אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כורש ואח' נ' שלמון ואח'

כורש ואח' נ' שלמון ואח'

תאריך פרסום : 26/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
41545-05-13
21/08/2013
בפני השופט:
הלית סילש

- נגד -
התובע:
יורם שלמון
הנתבע:
1. בנימין כורש
2. ירדנה כורש

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף.

במסגרת הבקשה טען המבקש- הנתבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, העדר עילה, היות התביעה קנטרנית או בהעדר סמכות עניינית.

המשיבים התנגדו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוגיית ההתיישנות מתייחסת אך לחלק מרכיבי התביעה.

גם ביחס לאותו חלק, קיימת בין הצדדים מחלוקת באשר למועד ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות.

המשיבים-התובעים, טענו כי רשלנותו או הפרת חובותיו של המבקש כלפיהם נודעה להם רק בעבור מספר שנים ועל כן ונוכח הוראות חוק ההתיישנות התשי"ח 1958, אין להורות כי התביעה התיישנה.

מדובר בטענה משפטית, המשולבת בשאלות עובדתיות טעונות בירור, באשר למועד בו נודעו לתובעים הנתונים הרלוונטיים לשיטתם, המועד בו יכלו או ניתן היה לצפות כי יידעו על אותם נתונים וכיוצא באלו.

המקום לבירורן של סוגיות עובדתיות, אינו בשלב המקדמי של ההליך ובמסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף.

אציין כי התיישנות היא מכשיר דיוני. אין היא סותרת את שאלת קיומה של עילת התביעה, אלא מקימה מעין מחסום בפני תביעתה בפועל.

(ראה לדוגמא ע"א 506/82 זונטג ואח' נ' עזבון המנוח מנדסלון דוד ז"ל ואח' פ"ד מ(3) 113).

צודק ב"כ המשיבים בטענתו כי שאלת דחייתה של תביעה מחמת התיישנות, נבחנת על ידי בית המשפט בצמצום רב.

במסגרת ע"א 9431/03 אילן אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ואח' (פורסם בנבו), פסקה כבוד השופטת פרוקצ'יה :

"מהכרה בזכות הגישה של האדם לערכאות המשפט כזכות חוקתית, נגזר העיקרון כי שערי בית המשפט לא יינעלו בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית, אלא מטעמים כבדי משקל".

ובהמשך :

" על הזכות החוקתית הקנויה לפנות לערכאות, מולידה על פי טיבה, נטייה להצר את תחום הפרשנות של ההתיישנות".

נקודת המוצא הינה שאין לחסום את דרכו של בעל דין בשערי בית המשפט, אלא במקרים חריגים. מאידך, יש לאזן מטרה ורצון אלו, אל מול ההבנה שיש להגביל את תקופת ה"חשיפה" של כל אחד מבעלי הדין לתביעות, בין היתר מתוך מטרה ליצור וודאות מסחרית וכלכלית.

נוכח המחלוקות העובדתיות הלכאוריות, המקום לבירור הסוגיה אינו כעת, ושמורות לצדדים טענותיהם.

באשר לטענתו של המבקש לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר עילה או מחמת היות התביעה טורדנית, לא מצאתי לקבל את טענותיו, ככל שעניינן סילוק על הסף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ