אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כובשי נ' אור חיים ואח'

כובשי נ' אור חיים ואח'

תאריך פרסום : 30/07/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
41445-01-11
12/07/2012
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
מרגלית כובשי
הנתבע:
1. משה אור חיים
2. עמי אור חיים
3. יעקב אור חיים

החלטה

בפני בקשת הנתבעים למחיקת כותרת התביעה ולמתן רשות להתגונן מפניה. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר על סך 306,500 ₪ שהוגשה כנגד נתבע 1 בגין הסכם הלוואה מיום 8.12.09 (שהוארך, לפי הנטען) ונגד נתבעים 2 ו -3, אחיו, בגין ערבותם להלוואה זו. בעת הארכת תוקף הסכם ההלוואה הוסכם על תשלום שלושה אחוזי ריבית לחודש (גם רטרואקטיבית). קרן ההלוואה, לפי התביעה, עומד על סך נומינלי של 200,000 ₪ ואילו הריבית בגינה עומדת על סך 106,500 ₪. נתבעים 2 ו -3 ערבו להלוואה וכן לתוספת. בגין ההלוואה ניתנו לתובעת שיקים, ששניים מהם (כעולה מהעתק בקשת ביצוע שצורפה לכתב התביעה), על סך 200,000 ₪ הוגשו אף לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

על פי הנטען בבקשה, כתב הערבות המתוקן לא נחתם על ידי הערבים. עוד נטען כי לא ניתן היה להגיש תובענה זו שעה שהוגשו השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בבקשה הובהר, כי ביום 10.1.11 החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר את בקשת ביצוע התביעה לבית המשפט הואיל ולכאורה הוראות הסכם ההלוואה חרגו מהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן גם: "חוק ההסדרה") ולפיכך הגישה התובעת את תביעתה בבית משפט זה, שעה שלא הוגש ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. הואיל והסכם ההלוואה נגוע, לשיטת הנתבעים, באי-חוקיות, אין לכאורה ראיה בכתב אשר יש בה כדי להכשיר את התובענה לבירור בסדר דין מקוצר. עוד טען נתבע 1, כי בהתאם לתנאי היתר עסקה שנחתם בינו ובין התובעת שאינו מצוי בחזקתו עסקינן, למעשה, בשותפות ולא בהלוואה ולפיכך על התובעת לשאת בהפסדים.

הבקשה נתמכה בתצהיריהם של שלושת הנתבעים.

בתגובה לבקשה למחיקת כותרת נטען, בין היתר, כי התוספת להסכם ההלוואה ולכתבי הערבות נעשו גם בהסכמת נתבעים 2 ו -3. בתשובה לתגובה זו הובהר, אף , כי בקשת הנתבעים הינה בקשה למתן רשות להתגונן, ואף נטען, כי דחיית הבקשה עשויה להוביל לתוצאה לא רצויה בדמות מתן החלטות סותרות על ידי שני מותבים שונים באותו עניין – האחד, בתביעה שלפני, והשני – בתובענה השטרית שהועברה לבית המשפט לבירור סוגיית החיוב בריבית, בהתאם להחלטת כב' רשם ההוצל"פ.

התקיים דיון בבקשה, במהלכו שוחרר מייצוג הנתבעים בא כוחם הקודם, נקבע דיון נוסף, ואף ניתנו למבקשים – להלכה ולמעשה – ארכות לשם הגשת סיכומיהם, בין היתר בהתחשב בכך שלא היו מיוצגים. בהליך הנוסף בעניין הצדדים, אשר הועבר כאמור מלשכת ההוצאה לפועל ניתנה אף החלטה ולפיה בוטלו הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בגין השיקים שהוגשו לביצוע, וזאת עד לבירור תנאי הסכם ההלוואה והתאמתו לתנאי חוק ההסדרה (ת.א (י-ם) 27499-01-11).

שמעתי את הצדדים, ועיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם. לא מצאתי עילה למחיקת כותרת התביעה או למחיקתה על הסף, שעה שעל פני הדברים אין מחלוקת כי הסכם ההלוואה וגם הארכתו אמנם נעשו בכתב והשאלה האם תוקנו כדין בכתב יד אם לאו הינה שאלה ראייתית שצריכה בירור, ואיננה נוגעת לשאלת התאמת התביעה לסדר דין מקוצר. גם כך וגם כך, מצאנו בחקירתם הנגדית של נתבעים 2 ו -3 כי מודים הם בערבותם לחיובי אחיהם, נתבע 1.

באשר לשאלה האם ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה אם לאו, מצאתי כי יש ליתן להם רשות להתגונן בלתי מסוייגת, ככל שבתביעה בגין חיובי הריבית והתאמת ההלוואה לחוק ההסדרה עסקינן, בלבד. בסיכומי הנתבעים (לרבות בסיכומי התשובה) עולה, כך נראה, כי גם נתבע 1 מכיר בכך שהגנתו לעניין היתר העסקה איננה הגנה של ממש, שעה שהוא עצמו מכיר בחובו לתובעת בגין ההלוואה, טוען (טענה בעלמא בסיכומיו) כי שילם כ- 130,000 ₪ הימנו ומבקש כי נוכח מצבו הכלכלי יבטל בית המשפט את החיוב בהצמדה וריבית בגין חובו. לא ראיתי כיצד יכולה לדור בכפיפה אחת הטענה – שנטענה רק בסיכומי הנתבעים ואף לא הובאה בתצהיר שתמך בבקשה - לפיה שילם הנתבע חלק ניכר מחובו לתובעת באופן סדיר, עם הטענה לפיה הואיל ונעשה היתר עסקה אין הוא חייב לתובעת דבר.

טענה זו אף איננה מתיישבת עם דברי הנתבע 1 עצמו בחקירתו הנגדית בהם הודה, כי קיבל למעשה הלוואה מאת התובעת, אשר הוארכה שלוש פעמים, ואשר להלוואה זו, לרבות להלוואה המוארכת, ערבו שני אחיו, בבית העסק שלו (עמ' 3 לפרוטוקול). דומה שטענות אלה סתמו, הלכה למעשה, את הגולל על טענות הנתבעים כולם לפיהם ההלוואה, לאו הלוואה היתה, וכי הערבות – לרבות הערבות המוארכת – לאו ערבות היא (ראו גם, הלכה למעשה, הודאות נתבעים 2 ו -3 בחקירתם הנגדית, עמ' 6 – 8 לפרוטוקול). שכן גם אם נתייחס לטענת נתבע 1 לפיה הסכם ההלוואה היה, למעשה, הסכם "בטחון" כתנאי להשקעת כספים בבית העסק של נתבע 1 וכבטוחה להשבה עתידית של כספי ההלוואה, אין בכך כדי לשמש כהגנה של ממש מפני התביעה באשר לקרן החוב. טענה זו אף איננה מפקיעה, גם אם נקבלה, את תוקפו של הסכם ההלוואה מדעיקרו, שכן הוא עצמו מודה בכך שקיבל כספים מאת התובעת בתמורה להתחייבותו להשיבם. לכך יש להוסיף את ההלכה הידועה, לפיה גם אם ניתן לטעון בשלב מתן רשות להתגונן טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, עדיין על הטענה להיות מסויימת דיה, מפורטת ואין עליה להיות טענה סתמית [השוו, למשל: ע"א 146/68 דולגין נ' ישועה פ"ד כב (2) 302 ; ע"א 373/69 חונן נ' חגור מושב עובדים להתיישבות שיתופית פ"ד כג (2) 347 ; ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מג(2) 362 ; 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה (3) 585 ; ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה (פורסם במאגרים המשפטיים)]. איש מהנתבעים לא ידע להבהיר אם אמנם נערך היתר עסקה (שלטענתם לא היה מצוי בידיהם), מה היו תנאיו המפורטים וכיצד אלה התיישבו עם הוראות הסכם ההלוואה עצמו. בנסיבות אלה, ממילא עסקינן בטענה סתמית, שאין מקום להידרש לה כך שהגנת הנתבעים לעניין קרן החוב תלויה על בלימה, בלשון המעטה. יחד עם זאת, הואיל ועסקינן בערכאה דיונית, בהתחשב בכך שביחס לשאלת החיוב בריבית, כפי שיובהר להלן, ומשיקולי חסד, יש מקום ליתן לנתבעים רשות להתגונן באשר לטענותיהם הקשורות עם קרן חוב ההלוואה (ולא בטענות הקשורות עם תוקף ערבותם של נתבעים 2 ו -3, שכאמור, קרסו בחקירתם הנגדית), ככל שיפקידו עד יום 1.9.12 בקופת בית המשפט סך כולל של 100,000 ₪ (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). היה והסכום האמור לא יופקד, בחלוף המועד שנקצב תידחה בקשת הרשות להתגונן באשר לקרן החוב והתובעת תהא זכאית לאחוז פסק דין חלקי על פי צד אחד באשר לקרן החוב שנתבעה.

נותרה לדיון הטענה בדבר החיוב בריבית. לעניין זה דומני כי אין מקום למנוע מהנתבעים את הגנתם בכל הנוגע עם שאלת חוקיות החיוב בריבית ושיעורה הפוטנציאלי. זאת, הן בהתחשב בתנאיה הנטענים של ההלוואה עצמה על פי כתב התביעה, בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993 והן בהתחשב בתוכן החלטתה של כב' השופטת א' שניידר במסגרת ההליך הנוסף (ת"א 27499-01-11 שנזכר לעיל), אשר כשלעצמה יש בה כדי ליתן לנתבעים טעם ויסוד להתגונן מפני התביעה בסוגיה זו, ולו על מנת ליתן לצדדים שניהם ולבית המשפט את האפשרות לקיים בסוגיה זו דיון של ממש, שאיננו מתבצע, על פי הדין, בשלב הטרומי קא עסקינן, בכדי להימנע מהחלטות סותרות. בהקשר זה אף יובהר, כי איני מקבל את טענת התובעת לפיה כלל לא הונחה לפני בית המשפט בקשת רשות להתגונן. שכן כפי שאף נטען (ולו במשתמע) בתשובת הנתבעים מיום 12.4.12 (למשל בפסקה ט' לבקשה) , במהותה, ובמיוחד בהתחשב בתצהירים שתמכו בבקשתם, התבקש בית המשפט להכריע האם יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה.

סיכומם של דברים: הבקשה למחיקת כותרת נדחית. ניתנת לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה, ככל שהיא נוגעת לריבית שנתבעה ולשאלת התאמת תנאי ההלוואה עצמה להוראות חוק ההסדרה. התצהירים שתמכו בבקשה ישמשו ככתב הגנה לעניין זה והתובענה תתנהל בסדר דין רגיל.

באשר לטענות הנתבעים באשר לקרן החוב עצמה, תינתן להם רשות להתגונןמפני התביעה ככל שיפקידו בקופת בית המשפט סך כולל של 100,000 ₪ וזאת עד יום 1.9.12. היה ולא יעשו כן, תהא התובעת זכאית בחלוף המועד שנקצב לאחוז לבקשתה פסק דין על פי צד אחד ביחס לקרן החוב שנתבעה.

בהתחשב בתוצאה האופרטיבית דלעיל, כל צד יישא בהוצאותיו.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ב, 12 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ