אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כילאני(עציר) נ' מדינת ישראל

כילאני(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 16/08/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
20809-08-11
16/08/2011
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
נאג'י כילאני (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת (להלן: "בית משפט קמא"), (כב' השופט אחסאן כנעאן) שניתנה ביום 11/08/2011 בתיק מ"ת 11768-08-11, לפיה נקבע כי העורר יישלח לתסקיר מעצר אשר יבחן את אפשרות שחרורו בחלופת מעצר.

2.נגד העורר הוגש לבית משפט קמא כתב אישום, אשר מייחס לו ביצוע עבירות הבאות:

תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 382+380(א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977, (להלן "חוק העונשין");

פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 334+ 335(א)(1)+(2) לחוק העונשין;

חבלה במזיד- עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

3. בכתב האישום נטען, כי ביום 27.7.11, ניטש ויכוח חריף בין משפחת העורר ומשפחת שריף, אשר הוביל לקטטה שאירעה בצומת כפר ברוך. במהלך הקטטה יידה העורר אבנים לעבר משפחת שריף וכן אחז באלת עץ והכה בה אחדים מבני המשפחה וחבריהם. בין היתר הכה העורר באלה את יוסף שריף וגרם לו לשטפי דם בבטנו. כן תקף העורר את מופיד שריף באמצעות אגרופים ואבנים שיידה לכיוונו, וגרם לו לחתך בקרקפת וחבלות כהות בחלקי גופו.

בשלב כלשהו, ולאחר שיוסף שריף ניסה לדורסו באמצעות רכבו, הכה העורר בתגובה באלת העץ שבידו בשמשות הרכב וניפץ את חלונותיו.

4.עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה מבית משפט קמא לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אולם טען שפעל מתוך הגנה עצמית. בהחלטתו מיום 11/08/11, בחן בית המשפט קמא את חומר הראיות בתיק וקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר וכן קיימת עילת מעצר ומסוכנות גבוהה מצידו של העורר, נוכח נסיבות המקרה, מעשיו הלכאוריים של העורר ועברו הפלילי העשיר. בית המשפט קמא אף דן בטענת העורר להגנה עצמית וקבע כי הינה בעלת עוצמה חלשה ואין הוא יכול לקבוע בשלב זה כי היא ממשית או סבירה. מנגד, לקח בית המשפט קמא בחשבון את העובדה שבין המשפחות נערכה סולחה. נוכח כל האמור קבע בית המשפט קמא כי יש להפנות את העורר לשירות המבחן, אשר יעמוד על כל השיקולים הרלוונטים בעניינו של העורר ויבחן בצורה מעמיקה את החלופה המוצעת על ידו. בית המשפט קמא קבע את המשך הדיון בעניינו של העורר ליום 5.9.11.

5.טענות העורר בתמצית:

ב"כ העורר טען כי שגה בית המשפט קמא עת לא קיבל את טענת העורר להגנה עצמית. לטענתו, העורר פעל מתוך רצון להגן על עצמו ואף בכתב האישום מצוין כי היה ניסיון לדרוס אותו ע"י המשפחה היריבה. עוד טען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מכריע להסכם הסולחה אשר התגבש בין הצדדים. ב"כ העורר הפנה להחלטתו של בית משפט זה בתיק מ"ת 11715-08-11, בו שוחרר לדבריו אחד מן המעורבים בקטטה ללא שנשלח לתסקיר, וזאת על אף שהעבירות אשר יוחסו לו הינן חמורות מאלה שבעניינו של העורר. ב"כ העורר הוסיף כי העורר הינו אדם נורמטיבי, אשר עצור מאז יום 27.7.11 וכי האירוע נשוא כתב האישום הינו אירוע חריג, שהסתיים עם הסכם הסולחה. לסיום טען כי שגה בית המשפט קמא עת לא בחן בעצמו את חלופת המעצר המוצעת על ידי העורר.

בדיון בפניי שב ב"כ העורר על עיקרי טענותיו. לטענתו, בקשת המעצר כנגד העורר מתבססת על שתי עילות אשר הן חשש להימלטות ושיבוש הליכי משפט וכן סכנה לשלום הציבור. לטענת ב"כ העורר, עם קבלת הסכם הסולחה בין שתי המשפחות, לא קיימות עוד עילות אלו בעניינו של העורר. ב"כ העורר הוסיף וטען כי בנסיבות התיק, היה על בית המשפט לבחון בעצמו את החלופה המוצעת מבלי לשלוח את העורר לצורך קבלת תסקיר מעצר.

6. טענות המשיבה בתמצית:

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר. לטענתו, החלטת בית המשפט קמא סבירה ומבוססת על חומר הראיות אשר הונח בפניו. ב"כ המשיבה הפנה להחלטת בית המשפט קמא לעניין טענת ההגנה העצמית ולאבחון שעשה בין האירועים השונים בהם היה מעורב העורר. עוד הוסיף כי בית המשפט קמא היה ער להסכם הסולחה, ורק בשל סיבה זו הסכים לבחון חלופה בעניינו של העורר. לטענת ב"כ המשיבה קיים הבדל של ממש בין העורר לבין שאר הנאשמים בתיק כאשר לעורר, בניגוד לאחרים, עבר פלילי עשיר, במיוחד בעבירות אלימות וכן הרשעות קודמות בהפרת הוראה חוקית ואי קיום צו של ביהמ"ש. נוכח האמור טען כי החלטת בית המשפט קמא סבירה ומאוזנת בנסיבות העניין.

הכרעה

7.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, ועיינתי בהחלטת בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להדחות ואלה נימוקי:

א.ראיות לכאורה:

כידוע, בהתאם להוראת סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על בית המשפט לבחון, טרם החלטתו על מעצר נאשם עד תום ההליכים, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו במיוחס לו בכתב האישום. בשלב זה בוחן בית המשפט האם יש בכוחו של חומר הראיות הגולמי המצוי בידי התביעה להצביע על סיכוי סביר להרשעה [ראו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2)133; בש"פ 748/10 איסקוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)]. המשקל שצריך להינתן לכל ראיה ייקבע על ידי הערכאה הדיונית בשלב בירור אשמתו של הנאשם כך שבית המשפט הבוחן את דבר קיומן של ראיות לכאורה במסגרת דיון במעצר עד תום ההליכים אינו נדרש לשאלות כגון מהימנות העדים ולסתירות כאלה ואחרות, ככל שהן עולות מן העדויות שנגבו. רק מקום בו מוצא בית המשפט כי מדובר בסתירות מהותיות הגלויות על פני הדברים, עשוי הדבר לעתים להוביל למסקנה כי בשל חולשת הראיות לכאורה אין הצדקה למעצר מאחורי סורג ובריח או שיש מקום להורות על חלופת מעצר [ראו: בש"פ 4692/06 אלמוגרבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)].

בענייננו, לא חלק ב"כ העורר כאמור על קיומן של ראיות לכאורה, אולם טען כי פעל מתוך הגנה עצמית.

בהחלטתו מיום 31.10.10 סקר בית המשפט קמא בהרחבה את עדותם של הצדדים לקטטה תוך שהוא עורך הפרדה ברורה בין האירועים אשר קדמו לאירוע נסיון הדריסה ולאירוע זה עצמו. אשר לאירועים המוקדמים, הפנה בית המשפט קמא לעדותו של שריף שריף, אשר נתמכת בעדויות נוספות, ממנה עלה כי העורר היה מיוזמי התקיפה וזו נעשתה עוד בטרם נשקפה לו כל סכנת חיים. עוד הפנה בית המשפט קמא לעדותו של חמזה כילאני, ממשפחתו של העורר, אשר ממנה עולה כי משפחת כילאני היו בעליונות מספרית על משפחת שריף וכי אלו כלל לא התקרבו למשאית, דבר אשר לטענת בית המשפט קמא מחליש את טענת העורר להגנה עצמית ומחזק את הסברה כי משפחתו היא שהחלה במעשי התוקפנות. עוד הפנה בית המשפט קמא למזכר של השוטר גדיר לפיו נראה העורר משליך אבנים לעבר קבוצת אנשים ממשפחת שריף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ