אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כוכבי נ' קינן

כוכבי נ' קינן

תאריך פרסום : 02/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
50429-05-10
03/04/2011
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
בנימין כוכבי ע"י ב"כ עו"ד אסף שמר
הנתבע:
עמי קינן
פסק-דין

פסק דין

השאלה במחלוקת

1.האם התובע שילם לנתבע סך של 46,000 ₪ במזומן, במסגרת עסקת השכרת דירה שלא יצאה אל הפועל, ולכן יש להורות על השבת סכום זה? זו השאלה העומדת לדיון, להלן העובדות והטענות, בתמצית.

העובדות והטענות, בתמצית

2.התובע הינו מתווך מקרקעין, בעל רישיון תיווך כדין; הנתבע הינו בעל דירה בת שני חדרים ברחוב שפירא 17 בתל-אביב (להלן : "הדירה"). בתחילת חודש פברואר 2010 נוצרה היכרות בין התובע לנתבע, באמצעות מכר משותף, מר ליאור חבושה (להלן : "חבושה", סעיף 2 לת/1). הרקע להיכרות היה רצונו של הנתבע להשכיר את דירתו, בשל הצורך שהתעורר לעבור לגור בנתניה ולתמוך באביה של אשתו, בשל מחלתו (סעיף 2 לנ/1). אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא חתם על טופס כלשהו המעמיד את הדירה להשכרה באמצעות התובע (עדות התובע בעמ' 8 שו' 33)

3.אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע הביא שוכרים פוטנציאליים לדירה. לטענת התובע, הנתבע העלה דרישות מופרזות ומוגזמות, הן בעניין שכר הדירה המבוקש והן העמיד תנאי לתשלום מראש ובמזומן לשנה (סעיף 8 לת/3). התובע טוען שדרישות אלו הפכו את משימת השכרת הדירה לבלתי אפשרית ולכן בשלב כלשהו טוען התובע שהנתבע הציע לו לשכור את הדירה בעצמו, היות והוא סומך עליו (סעיף 10 לת/3). הנתבע טוען כי דווקא התובע הוא שהעלה אפשרות זו בפניו, ראו סעיף 6 לנ/1.

4.התובע טוען כי נוהל עם הנתבע משא ומתן בעניין השכרת הדירה בסופו סוכם שהתובע ישכור את הדירה לתקופה של 24 חודש תמורת הסכום של 71,200 ₪. התובע טוען כי הנתבע הסכים מראש שהתובע יוכל להשכיר את הדירה בשכירות משנה במחיר גבוה יותר ולהנות מההפרש. הנתבע אינו מכחיש כי בין הצדדים התנהלו מגעים להשכרת הדירה אולם טוען כי אלו מעולם לא הבשילו לכדי עסקה, ובוודאי שלא נחתם כל הסכם מחייב. יש לציין כי גם התובע מודה שאין כל הסכם כתוב בין הצדדים, עם זאת בפניי בית המשפט הוצג מסמך ערוך בכתב ידו של התובע המכונה "הסכם צבי שפירא/עמי בני" (נספח 3 לת/3); מסמך הנושא את הכותרת "תנאים", שחלקו בכתב ידו של הנתבע (נספח 4 לת/4); וחוזה שכירות (בלתי מוגנת), טופס סטנדרטי הכולל את פרטי העסקה, צורף לתצהירו של הנתבע (נ/1).

5.ממשיך התובע וטוען כי לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הנ"ל (המוכחשות כאמור על ידי הנתבע), דרש הנתבע תשלום במזומן בסך של 46,000 ₪, תמורת הבטחת הנתבע שימסור את החזקה בדירה לידי התובע ביום 1/3/10. התובע טוען כי פעל על פי הסכמה זו והעביר לידי הנתבע סכום של 46,000 ₪. לתמיכה בטענת התשלום הציג התובע טופס משיכה מהבנק ותדפיסים מהבנק מיום 23/2/10 (נספח 5 לת/3), וכן הגיש תצהירים מטעם חבושה ועד נוסף, מר דורון כורש (להלן: "כורש"), אשר הצהיר בסעיף 7 לתצהירו כי ראה את התובע שב מהבנק ומניח על שולחנו מעטפה עבה. בעדותו הודה כורש כי לא ראה את תכולת המעטפה (עדותו בעמ 6 שו' 16). התובע טוען כי לאחר מסירת התשלום סירב הנתבע לחתום על המסמכים שהוצגו בפניו; ולאחר מספר ימים הודיע על ביטול העיסקה בטענה כי אינו נדרש יותר לעבור לנתניה.

6.לאחר ביטול העסקה על ידי הנתבע טוען התובע כי שב ודרש את השבת כספו אולם הנתבע דחה אותו בתירוצים שונים, ולכן הוגשה כנגדו תלונה במשטרה (נספח 1 לת/3). במשטרה הכחיש הנתבע כי קיבל לידיו כספים כלשהם מהתובע, והנתבע עומד בהכחשותיו הן בכתב ההגנה; הן בתצהיר והן בעדותו בפניי (עמ' 12 שו' 22; שו' 30). לנוכח הכחשותיו של הנתבע הוגשה התביעה שבפניי, במסגרתה עותר התובע להשבת הסכום ששולם לטענתו, בסך 46,000 ₪. התובע טוען כי כספים אלו אמורים היו לשמש לשם רכישת ספר תורה לבית הכנסת,להנצחת שמו של אביו של התובע. בסעיף 26 לתצהיר התובע טוען הוא כי ספר התורה לא נרכש לבסוף לאור גזילת הכספים ולא הוכנס לבית הכנסת במלאת שנה לפטירה. לתצהירו צירף התובע אישור של סופר סת"ם מר אלחנן תורג'מן בו נאמר שספר התורה לא הוכנס במועד שהוסכם אלא חודשיים וחצי לאחר מכן. בגין נזק לא ממוני זה דרש התובע פיצוי בסך 25,000 ₪, סך הכל הועמדה התביעה על סך של 71,000 ₪.

7.מנגד, גרסת הנתבע פשוטה בתכלית – הנתבע אינו מכחיש כאמור כי היה דין ודברים לעניין השכרת הדירה לתובע; הנתבע טוען כי הצעה זו הועלתה על ידי התובע; הנתבע טוען שהתובע הכין מסמכים לחתימה ואף בקש מהנתבע שיכין מסמך בכתב ידו המפרט את התנאים (נספח 4 לת/3); עם זאת טוען הנתבע כי מעולם לא הייתה גמירות דעת לביצוע העסקה, מעולם לא חתם על מסמך כלשהו ולא קיבל לידיו סכומים כלשהם. הנתבע טוען כי התובע וחבריו איימו עליו ודרשו ממנו פיצויים בגין טרחתו של התובע בהשכרת הדירה, שלא יצאה אל הפועל, ומשלא נעתר לאיומים הוגשה התביעה. הנתבע מציין שהוא פנה למשטרה בתלונה על איומים (תלונה מיום 30/5/10, צורפה כנספח לכתב ההגנה), ולא הכחיש כי הציע לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ לצורכי פשרה בלבד. עם זאת טען כי לא קיבל לידיו תשלום במזומן ולכן דין התביעה להדחות.

העדויות , הראיות והטענות בסיכומים

8.בישיבת קדם המשפט חידד בית המשפט את המחלוקת בין הצדדים: "בתיק זה קיימת גירסא מול גירסא, לא ניתנה הסכמה של שני הצדדים לבדיקת פוליגרף ולכן יש לברר תיק זה במסגרת בית המשפט... יש בפניי שתי גרסאות וגם הנתבע מודה כי היה בינו לבין התובע דין ודברים להשכרת הדירה. יש צורך לברר בראיות מה ההסכמות שגובשו בין הצדדים ובמיוחד יש לברר את השאלה האם התובע שילם לנתבע את הסכום לו הוא טוען בסעיף 12 בכתב התביעה". בישיבה הנ"ל (18/10/10) ניתן צו לתצהירי עדות ראשית, ואלה אכן הוגשו: מטעם התובע הוגשו תצהיר חבושה; כורש, התובע ואדם נוסף (דוד כוחי) שלא התייצב לעדות ולכן תצהירו נמשך מתיק בית המשפט; ואילו הנתבע הגיש תצהיר מטעמו.

9.ביום 13/2/11 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק, כאשר הנתבע אינו מיוצג וחוקר את עדי התביעה. במהלך ההפסקה בדיון אירע אירוע אליו התייחס ארוכות ב"כ התובע בסיכומיו – לטענתו הוא היה עד להצעת פשרה שניתנה על ידי הנתבע לתובע ולהבעת רצונו לסלק את החוב . הנתבע הכחיש שהציע פשרה וטען כי איימו עליו ואף ניסה להתלונן בפני איש הביטחון (עמ' 10 שו' 14-19). בתום הדיון הוריתי לנתבע לחפש את איש הביטחון, אולם הנתבע שב לאולם וטען כי לא מצא את איש הביטחון "שלובש חום עם סמל" (עמ' 16 שו' 12). ב"כ התובע הצהיר לפרוטוקול: "אני מצהיר כי הייתי עד בהפסקה כשדיברו התובע והנתבע על פשרה. לא דובר על סכומים אלא שהוא ישלם לאט, לאט" (עמ' 16 שו' 15-16).

10.בסיכומיו טען התובע כי אמנם מדובר בגרסה מול גרסה, אולם לשיטתו עדות הנתבע נמצאה בלתי אמינה לחלוטין ולכן יש להורות על קבלת התביעה. לשיטת התובע, יש לקחת בחשבון שהנתבע סירב להבדק בפוליגרף; יש לקחת בחשבון את האירוע שהתרחש בהפסקה, את "אי מציאת" איש הביטחון; את הדברים ששמע ב"כ התובע במו אוזניו; יש לקחת בחשבון את הסתירות אשר התגלו בעדות הנתבע לעניין התשלום במזומן (עדותו בעמ' 12 שו' 6 לעומת עדותו בעמ' 16 שו' 29-30); את גרסתו המופרכת לעניין האפשרות לפדות שיקים, מקום בו הוא הצהיר כי אין לו חשבון בנק (עמ' 13 שו' 31); את חסרונו של אישור משרד הביטחון להשכרת דירה (עמ' 14 שו' 6); את קיומו של הסכם השכירות המודפס בידיו ואי מתן הסבר לכך ("אין לי מושג", עמ' 10 שו' 32); את העובדה שהנתבע הודה כי מצוי בקשיים כלכליים וחייב כספים לאנשים (עמ' 13 שו' 19) ואת המועד המאוחר של הגשת התלונה במשטרה מטעמו של הנתבע, יום אחד לפני הגשת התביעה.

11.הנתבע מצידו טען בסיכומיו כי גם אם לא היה מגיש תצהיר דין התביעה להדחות, לנוכח העובדה שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. הנתבע ציין כי לא הוצג כל מסמך חתום בין הצדדים, זאת מקום שהתובע הודה בעדותו : "אם אין חוזה חתום אין עסקה" (עמ' 7 שו' 25), והדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר במתווך מקצועי; הנתבע טוען שאין לקבל את הסבריו של התובע להעדר מסמך חתום, לפיהם נוצרו בין הצדדים יחסי אמון, הנתבע מציין שההיכרות בין הצדדים הייתה בת שבועיים בלבד, על כך אין מחלוקת; הנתבע טוען שחבושה וכורש אשר הינם חברים ו/או קרובי משפחה של התובע הצהירו כי לא ראו העברת כספים בין הצדדים; הנתבע טוען כי מסמכי הבנק אינם מלמדים על העברת הכסף לידיו של הנתבע, אם בכלל אזי מדובר במשיכת מזומן, שכלל לא ידוע לאיזה צורך בוצעה; הנתבע טען כי לא הובאה כל חשבונית עסקה מטעם התובע או רישום כלשהו בספריו המחייב את הנתבע; הנתבע טען כי נפלה סתירה בגרסת התובע לעניין ספר התורה; הנתבע טען כי התובע הטיח בו שהוא "נוכל", אולם הודה בעדותו ש"אין ראיות נוספות לעוד מקרה" (עמ' 7 שו' 23). הנתבע סיפק בסיכומיו הסברים לעניין אישור משרד הביטחון ופדיון השיקים, וטען כי דין התביעה להדחות.

ההכרעה

12.יאמר מיד, תיק זה הינו אחד מהתיקים שבו רב הנסתר על הנגלה; התנהגות שני הצדדים תמוהה ומעוררת שאלות; אין מדובר בהתנהגות נורמטיבית, לא מצידו של התובע – כמתווך סביר; ואילו התנהגות הנתבע, במיוחד זו אשר יוחסה לו בהפסקה, אף היא אינה נורמטיבית. אם כל הדברים המיוחסים לנתבע נכונים המה, אזי לאדם זה אין גבולות והוא שיקר במצח נחושה בבית המשפט ו"המציא" סיפורים במקום. עם זאת, בית המשפט מזהיר את עצמו הזהר היטב האם ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהנתבע שיקר לאורך כל הדרך ועל בסיס כך לקבל את התביעה. אזכיר כי הנטל מוטל על התובע; היה עליו לתמוך את גרסתו בראיות; היה עליו להוכיח תשלום. בסופו של הליך, לאחר בחינת מכלול הראיות שהובאו בפניי, ומאחר ובית המשפט אינו יכול לבחון כליות ולב, סבורני כי כפות המאזניים מעוינות ודין התביעה להדחות.

13.אכן צודק הנתבע שעל סמך הראיות אשר הובאו על ידי התובע, לא ניתן לקבוע, אף לא ברמת הוודאות הנדרשת במשפט האזרחי, שהתובע שילם לנתבע כספים כלשהם על חשבון העסקה. חבושה לא ראה העברת כספים, אלא רק "שמע" על העברתם מהצדדים (עמ' 4 שו' 13; עמ' 5 שו' 23). כך גם העיד כורש , שאישר שלא ראה מה יש במעטפה (עמ' 6 שו' 17). אציין כי שני העדים הללו הם חברים/קרובי משפחה של התובע (עמ' 6 שו' 1; עמ' 4 שו' 5) לכן יש לתת לעדויותיהם משקל בהתאם.

14.אין בנמצא כל הסכם חתום. יש לזכור כי התובע הינו מתווך מקרקעין והוא אישר בחקירתו: "אם אין חוזה חתום אין עסקה" (עמ' 7 שו' 25). לא ברור על מה מבסס התובע את טענת יחסי האמון שנרקמו בין הצדדים – הצדדים הכירו לכל היותר שבועיים (עמ' 9 שו' 24). במבחן ההיגיון, אין זה סביר שמתווך מקצועי היודע את חשיבות המסמך הכתוב לא יחתים את המשכיר על חוזה שכירות ולמצער לא יקבל לידיו מסמך כלשהו המאשר קבלת כספים בסך 46,000 ₪, סכום נכבד לכל הדיעות!

15.בנוסף, מסמכי הבנק אמנם מלמדים כי הייתה משיכת מזומן של 40,000 ₪, ביום 23/2/10 ומשיכה של 6,300 ₪ ביום 16/2/10. ברי כי ממשיכות אלו לא ניתן ללמוד שהכספים עברו דווקא לידיו של הנתבע. זאת ועוד, לא ברור מדוע יש פער של תשעה ימים במשיכות; מדוע נמשכו 300 ₪ עודפים (אמנם התובע טען כי היה זקוק לכסף עבורו), וחשוב מכל, סכום נטען זה של 46,000 ₪ אינו מתיישב עם המסמכים אליו מפנה התובע בעצמו – הן בהסכם צבי שפירא שבכתב ידו של התובע (נספח 3 לתצהירו); הן בנספח 4 – התנאים שבכתב ידו של הנתבע, מופיע סכום של 71,200 ₪, ולשנה 35,600 ₪. לטענת התובע הוא שילם לנתבע שכר דירה לשנה מראש. הכיצד מתיישבת טענה זו עם הסכום ששולם? יש לציין כי בחוזה השכירות המודפס מופיע סכום אחר, של 40,800 ₪ לשנה. עיננו הרואות, אין קורלציה בין הסכום שנטען ששולם לסכום החוזי שלכאורה סוכם, ומכוחו טען התובע ששילם כספים לנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ