אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אבו חיש(עציר)

מדינת ישראל נ' אבו חיש(עציר)

תאריך פרסום : 14/12/2010 | גרסת הדפסה
ע"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
21181-12-10
14/12/2010
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אחמד אבו חיש

החלטה

הערר מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום שהורה לשחרר את המשיב כנגד הפקדה כספית של 5,000 ₪ וחתימת ערבות עצמית וצד ג', בצירוף הוראה שהמשיב יתייצב להמשך משפטו בישראל, אך ישהה עד אז בשטחי הרש"פ ולא בשטח ישראל.

המשיב הועמד לדין על נהיגת רכב ללא רישיון וביטוח, בניגוד לכיוון התנועה ותוך חציית שטח הפרדה רצוף וכן הפרעה לשוטר כאשר הזדהה כאדם אחר בעת שעוכב על ידי השוטר, וכל זה בעת שהוא נמצא בישראל כשוהה בלתי חוקי.

המשיב כבר הורשע בשנת 2003 על עבירת שהייה בלתי חוקית, וכמסתבר הוא שוהה שוב בישראל שלא כחוק, אך מזה מספר שנים כאשר הוא נשוי לאזרחית ישראלית, ובני הזוג מתגוררים בעיר רהט ולהם תינוק בן 3 חודשים.

בפני בית משפט השלום טענה העוררת שיש לעצור את המשיב עד תום ההליכים, בשל שתי עילות מעצר שננקבו בבקשה.

האחת – הסכנה לציבור מכך שהמשיב שוהה בישראל ללא אישור כניסה, והשניה – החשש להימלטות מהדין אם ישוחרר המשיב, שיש לזכור שאיננו תושב ישראל כי אם תושב הרשות.

בטיעון בעל פה בעת הדיון, ציין התובע והדבר נרשם בפרוטוקול, שאם יחליט בית המשפט לשחרר את המשיב לרש"פ כי אז מבוקש לקבוע הפקדה גבוהה ומשמעותית. הדבר היה לאחר שהסניגור הציע שתי חלופות למעצר, האחת - להותירו ברהט, בשטח ישראל, והשניה – לשחררו לשטחי הרשות.

בית המשפט בהחלטתו, יצא מתוך הנחה שהתובע הסכים, כעיקרון, לשחרור לשטח הרשות, דבר שאינו עולה מהפרוטוקול.

בית המשפט החליט שיש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אך זו תהיה בשטח הרשות ולא בישראל.

ההנמקה לכך היתה שמדובר בעבר לא מכביד למשיב, נסיבות אישיות ומשפחתיות, כפי שפורט, מה גם שבדעת בני הזוג להגיש בקשה לאיחוד משפחות בישראל, וכן, צויין, שעל פי הפסיקה במקרים אחרים, שוחררו נאשמים לחלופות מעצר בשטחים, הגם שיש סיכון מובנה בכך להימלטות מהדין.

ב"כ העוררת אינה משלימה עם החלטת השחרור, והיא סבורה שנפלה שגגה, שכן מדובר בעבירות, גם עבירות תעבורה, המסכנות שלום הציבור, וכן יש חשש רב להימלטות מהדין. היא מדגישה שלא מדובר בשב"ח בלבד, אלא בכזה שעבר עבירות נוספות ונלוות, ובמקרים כאלה פעמים הרבה נעצרים העוברים לכאורה עד תום ההליכים.

כאשר אני בוחן את טיעוני הצדדים, והסניגור כמובן תומך בהחלטה מנימוקיה, ומצרף פסיקה במקרים דומים שבהם שוחררו נאשמים לחלופות בשטחי הרש"פ, ראשית לכל אציין שבהעדר עיגון בפרוטוקול להסכמת התובע לשחרור העקרוני לשטחים, כנראה שבית המשפט פירש באופן מרחיב את הדברים שנאמרו ולפיהם התובע ביקש הפקדה גבוהה אם יחליט בית המשפט על שחרור כזה, ואיני סבור שהמדינה מנועה מלטעון כעת שלא היתה בפועל הסכמה כזו.

לעניין עילות המעצר, אינני רואה לא בבקשה ואף לא בטיעוני התובע כל טענה המבקשת לשכנע את בית המשפט שעבירות התעבורה יש בהן עילת מעצר וסכנה לשלום הציבור ובטחונו. בבקשה נאמר במפורש שעילת המסוכנות נובעת משהיית המשיב שלא כדין בישראל, ולא מעבר לכך.

עילת המסוכנות הזו כמובן מנוטרלת באופן סביר אם השחרור נעשה לשטחי הרש"פ, והמשיב שוב לא ישהה בישראל בהמשך ההליך. עילת ההימלטות מהדין קיימת במקרים האלה, וכאשר מדובר במצבור של עבירות אשר אם יורשע עליהן יתכן שהמדינה תדרוש עונש מאסר בפועל, אזי קמה מוטיבציה לנאשם להימלט מהדין, לא להתייצב למשפטו, ולהישאר בשטח הרשות כאשר משם הבאתו למשפט לעיתים קשה מאוד, ולעיתים בלתי מעשית כלל.

אולם, החשש להימלטות ניתן פעמים רבות לניטרול באמצעות קביעת ערבויות והפקדות אשר יהפכו לבלתי כדאית בעבור הנאשם את אי ההתייצבות והדבר נבחן בכל מקרה לנסיבותיו.

אין צריך לומר שבמישור העקרוני הפסיקה הכירה בכך שאין הכרח לעצור עד תום ההליכים כל תושב שטחים עד תום משפטו, אם יש חלופה נאותה להבטיח את התייצבותו ולמנוע את המצב שתואר לעיל שבמסגרתו יותר כדאי לו להימלט מהדין מאשר להתייצב לדיוני בית המשפט.

באיזון הראוי בענייננו, יש לייחס חשיבות לכך שמרכז חייו של המשיב בשנים האחרונות היה בישראל, כאן נמצאת אישתו, בתו התינוקת שנולדה רק לפני חודשים ספורים, וכי בדעת המשפחה להגיש בקשה לאחמ"ש לרשויות המתאימות.

עם כל החומרה הנודעת לעבירות שנעברו לכאורה על פי כתב האישום, ולהבנתי המשיב אינו מתכחש לביצוען, ועם כל הסיכון שבסופו של יום אם יורשע, עלול להיגזר עליו מאסר בפועל, אני סבור שבנסיבות שתוארו ספק אם יעדיף המשיב להישאר לצמיתות בשטח הרשות ולא להתייצב למשפטו כאשר מנגד יש לו אינטרס כה ברור ומוחשי להגיע שוב לישראל ולבקש להישאר כאן כחוק, כפי שצויין.

אינני רואה שהחלטת בית המשפט לשחררו, כפי שנעשה, שגויה, ושאין לקיימה.

ההפקדה שנקבעה ושנועדה להרתיע את המשיב מלהפר תנאי שחרור ולהימלט מהדין, וסכומה 5,000 ₪ נמוכה מידי לטעמי, ובנתון לכך שהסכום יועמד על 10,000 ₪, שהפקדתם תנאי לשחרור, איני רואה להתערב בהחלטה, ואיני רואה מקום לקבלת הערר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ