אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כיצד יפוצה חקלאי שעדרו הושמד בשל חשד למחלה כשסוג העדר אינו מופיע בחוק?

כיצד יפוצה חקלאי שעדרו הושמד בשל חשד למחלה כשסוג העדר אינו מופיע בחוק?

תאריך פרסום : 05/10/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
3898-04
04/10/2010
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. א' רובינשטיין
3. א' חיות


- נגד -
התובע:
קיבוץ להב
עו"ד אליהו צוק
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד תמיר אפורי
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

          עניינו של הליך זה בבחינת אמות המידה לחישוב הפיצוי בגין המתת בעלי חיים, על פי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן - הפקודה).

הרקע העובדתי

1.            היעל הוא בעל חיים הניחן בבשר איכותי, דל שומן ועדין בטעמו; אולם הוא בעל חי קופצני, דבר המקשה על גידולו בעדרים מבוייתים. עז הבית, לעומת זאת, היא חיה מתונה בהתנהגותה, מבוייתת, ומתרבה במהירות, אולם הטעם והריח של בשרה ערבים פחות לאדם.

בשנת 1981 החל קיבוץ להב (להלן - המבקש) בפרוייקט הכלאה בין יעל לבין עז הבית. מטרת הפרוייקט היתה לפתח זן חדש של בעל חיים, אשר ישלב בתכונותיו את איכות בשר היעל עם תכונות אופייה וקצב התרבותה של עז הבית. צאצא הכלאה זו מכונה "יעז", שילוב של היעל ועז הבית.

          תהליך הטיפוח של גזע חדש הינו ממושך. השגת התוצר הרצוי של ההכלאה, האוצר בתוכו את התמהיל האידיאלי של התכונות המבוקשות, אפשרית רק לאחר דורות של גידול, בחירה נכונה של מושאי ההכלאה, וביצוע הכלאה חוזרת. עדר היעזים של המבקש טרם הגיע לשלב הרצוי והסופי. תהליך הפיתוח והמחקר של היעזים הוקפא בשנת 1992, ומספר ראשי הצאן בעדר הופחת ל-70 בוגרים. המבקש המשיך להחזיק בעדר במצבו זה, כדי לאפשר את המשך המחקר והפיתוח לאחר שהעיכובים יוסרו.

2.            בשנת 1996 נערכו מטעם הלשכה הווטרינרית בבאר שבע בדיקות לאיתורה של ברוצלוזיס (Brucellosis) - מחלה שכאשר היא פושטת בעדרי צאן עלולה לגרום נזק חמור לבני אדם. הבדיקות העלו חשד להידבקות במחלה בקרב עדרי הצאן של המבקש. לאור זאת, החליט הגורם המוסמך על פי סעיף 7 לפקודה להורות למבקש להשמיד את העדרים שבבעלותו. בהתאם לכך, הושמדו כל עדרי הכבשים, העזים והיעזים של המבקש.

3.            סעיף 16 לפקודה קובע את זכותם של בעלים לפיצויים בגין בעל חיים שהומת על פי הפקודה. מכוח סעיף זה, בעליו של בעל חיים שהיה נגוע במחלה יזכה בפיצוי בשיעור מחצית שוויו לפני שחלה; אם היה בעל החיים רק חשוד כנגוע במחלה, אך לא היה נגוע, ישולם לבעלים פיצוי בשיעור שווי בעל החיים לפני שהומת; בשני המצבים, הפיצוי אינו יכול לעלות על הפיצוי המירבי שנקבע בהודעת שר החקלאות ביחס לכל סוג או מין של בעל חיים שהומת על פי הוראות הפקודה (סעיפים 16(ב)(1) ו-(2), ו-16(ג), לפקודה). עוד נקבע בפקודה, כי שווי בעל החיים שהומת יוערך בידי רופא וטרינר ממשלתי, והחלטתו בענין זה תהיה סופית (סעיף 16(ד) לפקודה).

4.            במסגרת הוראות הפקודה האמורות, בוצעה הערכת שווי העדרים של הקיבוץ המבקש על ידי ד"ר זמיר, הווטרינר הממשלתי במחוז באר-שבע. ד"ר זמיר המליץ לפצות את המבקש עבור עדר היעזים על פי המחיר המירבי המשתלם בעבור עזים לבנות, על פי הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשנ"ה-1995, ק"ת 5690, בעמ' 1607 (להלן - הודעת שר החקלאות), על פי מתכונתה באותה עת. תשלום הפיצויים, על פי ההמלצה, אושר על ידי מנהל השירותים הווטרינריים. הסכומים שנקבעו על פי ההודעה הם - 725 ש"ח לעז בוגרת; 600 ש"ח לצפירה (בהריון); 750 ש"ח לזכר, והגדיים על פי גילם - בין 225 ש"ח ל-400 ש"ח לכל גדי.

5.            עמדת המבקש היא, כי הערכת הפיצוי עבור עדר היעזים נמוכה מדי. עמדתו היא, כי בגין היעזים שהומתו מגיע לו פיצוי גבוה מהפיצוי המירבי הניתן בעבור עזים לבנות על פי הודעת שר החקלאות. עמדה זו זכתה לאוזן קשבת אצל הווטרינר הממשלתי, והובילה לפנייה בכתב של מרכז ענפי-החי במשרד החקלאות, מר אורי צוק-בר, אל אגף התקציבים במשרד האוצר. במכתבו, הציג הפונה את הבעייתיות בקביעת מחיר היעזים, וביקש אישור להכפלת הפיצוי שאושר בגינם. הוא הדגיש במכתבו, כי במסגרת סעיפי הפיצוי המירבי בהודעת שר החקלאות המתייחסים לעזים, לא קיים סיווג מתאים לזן מיוחד של עז לרבייה, בשונה, למשל, מכבשים ובקר, אשר לגביהם הוקצה מחיר מירבי גבוה במיוחד לבעלי חיים המיועדים לרבייה. כן הדגיש את הנזק המיוחד שנגרם לקיבוץ עקב השמדת העדר, "אשר עם השמדתו ירד לטמיון הגזע המיוחד שהושקעו בו שנות פיתוח רבות", כדבריו.

הבקשה להגדלת הפיצוי שאושר לתשלום נדחתה. משכך, פנה המבקש לערכאות המשפט.

פסק-דינו של בית משפט השלום

6.            בית משפט השלום בת"א-יפו (כב' השופטת ש' דותן) קבע, כממצא עובדתי, כי ד"ר זמיר, הווטרינר הממשלתי במחוז באר שבע, לא היה מודע להוראות הפקודה, ופעל בהערכתו על פי נוהל שאינו תואם את הוראותיה. הדבר התבטא בשניים: ראשית, הוא סבר, בניגוד להוראות הפקודה, כי הוא נדרש ליתן רק המלצה, ולא לקבוע את סכום הפיצוי, ולא הבין כי החלטתו הינה סופית בהתאם לסעיף 16(ד) לפקודה. שנית, הוא סבר בטעות, כי הדין אינו מתיר לו לפסוק פיצוי גבוה מהסכום המירבי הקבוע בעבור עזים בהודעת שר החקלאות, על אף שהיעז אינו עז. כן מצא בית המשפט, כי ד"ר זמיר היה מודע לכך שהמחיר שקבע אינו משקף בהכרח את שווי היעזים, אולם סבר כי הוא כבול להודעת שר החקלאות בדבר המחיר המירבי, ולפיכך היפנה את המבקש לנושאי תפקידים בכירים יותר, אשר היו מוסמכים, לגישתו, לאשר מחיר גבוה יותר. נושאי תפקיד אלה ראו את הדברים עין בעין עם המבקש, ומכאן עמדתו של מר צוק-בר, המשקפת את גישת משרד החקלאות והווטרינר הממשלתי.

          כן מצא בית המשפט, כי ד"ר זמיר לא העניק למבקש הזדמנות להציג את טיעונו בטרם קבע את שווי היעזים.

7.            לאור ממצאים עובדתיים אלה, קבע בית משפט השלום כי החלטת הרשות המינהלית בדבר גובה הפיצוי ניתנה על בסיס טעות שבדין. כן נקבע, כי ההחלטה ניתנה מבלי שהרשות שקלה את כל הנתונים הרלבנטיים, שכן שווי היעזים לא נקבע על בסיס הערכת שוויים בפועל, אלא על יסוד סברה מוטעית בדבר תקרת הפיצוי, המחייבת, לכאורה, על פי הודעת שר החקלאות. החלטה זו ניתנה גם מבלי שהוענקה למבקש זכות טיעון.

8.            לאור קביעות אלה בדבר הפגמים שנפלו בהחלטת הרשות, פנה בית המשפט לשום את ערך עדר היעזים שהושמד. תחילה, הוא דחה את הגישה לפיה יש לחשב את שווי העדר על פי מחיר הבשר למאכל. הוא קבע, כי המבקש החזיק בעדר בעל מטען גנטי, שהושג תודות לתהליך ממושך של טיפוח והכלאה. אמנם התהליך הוקפא, אך זאת מסיבות שאינן רלבנטיות לענין. ניתן היה להמשיך את התהליך בכל שלב, וכזה היה גם התכנון מטעם הקיבוץ. לאור זאת, קבע בית המשפט כי יש לשום את ערכו של העדר על פי "שוויו הגנטי", המתבטא בהפסד שנות ההכלאה שהלכו לטמיון עם השמדת העדר, ועל פי ההשקעה שתידרש על מנת לחזור לאותו שלב גנטי שבו נמצא העדר ערב ההשמדה. מאותו סכום שיתקבל, יהיה צורך לקזז את שווי הידע שנצבר במהלך השנים, שמציאותו תקצר את תהליכי יצירת עדר יעזים חדש.

9.            בבואו ליישם עקרונות אלה על עובדות המקרה, נתקל בית משפט השלום בקושי פרקטי בשומת שוויו של הפרוייקט. זאת, בין היתר, מאחר שחלק מעובדי הפרוייקט היו תלמידי מחקר של האוניברסיטה, ששכרם לא שולם מידי המבקש, ועובדים אחרים היו חברי קיבוץ, שלא קבלו שכר בעין בעבור עבודתם. כן עלה קושי להתחקות אחר עלויות הטיפוח של זן ההכלאה על פי מסמכים רלבנטיים. בנסיבות אלה, החליט בית המשפט להעריך את שווי העדר על פי אומדנה. בעריכת האומדנה, הינחה עצמו, בין היתר, על פי ההנחה כי נושאי התפקיד בשירותים הווטרינריים סברו כל העת כי ערכו האמיתי של עדר היעזים גבוה בהרבה משווי בשרם למאכל, והם פעלו ככל יכולתם על מנת להעלות את שיעור הפיצוי שנקבע לעדר על ידי ד"ר זמיר. כן הסתמך בית המשפט על עדויות מספר עדים אשר התייחסו לנתונים שונים הנוגעים לטיפוח העדר, וההשקעה בו לאורך השנים. הוא התייחס גם להקפאת הפרוייקט, אשר הביאה לצמצום היקף המחקר, והיה ער לכך כי המחקר טרם מיצה עצמו, אך היה בעל פוטנציאל מבטיח לעתיד. עוד הוברר, כי העדר לא היה נגוע במחלה אלא חשוד כנגוע בה. בית המשפט קבע:

"על פי הראיות שהובאו, אני קובעת כי שוויו של עדר היעזים עלה על המחיר שנקבע, מאחר ומדובר בעדר בעל מטען גנטי בעל ערך, ולא היה מקום להעריך את שווי בעלי החיים על פי מחיר הבשר, כפי שהוערך".

          בסופו של דבר נקבע, כי יש להעריך את שווי העדר על פי הפוטנציאל הגנטי והפסד ההשקעה של שנות ההכלאה שיהיה על הקבוץ להשקיע מחדש כדי לפתוח בתהליך ההכלאה מהתחלה, בקיזוז הידע שנצבר, אשר יקצר את התהליכים בעתיד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ