אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו טהה

מדינת ישראל נ' אבו טהה

תאריך פרסום : 18/05/2011 | גרסת הדפסה
עמ"י
בית המשפט המחוזי באר שבע
29263-05-11
17/05/2011
בפני השופט:
נחמה נצר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
עימד אבו טהה

החלטה

בפניי ערר שהוגש הבוקר על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיום 16.05.11, אשר במסגרתה מצא לנכון בית משפט קמא להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, זאת בזיקה לבקשה שבאה בפניו להאריך מעצר ימים של המשיב למשך 10 ימים.

על פי הבקשה למעצר ימים, נעצר המשיב ביום 15.05.11, וכאמור נתבקש המשך מעצרו למשך 10 ימים נוספים, כאשר בעילות המעצר צוין כי קיימות פעולות חקירה המחייבות מעצר, מסוכנותו של המשיב למתלונן ולציבור וכן חשש לשיבוש חקירה.

בסעיף 2 לבקשה, במקום המיועד לתיאור פרטי העבירות, צוין כי ביום 08.10.10 המשיב ביחד עם אחרים מוחשד כמי שחטף את המתלונן, תוך שימוש באלימות, תקף אותו, שדד אותו ואף עשה שימוש בכרטיס האשראי שנגנב באותו אירוע מהמתלונן.

על פי הבקשה, ברור כי האירועים מושא החשדות הם מראשית אוקטובר שנת 2010. אין חולק כי המשיב נעצר לראשונה בגין חשדות אלו ביום 15.05.11. בית משפט קמא עת נדרש לסוגיית המעצר, קבע כי חומר החקירה המצוי בתיק החקירה אוחז תשתית המבססת חשד סביר ולטעמי אף מעבר לכך. יחד עם זאת, כידוע, לא דיי בחשד סביר כדי להצדיק מעצרו של אדם, אלא נדרש להוכיח קיומה של עילת מעצר, וזו כידוע שואבת כוחה, לפחות בעיננו של המשיב, ממסוכנותו.

בית משפט קמא סבר כי העובדה שהמשיב היה משוחרר לעשות ככל העולה על רוחו, תקופה של 6 חודשים מאז האירועים הנטענים ועד למעצרו, יחד עם העובדה כי בתיק החקירה אין אינדיקציה לכך שהרשות החוקרת עשתה מאמצים סבירים לאתר את המשיב ולחוקרו טרם מעצרו ביום 15.05.11, בכל אלו יש כדי ליטול את העוקץ מאותה מסוכנות ועל כן ראה לנכון בית משפט קמא, באיזון שבין צרכי החקירה לבין חירותו של המשיב, להורות על שחרורו לחלופה, תוך הטלת מגבלות לא פשוטות על חופש התנועה של המשיב.

הערר מופנה כנגד ההחלטה המורה על שחרורו של המשיב, תחת המשך מעצרו.

בדיון בפניי, טען ב"כ העוררת כי לאחר הדיון, בבית משפט קמא, עלה בידי החוקרים לאתר מזכרים של שוטרים אשר מציינים כי נעשו ניסיונות לזמן את המשיב לחקירה, טרם מעצרו ביום 15.05.11, אך המשיב לא נענה לפניות אלו.

עיינתי באותם מזכרים, והינה למדתי כי אכן ביום 17.03.11 הונחה בכתובת בתל שבע, שכונה 3 בית 48, הזמנה בעבור המשיב. יחד עם זאת, אין כל אינדיקציה בתיק החקירה כי המשיב נראה שוהה באותה כתובת, או כי כתובת זו משמשת למגוריו באופן רצוף ותכוף, כך שמסירת הזמנה בודדת ביום 17.03.11, אינה נראית בעיני כניסיון כן ואמיתי לזמן את המשיב לחקירה.

זאת ועוד, בדיון בבית משפט קמא, ציין ב"כ העוררת כי המשיב הוכרז כדרוש חקירה. כך שלמעשה, כל תחנות המשטרה המחוברות למחשב המשטרתי מוחזקות כמודעות לכך שהמשיב נדרש לחקירה. אלא מאי, היום התברר במענה לשאלה שהפניתי לב"כ העוררת, כי אותה ההכרזה נעשתה ביום 15.05.11, דהיינו עובר או בסמוך למעצרו של המשיב.

כשזוהי תמונת הדברים, וכאשר המשיב היה חופשי תקופה של 6 חודשים ויותר, וכאשר לא ניתן מחומר החקירה לדייק כי הפעולות לאיתור המשיב היו ממשיות ומשמעותיות, זולת מסירה של הזמנה בודדת במהלך חודש מרץ שנת 2011, וכאשר ממועד מסירת אותה הזמנה ועד למעצר חלפו עוד כחודשיים ימים, בכל אלו יש כדי ללמד שגם לרשויות החקירה לא עצה הדרך לחקור ולמצות את החקירה.

בנסיבות אלו, סברתי כי לא ניתן להצביע על פגם או דופי בהחלטת בית משפט קמא, ולטעמי נהג נכון בית משפט קמא באיזון שערך בין הצורך לאפשר לרשויות החקירה הזדמנות קצובה בזמן למצות את החקירה, אל מול חירותו של המשיב, ודוק המשיב לא שוחרר ללא תנאים, אלא שוחרר לחלופת מעצר בפיקוח מלא וצמוד, לתקופה של 10 ימים.

אם מצאתי בכל זאת מקום לשינוי מה של ההחלטה, הדבר נוגע לשיעורו של העירבון הכספי שקבע בית משפט קמא, לטעמי, בשים לב למהות החשדות המיוחסות למשיב, לטיב התשתית הראייתית לכאורה, העולה מתיק החקירה, שהיא בוודאי אינה מסופקת, באלו יש משום בסיס ויסוד להגדלת סכום העירבון.

על כן, ראיתי לנכון לקבוע כי העירבון הכספי שישמש תנאי לשחרורו של המשיב יוגדל ויעמוד על 10,000 ₪.

בכפוף לכך נדחה הערר.

ניתנה והודעה היום י"ג אייר תשע"א, 17/05/2011 במעמד הנוכחים.

נחמה נצר, שופטת

הוקלד: אירנה א.

הוקלד על ידי: נתי אברהמי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ