אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כ.א. עתיד יזום והשקעות בע"מ נ' שטיינר ואח'

כ.א. עתיד יזום והשקעות בע"מ נ' שטיינר ואח'

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
59562-01-13
05/06/2014
בפני השופט:
כרמלה האפט

- נגד -
התובע:
כ.א. עתיד יזום והשקעות בע"מ
הנתבע:
1. שחר שטיינר
2. אסף שטיינר

פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה לפינוי מושכר.

רקע:

התובעת (להלן: "התובעת"), הינה חברה פרטית אשר רכשה במסגרת הליך כינוס נכסים את זכויות הבעלות על חנות בשטח 38 מ"ר, הנמצאת בקניון לב העיר (להלן: "הקניון"), ברחוב בן גוריון 2 בהרצליה, הידועה כתת חלקה 19, חלקה 13 בגוש 6533 (להלן: "החנות").

הנתבעים הם המחזיקים בחנות בפועל והם מפעילים בה עסק לממכר בגדים במשך תקופה ארוכה (להלן: "הנתבעים").

בעבר, הייתה החנות האמורה, וכן חנות נוספת בשטח 57.42 מ"ר (להלן: "החנות הנוספת"), בבעלותם המשותפת של ארבעה שותפים: יקי רחמני, ליאורה רחמני (להלן: "יקי רחמני" ו-"ליאורה רחמני" בהתאמה וביחד: "רחמני"), שרה בוזגלו וברוך בוזגלו (להלן: "שרה בוזגלו" ו-"ברוך בוזגלו" בהתאמה וביחד: "בוזגלו").

כפי שאני מבינה, ברוך ושרה בוזגלו התגרשו ובשנת 2002, במסגרת הליכי פשיטת רגל, מונתה עו"ד זפט ככונסת נכסים על כל נכסיו של ברוך (להלן: "הכונסת זפט").

ביום 19/6/11 שלחה שרה בוזגלו, באמצעות עו"ד ליאור קשלס, מכתב התראה לרחמני בטרם הגשת תביעה לפירוק שיתוף (להלן: "מכתב עו"ד קשלס") (ת/20), ובעקבותיו הגישה כנגדם (וכנגד ברוך בוזגלו באמצעות הכונסת זפט), תביעה לפירוק שיתוף בחנות ובחנות הנוספת (תיק 10041-09-11) (להלן: "התביעה לפירוק השיתוף"). התביעה התקבלה כך שבית המשפט מצא להורות על פירוק השיתוף על דרך מכירה. ביום 4/2/12, מונה עו"ד שי רווה ככונס נכסים לשם ביצוע המכר (להלן: "הכונס").

בהמשך לאמור מכר הכונס את מלוא זכויות הבעלות בחנות לתובעת (נספח א' לכתב התביעה).

אעצור רגע ואוסיף כי עוד בטרם הוגשה התביעה לפירוק שיתוף נכרת, ביום 14/6/11, בין רחמני לבין הנתבעים, הסכם שכירות, על פיו שכרו הנתבעים מרחמני את החנות (להלן: "הסכם השכירות"), לתקופה בת שנתיים (מיום 1/7/11 עד יום 30/6/13) (להלן: "תקופת השכירות"). בהסכם זה ניתנה להם הזכות להאריך את תקופת השכירות ב- 8 שנים נוספות, בנות 4 תקופות של שנתיים ימים כל אחת (להלן: "תקופת האופציה").

סעיף 2 להסכם השכירות קובע כדלקמן:

"... השוכר מצהיר כי ידוע לו שהמשכיר הינו בעל הזכויות במחצית החנות וכי הבעלים של המחצית השנייה הינו ברוך בוזגלו שנעלם ולא ניתן לאתרו ולפיכך נערך הסכם שכירות זה ביחס לחלקו של המשכיר בלבד בחנות ומוסכם על השוכר לבוא בדברים עם ברוך בוזגלו בלבד ולמשכיר אין ולא תהיה כל אחריות וחבות בעניין זה כשכל אחריות ו/או חבות יחולו במלואן על השוכר בלבד והסכם שכירות זה מסדיר את יחסי השוכר והמשכיר אך ורק ביחס לחלק החנות אשר בבעלות המשכיר ששה"ד הקבוע בהסכם זה נקבע ביחס לחלק זה בלבד".

דמי השכירות אשר נקבעו בהסכם השכירות הינם בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "דמי השכירות") וזאת עבור מחצית מזכויות הבעלות על המקרקעין, קרי זכויותיהם של רחמני בלבד. נקבע עוד כי בתקופת האופציה יעלו דמי השכירות, בכל שנה, ב-4%. כן נקבע כי על הנתבעים לשאת בכל התשלומים השוטפים בגין ניהול החנות ובכלל כך דמי ניהול ואחזקה לחברה המתחזקת את כל הקניון (להלן: "דמי הניהול" ו-"חברת הניהול" בהתאמה).

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1/5/05 חתמו רחמני עם הנתבעים על הסכם שכירות קודם (להלן: "הסכם השכירות הקודם"), לפיו הושכרה החנות לנתבעים (גם כאן הייתה התייחסות להיקף הזכויות שיש בידי רחמני להשכיר), תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 400$ בתוספת מע"מ. בהסכם זה נקבע כי תקופת השכירות, הכוללת 5 תקופות אופציה בנות שנה כל אחת, תסתיים ביום 30/7/11 .

(להלן הסכם השכירות הקודם והסכם השכירות, ביחד: "הסכמי השכירות").

הסכם השכירות הקודם לא נחתם על דעתה של שרה בוזגלו ועל כן היא הגישה תביעה לפינוי הנתבעים מהחנות (בת"א 60143/06 בבית משפט זה). עם זאת בעקבות הסכם פשרה בין הצדדים, ניאותה שרה בוזגלו לחתום על הסכם השכירות הקודם עם הנתבעים והסכימה לתנאיו (להלן: "הסכם הפשרה").

טענות הצדדים

טוענת התובעת כי הסכם השכירות נחתם בין הצדדים באופן פיקטיבי, חודשים ספורים לפני שהוגשה התביעה לפירוק שיתוף, במטרה להבריח רוכשים פוטנציאליים שהיו צפויים להגיע במסגרת הליכי מכירת החנות באמצעות הכונס.

עוד טוענת היא כי דמי השכירות שנקבעו בין הצדדים, נמוכים באופן קיצוני ממחיר השוק. בעניין זה הגישה התובעת חוות דעת שמאי לפיה דמי השכירות הראויים שיש לשלם בגין השימוש בחנות הינם בסך 9,500 ₪ בתוספת מע"מ.

משכך טוענת התובעת כי מדובר בהסכם שנערך למראית עין בלבד וכי בהתאם לסעיף 13 לחוק החוזים [חלק כללי] התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") דינו להתבטל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ