אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו כלב(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו כלב(עציר)

תאריך פרסום : 27/12/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום חיפה
27239-12-10
27/12/2010
בפני השופט:
ערן קוטון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עאדל אבו כלב

החלטה

לפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

1.ביחס למשיב הוגש לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום בת"פ 27250-12-10 המייחס לו עבירות של החזקת נשק שלא כדין והחזקת אבזר תחמושת של כלי נשק בניגוד לסעיפים 144 (א) רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

האישום

2.על פי עובדות כתב האישום, ביום 14.12.10 סמוך לשעה 06:30 במגרש מתכת ברחוב האשלג 41 בחיפה, בחיפוש שנערך במקום מכוח צו שיפוטי, נמצא המשיב כשהוא מחזיק ברשותו ובשליטתו בנשק מסוג רובה סערM-16 מקוצרר (להלן: "הרובה") כשהוא מוסלק בתוך בלון גז שתחתיתו הוסרה וכן בשתי מחסניות בתצורת "צולבת", ב-167 כדורים בקוטר 5.56 מ"מ בכדור בקוטר 9 מ"מ ובכדור בקוטר 7.62 מ"מ (להלן: "הכדורים"), הכול שלא כדין וללא שיש בידיו היתר או רישיון להחזקה כאמור.

הרובה נגנב מביתו של קצין צה"ל המתגורר בזיכרון יעקב בחודש ינואר 2006.

טענות הצדדים

3.המבקשת סבורה כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

כן סבורה היא כי קמה ביחס למשיב עילת מעצר נוכח המסוכנות הרבה העולה מהחזקת הנשק ע"י המשיב כמו גם מעברו הפלילי.

4.בדיון שהתקיים הפנה ב"כ המבקשת אל הראיות שנאספו אל תיק החקירה, הכוללות את הודאתו של המשיב במיוחס לו, אל עברו הפלילי של המשיב ואל מאסר מותנה התלוי ועומד כנגדו.

המבקשת הבהירה, כי למשיב לא מיוחסת גניבת הרובה, והראיות שקשורות לעבירה זו אינן בידיה עדיין. המבקשת הסבירה, כי אנשי משטרה הגיעו למתחם השייך למשפחת המשיב (להלן: "המתחם") לביצוע חיפוש על פי צו שהוצא על בסיס מידע מודיעיני שהתייחס לרובה. החיפוש נעשה בעזרת כלב. שומר במתחם קיבל את פניהם. הכלב סימן לשוטרים את מקום המסתור של הרובה. במקום אותר בלון גז שנחתך נפתח ונסגר. השוטרים פתחו את בלון הגז בו אותר הרובה ושתי מחסניות.

בהודעתו הודה המשיב בהחזקת הרובה וטען שמצא אותו אגב עבודה באיסוף ברזל במתחם. כן אישר, כי שם את הרובה בתוך בלון הגז. המשיב אף הסביר כיצד חתך את בלון הגז והצפין את הרובה. בהמשך, התנהלה שיחה בין המשיב לחוקר. גם במהלך השיחה נטל המשיב אחריות על החזקת הרובה. באותה שיחה התייחס המשיב לסכסוך בין משפחתו למשפחה אחרת. יומיים לאחר מכן, חזר בו המשיב מהודאתו וטען כי הודה על מנת שאחרים שנעצרו עימו ישוחררו.

המבקשת הפנתה אף לעובדה כי המתחם מצולם ע"י מצלמות אבטחה. היות ודובר בקובץ צילומים גדול ביותר לא ניתן היה לצרפו לתיק החקירה לכן חוקר מחשב מוסמך צפה בו וגילה הפסקה בצילום אחריה ניכרה תזוזה מסוימת של בלוני הגז. הפסקת הצילום, כך נטען, היא הפסקה מכוונת ונעשתה ע"י בעל השליטה על המצלמה. המתחם שייך לאחיו של המשיב מוחמד ובהיעדרו שייך למשיב. מכאן, לגישת המבקשת, יש להסיק כי בעל השליטה ידע על הרובה.

5.מנגד, טען ב"כ המשיב (עו"ד נווה) כל שנטען לטעון לזכות מרשו.

את עיקר טענותיו מיקד ב"כ המשיב בטענה כי הודאתו של המשיב לאו הודאה היא וקיימות ראיות בלתי מבוטלות אשר יש בהצטברותן כדי לכרסם כרסום של ממש בתשתית הראייתית שהציגה המבקשת.

כאן המקום לציין, כי בעת הקראת כתב האישום טען ב"כ המשיב (עו"ד מסרי המייצגו עם עו"ד נווה) כי המשיב לא ידע על קיומו של הרובה במקום אך הוא עובד במקום ונכח בו. הודאתו לא ניתנה מרצונו הטוב והחופשי שכן המשיב הודה במיוחס לו על מנת להביא לשחרור אנשים נוספים שנעצרו עימו ועובדים במקום, אנשים נורמטיביים המפרנסים משפחות.

6.לאחר שעיין בראיות לעומקן טען ב"כ המשיב (עו"ד נווה), כי כל הגורמים המעורבים בתיק החקירה מודעים לעובדה שלא המשיב החזיק ברובה.

גם במהלך תקופת המעצר, כך נטען, נציג המשטרה אמר לנציג משפחת המשיב כי הם ידוע שלא מדובר בנשקו של המשיב, אלא שהדברים לא עלו על הכתב.

ב"כ המשיב הפנה אל דברי המשיב עת נעצר לפיהם עליו להתייעץ בעורך דין. סנגורו המליץ לו לשמור על זכות השתיקה. המשיב חתם על דו"ח חיפוש והתלווה אל המחפשים למרות שעל פי צו החיפוש היו אמורים להתלוות אליהם שניים. בנסיבות אלה, על פי הטענה, לו היה המשיב מודע לקיומו ומיקומו של הרובה לא היה מתלווה אל המחפשים הישר למקום בו התגלה הרובה.

ב"כ המשיב הפנה אל דברי אחד העדים לפיהם אדם אחר הוא "בעל הבית" במקום. נטען, כי אותו אדם התייחס לבלון הגז בו אותר הרובה והנ"ל אמר כי הבלון נמצא במקום שנה וחצי או שנתיים והוא מעבירו ממקום למקום. אותו אדם טען, כי זרים לא נכנסים למתחם אך ב"כ המשיב עצמו ביקר במקום וראה כי ניתן להיכנס אליו ללא הפרעה. אותו אדם, שומר במקום, אדם מבוגר אשר על פי הטענה ישן בתוך אוטו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ