אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ ואח'

כיאל נ' ג'מאל יאסין בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/06/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
3709-17-א'
06/06/2017
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקש:
מוחמד נביל כיאל
המשיבים:
1. ג'מאל יאסין בע"מ
2. עו"ד אייל רייף-מנהל מיוחד לנכסי החייב
3. הכונס הרשמי

עו"ד אייל רייף
עו"ד ענבל קדמי-עברי
החלטה

 

  1. בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.3.2017 (כבוד השופט י' בן חמו) שבגדרה נקבע כי צו כינוס שהוצא לנכסי המבקש ייוותר על כנו.

 

רקע

 

  1. העובדות והשתלשלות ההליכים פורטו בהרחבה בפסק דינו של בית משפט זה מיום 27.11.2016 (השופטים א' חיות, א' שהם ומ' מזוז), ולפיכך הם יצוינו עתה אך בתמצית. המבקש הוא המנהל ובעל המניות היחיד בחברת אלקיאל בע"מ ובחברת אלקיאל אחזקה וסימון כבישים בע"מ (להלן, בהתאמה: אלקיאל בע"מ; אלקיאל אחזקה; שתיהן יחד יכונו: החברות). ביום 26.2.2015 הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת לכינוס נכסיו של המבקש ולהכרזתו פושט רגל, וזאת בטענה שהמבקש מסר לה שיקים בסכום כולל של 684,000 ש"ח המשוכים על שם חברת אלקיאל בע"מ, שמועד פירעונם בין יוני 2014 לחודש דצמבר 2015, כשהוא ערב אישית לפירעון השיקים, ואולם השיקים שמועד פירעונם הגיע  חוללו בשל "היעדר כיסוי מספיק" או" בשל "חשבון מוגבל", והמבקש מצדו נמנע מלפרוע את חובו כערב חרף התחייבותו.

 

           בהחלטתו מיום 20.9.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה תוך שקבע כי די בראיות לכאורה שהציגה המשיבה כדי ללמד שהמבקש עשה מעשי פשיטת רגל כהגדרתם בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה). בין הראיות שהוצגו בפני בית המשפט ישנם השיקים שמסר המבקש למשיבה ושנטען כי חוללו באי פירעון; כתב הערבות; דוחות חקירה שנערכו על ידי משרד חקירות פרטי שעולה מהם בין היתר כי המבקש נקלע לקשיים כלכליים, כי התנהלו ומתנהלים נגדו ונגד החברות הליכים משפטיים בשל חובות לבנקים ולגופים נוספים וכי אלקיאל אחזקה הוכרזה על ידי בנק ישראל כ"לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות"; ותצהיר שניתן על ידי אחיו של מנהל המשיבה, שלפיו המבקש הודיע כי נקלע לחובות ואין בכוונתו לשלם את החוב למשיבה (להלן: תצהיר האח). בד בבד מינה בית המשפט את בא-כוח המשיבה, עו"ד אייל רייף, לשמש מנהל מיוחד לנכסי המבקש (להלן: המנהל המיוחד); וביום 8.12.2015 נדחתה בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה, וזאת בנימוק שמאזן הנימוק אינו נוטה לטובתו.

 

לאחר החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.9.2015 ננקטו מספר הליכים נוספים בין הצדדים שתוארו גם הם בפסק דינו של בית משפט זה מיום 27.11.2016, ובהם: בקשה למתן הוראות במעמד צד אחד ועמה בקשה לכפיית ציות בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט נגד המבקש, תוך שנטען בבקשה כי המבקש אינו מקיים את החלטת בית המשפט ומסרב להתייצב לחקירות ולהמציא מסמכים, ולפיכך יש ליתן צו שיאפשר למשיבה לתפוס מסמכים וחומרים רלוונטיים בביתו ובמשרדיו של המבקש – הבקשה התקבלה ביום 7.2.2016 בבית המשפט המחוזי, ובקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 15.2.2016 ב-רע"א 1198/16; בקשה לחקירת המבקש ואשתו שהתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 1.8.2016, כאשר בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחקירת אשת המבקש נדחתה ב-רע"א 8150/16; וכן דיון מיום 21.9.2016 שבמסגרתו הוחלט בין היתר כי המנהל המיוחד יגיש בקשה למתן פקודת מאסר עליה יוכל המבקש להגיב, וכי המבקש יסלק את חובותיו לקופת הכינוס בתוך 45 ימים, ישלם את התשלומים השוטפים לקופת הכינוס ויגיש מידית את הדוחות שלא העביר לכונס הרשמי, כפי שנקבע בהחלטה למתן צו הכינוס.

 

  1. המבקש הגיש ערעור על ההחלטה מיום 20.9.2015 לבית משפט זה, תוך שכפר בקיומו של חוב כלפי המשיבה וטען כי כאשר חייב כופר בחוב כלפי נושה רשאי בית המשפט לעכב את ההליכים בבקשה למתן צו כינוס עד לבירור קיומו של חוב; וטען לחלופין כי החוב נמוך מ-87,400.55 ₪, הסכום שהיה קבוע אז בסעיף 7(1) לפקודה כסכום המינימלי הדרוש למתן צו כינוס (החל מיום 1.1.2017 עומד סכום המינימום על 86,270 ₪), וכי מכל מקום בית המשפט המחוזי לא הצביע על מעשה פשיטת רגל כלשהו שעשה המבקש, ובפרט לא על מעשה שאירע בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, כדרישת סעיף 7(3) לפקודה. בפסק דינו מיום 27.11.2016 קבע בית משפט זה כי בית המשפט המחוזי לא בחן באופן ממצה שתי סוגיות מרכזיות: הראשונה, שאלת קיומה של "מחלוקת כנה" בעניין החוב, קרי: אם המשיבה הציגה ראיות מספיקות לביסוס החוב הנטען על ידה, וזאת בין היתר משום מסמך שנערך ביום 10.5.2014 בין המבקש ומנהל המשיבה במסגרת התחשבנות סופית שקיימו (להלן: מסמך הסיכום), שנקבע ביחס אליו כי יש בו לכאורה כדי לעורר ספק בנוגע לביסוס החוב הנטען; והסוגיה השנייה, מועד ביצוע מעשה פשיטת הרגל, כנדרש כאמור בסעיף 7(3) לפקודה, וזאת משום שתצהיר האח אינו מפרט מתי אמר המבקש כי אין בכוונתו לשלם את חובו, קרי: אם מעשה פשיטת הרגל המתואר אירע לכל היותר שלושה חודשים קודם להגשת הבקשה לפשיטת רגל. לנוכח דברים אלה, נקבע כי יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי. עם זאת נקבע, כי צו הכינוס ייוותר בעינו עד למתן החלטה אחרת, וזאת, בין היתר, כדי למנוע פגיעה אפשרית בנושים נוספים שהגישו בינתיים תביעות חוב נגד המבקש. בית משפט זה ראה מקום להוסיף ולהעיר כי התנהלותו של המבקש לאחר מתן הצו אינה ראויה, משבחר להתנהל כאילו זה אינו קיים ותוך שהוא עושה דין לעצמו. ובהמשך לכך הדגיש בית המשפט כי כל עוד לא בוטל צו הכינוס, שומה על המבקש לקיים את החלטות בית המשפט המחוזי הניתנות כפועל היוצא מהצו.

 

ההחלטה נושא הבקשה

 

  1. בהחלטתו מיום 26.3.2017 (להלן: ההחלטה המשלימה) הכריע בית המשפט המחוזי שלא לשנות מהחלטתו הקודמת, והותיר את צו הכינוס על כנו. זאת, תוך שקבע כי די בחומר הראיות שהונח לפניו עוד קודם לפסק דינו של בית משפט זה כדי להגיע למסקנה כי לא קיימת בין הצדדים "מחלוקת כנה" לעניין החוב, כמשמעותה בפקודה. זאת בהינתן שהמבקש מסר העתקי שיקים, שבחלקם חוללו באי פירעון, בסך כולל של 684,000 ש"ח המשוכים על שם אלקיאל אחזקה, והוא חתום על כתב ערבות אישית מיום 3.2.2014 לפירעון השיקים הללו; בהינתן שלא נמצא כל מסמך שיש בו כדי לתמוך בגרסת המבקש בהתייחס למשמעות ופרשנות "מסמך הסיכום"; ובהינתן שתחילה הכחיש המבקש קיומו של חוב, ואולם לאחר מכן אישר שהיה חוב בסך 39,460 ש"ח שנטען כי הושב במזומנים – אך הדבר לא נתמך במסמך כלשהו. מכל מקום, נקבע, המבקש לא הראה שביכולתו לפרוע את חובותיו למשיבה, וישנן ראיות לכאורה לכך שחובו של המבקש למשיבה גבוה מן הסכום הנדרש בפקודה, ומשכך לא היה עליו להוכיח בשלב זה את גובה החוב המדויק – שיתברר בבית המשפט שידון בתיק פשיטת הרגל. משכך, קבע בית המשפט כי שוכנע שהמבקש ביצע את מעשי פשיטת הרגל שיוחסו לו בידי המשיבה, וכי חובו גדול מהסכום המינימלי הקבוע בפקודה, ואולם נמנע מלקבוע את גובהו, תוך שציין כי "סכום החוב המדויק יוכרע על ידי בעל תפקיד אובייקטיבי שאיננו מטעם הנושה ושייקבע על ידי בית המשפט הדן בתיק הפש"ר".

 

           אשר לסוגיית מועד מעשה פשיטת הרגל, קבע בית המשפט על בסיס מאזן הסתברויות כי זה נעשה בתקופה של שלושה חודשים קודם לבקשה לכינוס נכסיו של המבקש, וזאת על סמך דבריו של המבקש עצמו בתצהיר: "מנהל המבקשת [המשיבה דכאן, ע'ב'] טוען כי המשיב [המבקש דכאן, ע'ב'] מתבודד על מנת להתחמק מתשלום חובותיו לנושיו. הוא בעצמו ביקר עשרות פעמים במשרד החברה והפעם האחרונה שהוא עשה כן הייתה לפני כשלושה חודשים! כך גם התנהלו שיחות עם אחיו של מנהל המבקשת שמעולם לא נמסר לו כי המשיב אינו מתכוון לשלם, אם כי הוסבר לו כי יש לערוך פגישה על מנת לסגור את היתרה המזערית (של עשרות אלפים בלבד) שנותרה עקב מערכת היחסים שהתנהלה בין הצדדים".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ