.5.12, על מנת להיווכח כי אין המדובר בנסיעה רגועה, אלא בנסיעה תוך כדי מרדף. לציין כי המשיב נחקר בעצמו בדבר אופי נהיגתו, וכשנשאל באיזה מהירות נסע, ציין חמישים, "בשביל הרישיון שלי".

אין מחלוקת שהמשיב נכנס לתוך הצומת באור אדום, ואין מחלוקת כי תוצאת נהיגה זו הביאה לפגיעות קשות, בכללן אובדן הכרה ושברים אצל חלק מנוסעי הרכב, כפי שעולה מעדויותיהם. התנהלותו זו של המשיב יש בה כדי ללמד על חשש מהמלטות מן הדין. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח כך שגם לאחר שהמשיב ברח מן השוטרים, וגם לאחר שהמשיב ביצע את התאונה, זה יצא מן הרכב וברח ממנו ולא נשאר במקום. רק לאחר שאנשים שהיו במקום הצביעו לכיוון מנוסתו, נעצר על ידי השוטרים. מעבר לכל אלה, מדובר במי שאך ביום 1.5.12 הורשע בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית בצד עבירה של תקיפה, נתון אשר יש בו להטיל ספק בדבר כך שהמשיב ישמע להוראות בית המשפט ויקיים תנאי שחרורו.

במהלך הדיון שנערך בפניי, ביום 14.5.12 ביקש ב"כ משיב 1 להורות על שחרורו בפיקוח דודו של המשיב, מר טאלב אבו מדעם, וכן בפיקוח סאג'ר אבו סאג'ון. לא מצאתי לנכון כי יש בחלופה זו כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, בראש ובראשונה בשל כך שיש בה כדי להחזירו אל סביבתו הטבעית, אשר ממנה יצא לכאורה לבצע את המיוחס לו, אשר לא ידעה להציב גבולות בעבר.

זאת ציינתי בנפרד העובדה שלסאג'ר, יש 4 הרשעות קודמות, אשר לא ציין אותן שעה שנשאל על ידי הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ