אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ככלל, אין להתנות חיוב בהוצאות במסגרת החלטת ביניים בתוצאת ההליך העיקרי

ככלל, אין להתנות חיוב בהוצאות במסגרת החלטת ביניים בתוצאת ההליך העיקרי

תאריך פרסום : 24/08/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
519-08
19/08/2010
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
התובע:
עו"ד מועין דאוד ח'ורי
עו"ד מועין ח'ורי
הנתבע:
1. סמיר עוואד
2. אחמד עפיפי
3. חברת ארמון ההגמון בע"מ
4. בדיע טנוס

עו"ד יאיר גרין
עו"ד ניצן שמואלי
פסק-דין

1.       בבקשה שלפני נתגלעה מחלוקת באשר לדרך המשפטית הנכונה שהיתה אמורה להינקט - לאחר פסק הדין ב-ת"א (מח' נצרת) 643/97 - בהקשר למימושן של החלטות שונות בענייני הוצאות שניתנו בבקשות ביניים בתיק, אשר בגדרן נקבע כי ההוצאות (בסכום שנקבע בהחלטות) ישולמו "בהתאם לתוצאות בהליך העיקרי". מעבר לסוגיה זו אף קיימת בין הצדדים אי-הסכמה ביחס לפרשנות תוצאות ההליך העיקרי ולהשלכות פסק הדין החלוט בו - על פסיקת ההוצאות בהליכי הביניים.

לשם הבנת הפלוגתאות שהתעוררו נציג בתמציתיות להלן את מערכת הנתונים המורכבת הרלבנטית לפלוגתאות.

רקע עובדתי

2.       ברקע הבקשה דנן עומדת תביעה, אשר הגישו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) והמשיבים 3 ו-4 (להלן: המשיבים הפורמאליים), יחדיו, נגד המבקש (ת"א 643/97 (מח'-נצרת)) הנ"ל. בתביעתם של הארבעה נטען כי המבקש שלח מכתבים לגורמים שונים, שיש בהם משום לשון הרע נגדם, ועל כן עתרו לפיצויים בסכום כולל של 1,500,000 ש"ח ולצו מניעה קבוע, שיאסור על המבקש להמשיך במשלוח מכתבים כאמור.

3.       במהלך ניהולה של התביעה, ניתנו שלוש החלטות בבקשות שונות שהוגשו במסגרתה  (להלן: החלטות הביניים), שבהן נקבע סכום ההוצאות, אך לא נקבע מי יישא בהן, ואלו הן:

(א)     החלטתו של כב' השופט (כתארו אז) ג' גינת מתאריך 13.1.1998, לדחות בקשה שהגישו המשיבים והמשיבים הפורמליים לצו מניעה זמני האוסר על המבקש להמשיך ולשלוח מכתבים בעניינם, תוך קביעה כי: "הוצאות משפט בהמרצות... ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח + מע"מ, ישולמו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי". בקשה למתן רשות ערעור לבית משפט זה על ההחלטה - נדחתה (ראו: רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון נ' ח'ורי (לא פורסם, 1.4.1998), שבגדרה חוייבו המשיבים והמשיבים הפורמליים בהוצאותיו של המבקש כאן בסך של 5,000 ש"ח).

(ב)     החלטת כב' השופט נ' ממן מתאריך 16.12.1998 לקבל חלקית (ולדחות חלקית) בקשה שהגיש המבקש למתן צו למסירת שאלון, תוך קביעה כי: "הוצאות ההליך בסכום של 2,000 ש"ח נכון להיום, יהיו לפי התוצאה בתביעה העיקרית".

(ג)      החלטת כב' השופט נ' ממן מתאריך 29.10.2002 לדחות את בקשת המבקש לצירוף ראיה לאחר שלב הסיכומים, אף זאת תוך קביעה כי: "הוצאות ההליך בסכום של 2,000 ש"ח נכון להיום,  יהיו לפי התוצאה בתביעה העיקרית".

4.       אשר לתביעה לגופה, קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ממן) בהחלטת ביניים בשאלת האחריות, מתאריך 10.6.2003, כי המבקש ביצע עוולות של פרסום לשון הרע ושל שקר מפגיע כנגד ארבעת המשיבים. עם זאת, בהחלטה משלימה בסוגיית גובה הנזק, מתאריך 29.12.2005, שהיוותה פסק דין סופי בתיק, קבע בית המשפט המחוזי הנכבד (סגן הנשיא, השופט נ' ממן) כי דין תביעת המשיבים הפורמליים - להידחות משום שלא הוכיחו נזק בר-פיצוי. עם זאת הוא פסק במקביל כי דין תביעתם הכספית של המשיבים להתקבל באופן חלקי ביותר, באופן שהמבקש יפצה כל אחד מהם בסכום של 5,000 ש"ח. סעד של צו מניעה קבוע - לא ניתן למשיבים, לאחר שהם לא עמדו בהמשך ההליכים על קבלתו. בסוגית ההוצאות קבע בית המשפט הנכבד כי: "לאור הצמצום הניכר של עילות התביעה וסכומה בהשוואה למה שנתבע בה מלכתחילה אני סבור כי מן הראוי הוא שלא לעשות צו להוצאות".

ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין לבית משפט זה- נדחה והמבקש חויב לשאת, בהליך הערעור, בשכר טרחת עורך דין של המשיבים בסך של 6,000 ש"ח (ראו: ע"א 1351/06 עו"ד ח'ורי נ' ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (לא פורסם, 17.9.2007)).

5.       לאחר ההתפתחויות האמורות, ולאחר שב"כ המשיבים דרש מב"כ המבקש את תשלום הפיצוי שנפסק בבית המשפט המחוזי (10,000 ש"ח), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן את שכר טירחת עורך הדין שנפסקו לחובת המבקש בערעור הנ"ל (6,000 ש"ח), בתוספת מע"מ - פנה המבקש לב"כ המשיבים בדרישה כי מרשיו ישלמו לו את הסכום של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, הוא חיוב שכר הטרחה שנקבע בהחלטת הביניים הראשונה (שעניינה כאמור בדחיית הבקשה לצו מניעה זמני וחיוב בהוצאות בהתאם לתוצאות ההליך). הוא טען שהסכום הנ"ל מגיע לו, שהרי צו מניעה קבוע - לא ניתן בסופו של הליך. בתגובה, מיהרו המשיבים לעתור לבית המשפט המחוזי בנצרת ל"מתן צו להוצאות", ואת בקשתם הם השתיתו על סמכותו של בית המשפט על פי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), כפי שהם קוראים אותה. לגישתם - לגופו של עניין - אף אם התביעה התקבלה רק בחלקה, הרי שהם עדיין בחזקת מי שזכו בהליך, ובהתאם הם זכאים לכל סכומי ההוצאות שנפסקו בהחלטות הביניים שהרי אלה צריכים להשתלם "בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי".

המבקש טען בתשובתו, כטענה מקדמית, כי תקנה 513 לתקנות עניינה רק בשומת הוצאות, שסכומן לא פורש, ולא בקביעת זהות בעל הדין שיישא בהוצאות שנישומו, כך שהמשיבים כלל לא היו רשאים להגיש את בקשתם לאחר שפסק הדין הפך לחלוט, וודאי לא בדרך שבה הוגשה, בהתבסס על תקנה 513 לתקנות. לחלופין טען המבקש כי ה"תוצאות בהליך העיקרי" הן כאלה המלמדות דווקא על זכאותו שלו להוצאות: הבקשה לצו מניעה קבוע - נדחתה למעשה, תביעת המשיבים הפורמליים לפיצויים- נדחתה אף היא, והמשיבים זכו באחוז מזערי בלבד מתביעתם הכספית. נוכח האמור, ובשים לב לכך שהמשיבים אף לא זכו בהוצאות כלשהן בהליך העיקרי, טען המבקש כי אין לפרש את כוונותיהם של השופטים שקיבלו את החלטות הביניים, כאילו במצב הדברים הנוכחי היו מזכים את המשיבים בהוצאות שנפסקו שם ואשר הותנו כאמור, בתוצאות ההליך העיקרי.

6.       בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ממן, שהיה כאמור אף מי שהחליט בשתיים משלוש החלטות הביניים, ובתביעה לגופה, ואליו הועברה גם לטיפול - בקשת המשיבים האחרונה - על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת) - קיבל את הבקשה. בית המשפט קבע כי פורמאלית, תוצאת ההליך העיקרי היא זכייה של המשיבים בתביעתם, ומכאן שהם זכאים לכל ההוצאות שנפסקו בהחלטות הביניים. בית המשפט הוסיף כי נוכח הוראת תקנה 511(ד) לתקנות, לפיה צו להוצאות בהליך פלוני לא ייפגע על ידי כל צו מאוחר יותר להוצאות, שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון, הרי שבהימנעותו מלחייב את המבקש בהוצאות המשיבים במסגרת פסק-הדין - אין כדי להשליך על חיובו של המבקש בהוצאות שנפסקו בהליכי הביניים כאמור.

7.       המבקש בבקשתו בפני משיג על ההחלטה האמורה. לטענתו, בית המשפט סיים את מלאכתו עת נתן את פסק דינו (שהפך לחלוט בעקבות דחיית הערעור במסגרת ע"א 1351/06 הנ"ל) והיה מנוע לפיכך מלשוב ולהידרש לסוגיות הקשורות בהחלטות הביניים. עוד הוא שב וטוען כי תקנה 513 לתקנות איננה יכולה להוות מקור סמכות לבית המשפט המחוזי למתן ההחלטה, נשוא הבקשה שבפני. לגוף הדברים ולחלופין טוען המבקש שוב כי "תוצאות ההליך" הן כאלו המחייבות את זיכויו - ולא את חיובו - בהוצאות שנפסקו בהחלטות הביניים.

          המשיבים טוענים מנגד שלל דברים: כי בהתאם לפסיקה הנוהגת - אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בפסיקת הוצאות על-ידי הערכאה הדיונית; כי מבחינה דיונית, אין מניעה לכך שההכרעה בשאלת זהותו של בעל הדין שיישא בהוצאות שנפסקו בהחלטות הביניים תיעשה על-ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, ויש בכך אף כדי לחסוך הליכים משפטיים מיותרים וכי לגוף העניין יש לראות במשיבים כמי שזכו בהתדיינות, פורמלית ומהותית כאחד, וככאלה הם זכאים לכל ההוצאות שנפסקו בהחלטות הביניים.

8.       יצוין כי ניסיונות שונים, שנעשו במסגרת ההליך שבפני על מנת להביא את הצדדים לידי פשרה כלשהי בתיק משום דרכי שלום - לא צלחו, ועל כן הגיעה עתה העת למתן החלטה במכלול. עם זאת, טרם שאני עובר לפרק הבא הנני מרגיש צורך להביא קטע מאלף מהחלטתו של מ"מ הנשיא (כתוארו דאז), השופט י' זוסמן ב-המ' 244/74 פחמיץ נ' תעשיות אבן וסיד בע"מ, פ"ד כח(2) 243 (1974), שעסקה בעניין שיש

לו קירבה מסוימת למכלול שבפנינו), אשר העיר כך:

בעניןA.G v. Lonsdale (1870) 23 TL.T. 794  אמר השופט James ואלה דבריו:

'This case reminds me of what I was told forty years ago by the late Mr. Jacob, that the questions in respect to the importance attached to them, and the zeal with which they are argued, are in this court in the following ratio - practice first, costs second, and merits third and last. I am quite sure there has been a great deal of zeal exhibited in arguing this question, which appears to be a mere technicality, and a question of cost'

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ