אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהנא נ' קריצמן

כהנא נ' קריצמן

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12238-06-12
24/03/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
עמנואל כהנא
הנתבע:
מאיר קריצמן

החלטה

החלטה בעניין סמכות עניינית.

התובע הוא בעל זכויות במקרקעין בבניין ברח' שינקין 55 בתל אביב (להלן: "הבניין"). הנתבע, אחיינו של התובע, היה בעל זכויות בחלקים שונים בבניין, ולימים מכר את זכויותיו בבניין לחברת עוגן פרויקטים א.י.ח. בע"מ (להלן: "עוגן").

לטענת התובע בשנת 2000 או בסמוך לכך, הסכימו הצדדים כי בתמורה לשינויים שייערכו בחלוקת השטחים בבניין תוקם מרפסת הצמודה לדירה מספר 13 בבניין, דירת קרקע, השייכת לתובע (להלן בהתאמה: "המרפסת" ו"הדירה"). כמו כן לטענת התובע הוסכם כי התובע יהיה רשאי להקים, מתחת למרפסת שתוקם, מרתף שעלותו תמומן על ידי שני הצדדים. התובע טען כי מספר שנים לאחר מכן, ומשהנתבע לא קיים אחר התחייבויותיו, עם מכירת חלקו של הנתבע בבניין, התחייב הנתבע כלפי התובע במסמך בכתב לביצוע פעולות שונות בבניין וביניהן בניית המרפסת בדירת התובע, הזזת חלון והתקנת סורגים בדירה ושינוי בתוכנית הביוב של הבניין כך שצינור הביוב לא יעבור מתחת למרפסת. התובע טען כי הנתבע לא פעל לקיום אחר התחייבויותיו האמורות, ולו היה מבצען היה עולה ערך דירת התובע, והתובע היה זכאי לגבות דמי שכירות גבוהים יותר בגין השכרת הדירה.

על יסוד האמור עתר התובע בתביעתו לסעדים הבאים: מתן סעד הצהרתי המורה לנתבע לפעול ללא דיחוי להוצאת אישורים מתאימים לבניית המרפסת בדירת התובע, ואף להצהיר כי עליו לבנות את המרפסת; חיוב הנתבע בתשלום פיצוי בסך של 91,281 ₪, המהווים את ההפרש בתשלום שכר הדירה החודשי למפרע מיום 1.6.2008, שהיה אמור התובע לשיטתו לגבות לו היו מבוצעות התחייבויות הנתבע; מתן צו עשה לנתבע להזיז את החלון בדירת הקרקע, ולהעתיק את צינור הביוב, העובר מתחת למרפסת, או להעמיק את הטמנתו. בנוסף תבע התובע פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש שלטענתו נגרמה לו.

במסגרת ישיבת קדם המשפט העליתי לפני הצדדים את שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה לנוכח הסעדים המבוקשים בה, ואפשרתי לצדדים לטעון בעניין בכתב.

בתגובתו לשאלת הסמכות העניינית הביע התובע את עמדתו כי הסמכות ליתן סעדים הצהרתיים, כמבוקש בתביעה, מצויה בגדרי סמכותו של בית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית, ומן הראוי כי לבית משפט זה תינתן הסמכות לדון בתובענה כולה. יחד עם זאת ציין התובע כי הוא מסכים להעביר את התובענה לדיון בבית המשפט השלום בתל אביב. הנתבע בחר שלא להגיש תגובה מטעמו בעניין.

כידוע סוגיית הסמכות העניינית היא סוגיה שעל בית המשפט לעורר מיוזמתו מקום שבו הוא מטיל ספק בסמכותו בעניינית לדון בתובענה שלפניו, אפילו אם לא חלקו עליה בעלי הדין. משכך, הסכמת התובע להעביר את התביעה כולה לבית משפט השלום אינה מעלה ומורידה לעניין זה, שהרי בעלי הדין לא יכולים להקנות, גם לא בהסכמה, סמכות עניינית לבית משפט שנעדר סמכות עניינית לפי הדין (רע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי, פ"ד נד(5) 556 (2003) (להלן: "פס"ד ג'מיל"), בעמ' 558).

סעיף 51 (א)(2) ו-(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") קובע כי בית משפט שלום מוסמך לדון בתביעות כספיות, כאשר סכום התובענה או שוויה אינו עולה על 2.5 מיליון ₪ ביום הגשת התובענה; ובהתייחס לתביעות הנוגעות למקרקעין, מוסמך בית משפט שלום לדון ב"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

כאשר בתובענה נתבעים סעדים שונים המצויים תחת סמכותם העניינית של בתי משפט שונים אין מנוס מלפצל את התביעות בהתאם לסמכות העניינית (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב(2) 1457 (1958)). ברם, עת נתבעים סעדים שונים בענייני מקרקעין, המצויים בסמכותם העניינית של בתי משפט שונים, תוחל הלכת 'הטפל והעיקר', שלפיה בית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי ידון גם בסעדים הטפלים לו (ע"א 145/58 קלקודה נ' "אגד" (א.ש.ד) אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ ואח', פ"ד יג 260 (1959) (להלן: "פס"ד קלקודה")).

בענייננו באתי לכלל מסקנה כי הסעדים הנתבעים על ידי התובע מצויים כולם בסמכותו העניינית של בית משפט שלום.

הסעד העיקרי שנתבע על ידי התובע בתביעתו הוא להורות לנתבע, בלשון התובע, "לפעול ללא דיחוי לשם הוצאת אישורים מתאימים ולבנות את המרפסת עליה התחייב לתובע.." (סעיף 28 לכתב התביעה). אמנם הכלל הוא כי שאלת הסמכות העניינית תיחתך לפי הסעד המבוקש בתביעה, והיא לא תושפע מהאמור בכתב ההגנה. ברם רק על מנת 'לסבר את האוזן' אציין כי בכתב ההגנה לא כפר הנתבע בהתחייבותו העקרונית לבניית מרפסת לתובע. הנתבע טען כי ההתחייבות האמורה אינה תקפה לאחר שהוצאה ממנו ב'סחיטה', בלשון הנתבע (סעיף 27 לכתב ההגנה), ועוד טען כי ממילא ההתחייבות שניתנה, כאמור, התייחסה להקמת מרפסת על גבי הקרקע ולא בגובה של כ-1.5 מטרים מהקרקע כפי שדורש התובע.

על פניו ניתן לסבור כי עסקינן בתביעה הנוגעת למקרקעין, באשר הסעד העיקרי המבוקש הוא לבניית מרפסת. ברם, כל שעותר התובע הוא כי הנתבע יקיים אחר התחייבותו החוזית כלפיו להקים מרפסת בדירת הקרקע של התובע. התובע אינו עותר לאמיתו של דבר לסעד כלשהו בעניין הזכויות הקנייניות בדירה, ואין מחלוקת באשר לזכויותיו אלה.

התביעה היא איפוא תביעה חוזית מובהקת (להבדיל מתביעה קנינית) - לאכוף על הנתבע לקיים אחר התחייבותו הנטענת, להקמת המרפסת בדירת התובע. הא ותו לא. ככזו היא אינה שונה, לטעמי, מתביעה של רוכש דירה כנגד קבלן, שבה עותר רוכש הדירה להורות לקבלן לקיים אחר התחייבויותיו החוזיות לערוך שינויים בדירת הרוכש. בשני המקרים אין המדובר בתביעה במקרקעין, גם אם המקרקעין עומדים ברקע התביעה. לטעמי, בתביעות כגון דא תבחן תבחן שאלת הסמכות העניינית לפי שווי התביעה, וזאת ככל שמדובר בתביעות שניתן להעריך את שווין (סעיף 51(א) (2) לחוק בתי המשפט). בענייננו אין מחלוקת כי שווי הסעד בדבר הקמת מרפסת בדירת התובע נמוך מ-2.5 מיליון ₪. הנתבע אף טען כי עלות הקמת מרפסת, לפי ההתחייבות המקורית, קרי על פני הקרקע, מסתכמת "בעלות של כמה אלפי שקלים" (עמ' 7 לכתב ההגנה). על כן, הסמכות העניינית לדון בסעד זה נתונה לבית משפט השלום.

הוא הדין בסעדים הנוספים להם עתר התובע – הזזת החלון בדירתו והעתקת קו הביוב. שוויים המצטבר של סעדים אלה, בהתייחס אף לשווי הקמת המרפסת, נמוך אף הוא מסך של 2,500,000 ש"ח ולכן הסמכות לדון גם בסעדים אלה נתונה לבית משפט השלום.

למעלה מן הדרוש גם אם נבחן סעדים אלה באספקלריה של מקרקעין, הרי שעניינם שימוש במקרקעין וגם מטעם זה הם נתונים לסמכותו הענינית של בית משפט השלום. אכן, הכלל הוא שהסמכות העניינית לדון בתביעות לחזקה ושימוש שלא תוך שמירת גוף הנכס כבענייננו, נתונה לבית משפט מחוזי (ע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא, פ"ד יג 824 (1959). תחולתו של כלל זה צומצמה עם השנים בפסיקה מתקדמת של בית המשפט העליון. כך למשל נקבע כי הלכת שמש אינה חלה בתביעה הנוגעת להריסת נכס ששייך לרכוש המשותף, אשר הפריע לשימושו של התובע בחלקו שלו (רע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי (נבו, 7.7.2003), והשוו עם ת"א (מחוזי ת"א) 4981-04-10 פנינה גרינשטיין נ' גולדברג פרחיה (פורסם בנבו, 20.1.2011)). עוד נקבע כאמור כי עת נתבע סעד הריסה, הטפל לסעד עיקרי במקרקעין, המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט שלום, כגון סילוק יד, תחול הלכת 'הטפל והעיקר', ובית משפט שלום, המוסמך לדון בסעד של סילוק יד, ידון גם בצו ההריסה המתבקש (פס"ד קלקודה, ע"א 2670/01 אחמד יוסף עתמאנה נ' תייסיר בדיע אבו מוך (מאגר נבו, 5.6.2002)).

בענייננו, גם אם תמצי לומר כי הסעדים בדבר הזזת החלון והעתקת מיקום צינור הביוב הם סעדים במקרקעין, הרי שלטעמי משלא עותר התובע להריסתם, אלא להעתקתם ממקום למקום, הרי שעסקינן בתביעה מסוג 'חזקה ושימוש' המצויה בסמכותו העניינית של בית משפט שלום.

אין חולק כי הסעד האחרון לו עתר התובע - פיצוי כולל בסך של 121,281 ₪, מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט שלום, גם בשים לב לשוויים המצטבר של הסעדים הקודמים.

אשר על כן, התביעה כולה תועבר לבית משפט השלום בתל אביב, לו הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ