אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כחלון נ' כל בו חצי חינם

כחלון נ' כל בו חצי חינם

תאריך פרסום : 20/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
4266-06
18/05/2010
בפני השופט:
ישגב נקדימון

- נגד -
התובע:
ציון כחלון
הנתבע:
כל בו חצי חינם
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה נזיקית, שהוגשה על-ידי התובע, מר ציון כחלון, כנגד הנתבעת, כל בו "חצי חינם", בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה ממזון שרכש בחנותה.

לטענת התובע, ביום 16.11.2005 הוא רכש בחנות של הנתבעת בראשון לציון מזון מוכן, שכלל בין השאר אורז מוכן לאכילה (להלן – "המזון"). במהלך אכילת המזון חש התובע, לטענתו, בגוף זר וקשה, אשר גרם לו כאב רב בשיניו (להלן – "האירוע נשוא התביעה"). הוא פנה לרופאת השיניים ד"ר סבינה שריימן, אשר קבעה כי עליו ליטול טיפול אנטיביוטי. לגרסתו, בגין האירוע נשוא התביעה נגרמו לו נזקים הכוללים שבר בכתר ובשן 28 ומוביליות בשן 27. התובע הגיש חוות דעת מומחה של ד"ר יהודה רוני אליאס לעניין הפגיעות הנטענות, הטיפול שיידרש בהן ועלותו. התובע טוען לנזק ממוני ולנזק לא-ממוני בגין כאב וסבל לנוכח כאבי השיניים.

לטענת הנתבעת, התובע לא הוכיח את האירוע נשוא התביעה והיא מפנה לסתירות שעלו בטענותיו לגביו. עוד טוענת הנתבעת, כי אף אם האירוע התרחש הרי שאין היא נושאת באחריות לו. לחילופין, כופרת הנתבעת בטענות התובע בדבר הנזק שנגרם לו.

אציין כבר עתה, כי התובע לא הצליח להוכיח את האירוע נשוא התביעה ואת אחריותה של הנתבעת לו, וזאת לנוכח ארבעה אלה: העדר הוכחת עצם רכישת המזון, שגרם לנזק הנטען בתביעה; סתירות בגרסאות התובע בנוגע למועד התרחשות האירוע נשוא התביעה; אי הגשתו כראיה של החפץ שנטען שהיה במזון וגרם לנזקים נשוא התביעה, וסתירות בטענות התובע בנוגע למהותו; והעדר הוכחה של הפרת חובה כלשהי על-ידי הנתבעת. נפרט הדברים.

ראשית, התובע לא הוכיח כי בכלל רכש בחנות הנתבעת את המזון, אשר אכילתו גרמה לנזק הנטען על-ידו. כך, הקבלה מיום 16.11.2005 שצורפה לתצהיר התובע (מוצג נ/2) קריאה אך בחלקה ומכל מקום אינה מתעדת את רכיבי המזון שנרכש על-ידי התובע בחנות הנתבעת באותו מועד. אף התובע עצמו העיד, כי לא שמר את פירוט המוצרים שרכש (ראו עמ' 8 לפרוטוקול).

שנית, נתגלעו סתירות בגרסאותיו של התובע בנוגע למועד שבו התרחש האירוע נשוא התביעה. כך, מטענותיו של התובע בכתב התביעה עולה, כי האירוע התרחש ביום רכישת המזון, היינו 16.11.2005 (ראו סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה), שעל-פי לוח השנה היה יום רביעי בשבוע. לעומת זאת, בתצהיר העדות הראשית של התובע (סעיפים 3 ו-4), בעדותו בבית-המשפט (עמ' 6 לפרוטוקול) ובסיכומיו (סעיף 5) נטען, כי הוא אכל מהמזון ביום 18.11.2005, שעל-פי לוח השנה היה יום שישי בשבוע, ואז התרחש האירוע (בהקשר זה יוסף, כי אין באפשרותי להתייחס לטענות הצדדים בנוגע לשאלת מועד ביקורו של התובע במרפאתה של ד"ר שריימן. זאת, לנוכח העובדה כי שני המסמכים בחתימתה, מתאריכים 26.3.2009 ו-9.11.2009, לא נתקבלו כראיות בתיק – הראשון בשל התנגדות ב"כ הנתבעת להגשת מסמך שלא באמצעות עורכו (עמ' 4 לפרוטוקול), והשני בשל אי זימון ד"ר שריימן לעדות על-ידי התובע חרף ההיתר שניתן לכך בהחלטתי מיום 14.1.2010).

שלישית, בכתב התביעה נטען כי התובע חש אגב האכילה בגוף קשה במזונו - "... כנראה אבן" (ראו סעיף 4 לכתב התביעה). לעומת זאת, בתצהיר העדות הראשית של התובע נטען בלא כל סייג כי מדובר באבן וכי "האבן ברשותי" (ראו סעיף 4 לתצהיר התובע). דא עקא, שחרף טענה זו ה"אבן", שהוצהר כי היא ברשותו של התובע, לא הוגשה כראיה מטעמו. לא זו אף זו, בעדותו טען התובע כי "האבנים התגלגלו לי בתוך הפה ופגעו לי בכל השיניים" (עמ' 7 לפרוטוקול). הנה כי כן, לא עסקינן עוד ב"גוף קשה" או ב"אבן", אלא עתה נטען כי מדובר ב"אבנים". ולא זו בלבד, אלא שהתובע טען כי בעקבות זאת זזו השיניים הימניות שבפיו ממקומן ולאחר מכן הן נעקרו (שם) (בהקשר זה יצויין, כי השיניים שמלכתחילה נטען כי נפגעו באירוע נשוא התביעה הינן בצד שמאל של הפה – ראו עדות התובע בעמ' 5 לפרוטוקול; סעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית). דא עקא, שלטענה זו שהועלתה על-ידי התובע בעדותו, לפיה האירוע נשוא התביעה גרם לפגיעה בשיניים נוספות אין זכר בתצהיר עדותו הראשית ובחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמו.

רביעית, מתצהיר העדות הראשית של מר שמעון פרץ, השף הראשי של הנתבעת, עולה כי היא מעסיקה נאמן כשרות, אשר בורר באופן אישי וידני את האורז שנועד לבישול במסגרת המזון המוכן הנמכר על-ידה, ומוודא כי הוא נקי (ראו סעיף 5 לתצהיר העדות הראשית של מר פרץ; עדות מר פרץ בעמ' 8 לפרוטוקול). עדות זו לא הופרכה על-ידי התובע. משכך, לא הוכח כי הנתבעת הפרה חובת זהירות המוטלת עליה או חובה חקוקה כלשהי.

העולה מן המקובץ מלמד אפוא, כי דין התביעה להדחות. התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

מזכירות בית-המשפט תשלח לצדדים העתקי פסק הדין.

ניתן היום, ה' סיון תש"ע, 18 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ