אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו טיר

מדינת ישראל נ' אבו טיר

תאריך פרסום : 15/07/2010 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום ירושלים
480-07-10
14/07/2010
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמד אבו טיר

החלטה

כנגד המשיב תלויה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים.

בכתב האישום נטען כנגד המשיב כי המשיב עבר עבירה של שהיה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל שהיא עבירה על סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952. (להלן:חוק הכניסה).

כתב האישום מפרט את התשתית העובדתית לביצוע העבירה.

על פי האמור בכתב האישום, שר הפנים הודיע למשיב ולאחרים ביום 30/6/06, באמצעות בא כוחם כי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 11(א) לחוק הכניסה הוא שולל את רישיון ישיבת הקבע בישראל של המשיב ואותם אחרים.

המשיב ואחרים עתרו לבג"צ כנגד החלטת שר הפנים. – בג"צ 7803/06. הבג"צ הורה ביום 11/9/06 לאפשר למשיב ולאחרים לשוב ולפנות לשר הפנים בבקשה לחדש את תושבותם.

ביום 3/11/08 דחה הבג"צ את בקשת המשיב ואחרים לקבל צו ביניים למנוע את גירושם מתחומי מדינת ישראל.

שר הפנים דן בבקשת המשיב ואחרים לחדש את רישיון התושבות במדינת ישראל. שר הפנים הודיע בכתב לב"כ המשיב כי אינו רואה מקום לשנות את ההחלטה שנתקבלה בעבר ועל כן אין מקום לחידוש רישיון התושבות.

ביום 20/5/10 זומן המשיב למשטרת ישראל, שם הודיע לו קצין משטרה כי מאחר ורישיון התושבות נשלל ממנו, ניתנת למשיב ארכה של 30 יום לעזוב את תחומי מדינת ישראל.

בתאריך 15/6/10, פנה המשיב יחד עם אחרים, במסגרת הבג"צ התלוי ועומד, בבקשה נוספת למתן צו ביניים למנוע גירוש מישראל, כבוד נשיאת בית המשפט העליון, ד. בייניש דחתה בקשה זו בהחלטה מיום 20/6/10 תוך שנקבע באותה החלטה כי "הבקשה לצו ביניים כרוכה על פי מהותה בבקשת הסעד העיקרי. בנסיבות אלה, איני רואה ליתן צו ביניים מטעם זה ואף מן הטעם שאין מדובר בצעד בלתי הפיך".

המשיב נעצר ביום 30/6/10 לאחר שנתפס בתחומי מדינת ישראל.

כל העובדות שפורטו לעיל מבוססות ומעוגנות בחומר הראיות שהוצג לפני.

על פי מזכר שבתיק החקירה, שוחח איש משטרה עם המשיב ביום 23/6/10, הודיע לו כי בית המשפט העליון דחה את בקשתו למתן צו ביניים ועל כן מיום 25/6/10 יחשב כשוהה בלתי חוקי בתחומי מדינת ישראל והוא עלול להיעצר בגין עבירה של שהיה בלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל.

על פי מזכר הנמצא בתיק החקירה, בסיום חקירתו של המשיב ביום 30/6/10 הודע לו על ידי איש משטרה הקצין אשר ליזמי, כי יש אפשרות לשחררו בערבות אם יצא מתחומי מדינת ישראל, יתחייב שלא לחזור לתחומי מדינת ישראל ולא יחזור אלא אם תהיה החלטה אחרת. להבטחת התחייבויות אלה יפקיד סכום של 100,000 ₪ במזומן. המשיב סרב לכך וטען כי אין בידו סכום זה, וכי ביתו בצור באהר, היינו בתחומי מדינת ישראל.

יצוין כי היסוד להחלטת שר הפנים לבטל את רישיון שהיית המשיב בתחומי מדינת ישראל היה, על פי האמור במכתב שר הפנים דאז רוני בר און – חברות המשיב במועצה הפלסטינית המחוקקת היושבת ברמאללה, מטעם ארגון החמאס, היות המשיב פעיל מרכזי בארגון זה. שר הפנים ציין כי מדובר ברשות השרויה בעימות עם ישראל וארגון טרור ששם לו למטרה להילחם בישראל. שר הפנים ראה במעשים אלה של המשיב הפרת חובת הנאמנות למדינת ישראל.

במהלך הדיון הוגש כתב אישום שהוגש בבית המשפט הצבאי כנגד המשיב, מתאריך 12/7/06. בכתב האישום יוחסו למשיב מספר עבירות כדלקמן: נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, פעילות מטעם התאחדות בלתי מותרת. עבירות אלה התייחסו לחברות המשיב במועצה המחוקקת הפלסטינית, חברותו בתנועת החמאס, וחברותו במועצה הנ"ל מטעם החמאס.

ביום 24/11/08 ניתנה הכרעת הדין של בית המשפט הצבאי. על פי הכרעת הדין הורשע המשיב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. ביום 9/12/08 נגזרו על המשיב 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, מאסר על תנאי וקנס כספי.

מיד לאחר שסיים המשיב לרצות את עונש המעצר, זומן כאמור לעיל על ידי משטרת ישראל ושם הודע לו כי ניתנת לו שהות של 30 יום לצאת מתחומי מדינת ישראל.

ב"כ המשיב תקף לפני את חוקיות וסבירות החלטות שר הפנים. נראה לי כי אין זה המקום לעשות כן, אלא במסגרת העתירה לבג"צ.

יתכן, והיה מקום להעלות טענות אלה במסגרת שקילת עילת המעצר או חלופת המעצר, אולם לאור החלטת כבוד נשיאת בית המשפט העליון, שדחתה את הבקשה למתן צו ביניים, הרי שלא ניתן לשוב ולטעון טענות אלה. בהקשר זה יוער כי בהחלטת כבוד נשיאת בית המשפט העליון נאמר עוד כי אין מדובר במצב בלתי הפיך. היינו, יש לראות בדברים אלה בסיס איתן לגישת המבקשת כי ניתן לשחרר את המשיב בתנאים הכוללים הרחקתו מתחומי מדינת ישראל עד למתן החלטה בעתירה שהגיש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ