אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן שבתי ואח' נ' גז ואח'

כהן שבתי ואח' נ' גז ואח'

תאריך פרסום : 10/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
6163-04
10/04/2011
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
עינת רבי ב כהן
הנתבע:
1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.התובעת ילידת 4.7.80 נפגעה בתאונת דרכים ביום 22.12.03.

2.ביום התאונה נסעה התובעת ברכב שהיה נהוג על ידי מי שהיה חברה לחיים, ובהמשך נשאו בני הזוג. רכב אחר התנגש ברכב התובעת, עקב ההתנגשות הועפה התובעת קדימה ונחבלה מחגורת הבטיחות ואז נחבטה חזרה לאחור. אין מחלוקת כי נגרמו לתובעת דימומים פנימיים, הטחול התפוצץ, ונגרמו מספר שברים בצלעות. התובעת הייתה מאושפזת משך 3 ימים בטיפול נמרץ ועוד 5 ימים במחלקה הכירורגית. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם בקע דיסק שנתגלה אצל התובעת בתאריך 16.3.09 בבדיקת סי.טי. קשור לתאונה. התובעת טוענת כי משך שנים מאז התאונה התלוננה על כאבי גב, ועל כן לטעמה קיים קשר סיבתי בין פריצת הדיסק לאירוע התאונה. מומחה בתחום האורטופדיה שמונה על ידי בית המשפט ד"ר יצחקי שלל קשר זה, ועל כך נעמוד בהמשך.

3.בית המשפט מינה 3 מומחים רפואיים שבדקו את התובעת. כל המומחים קבעו כי לא נותרה אצל התובעת נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה. בתחום הכירורגיה מונה ד"ר לואיס ריבקין. המומחה בדק את התובעת וקבע כי נגרמו שברים בצלעות 7-10. המומחה קבע כי הפגיעה בחזה לא הותירה פגיעה תפקודית קבועה. הוא מניח כי משך 3 חודשים לאחר התאונה סבלה התובעת מכאבים שהגבילו את תפקודה. לגבי הקרע בטחול, קבע כי הטחול החלים באופן עצמי מבלי שהדבר חייב התערבות כירורגית. המומחה קבע נכות זמנית של 100% למשך 3 חודשים, 50% לחודשיים, ו-30% לחודשיים. כמו כן קבע כי לאחר תקופה זו לא נותרה נכות לצמיתות. ד"ר גיל מורלי מונה כמומחה בתחום הגסטרו אינטרולוגיה. המומחה הוא גם מומחה למחלות פנימיות. בחוות הדעת מציין המומחה כי מאז התאונה התובעת מתלוננת על עייפות כרונית וכי היא זקוקה למנוחה באמצע היום. כמו כן קבע כי בבדיקה פיסיקאלית לא היו שינויים הראויים לציון, וכי התובעת נראית במצב טוב . לדבריו מדובר בתסמונת התשישות הכרונית. המומחה קבע כי התאונה אינה סיבה ישירה לתסמונת זו, אבל תפקדה כגורם חושף להופעת התסמונת. ד"ר יצחקי מונה כמומחה בתחום האורטופדיה. בחוות דעתו פירט את פגיעות התובעת סמוך לתאונה וכן תלונותיה לפניו. המומחה ערך לתובעת בדיקות שכללו בדיקת הליכה, תנועות עמוד שדרה צווארי, תוך פירוט תנועתיות הצוואר, ודרגות הכיפוף והתנועה שמדד, כך פירט לגבי עמוד שדרה מותני. המומחה לא מצא רפלקסים פתלוגיים למרות רגישות על חוליות אל 4 וכן די 1 ו-2. למומחה הוצגו צילומי רנטגן של עמוד שדרה מותני, עמוד שדרה גבי, וצלעות. לגבי עמוד השדרה, לא נמצאו שברים או דפורמציות. המומחה מציין כי בבדיקה לא נמצאה מגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני, ולא נמצא חסר נוירולוגי. המומחה קבע נכות לצמיתות של 100% למשך חודשיים, כן קבע כי לא נותרה נכות לצמיתות.

4.התובעת כאמור טוענת כי בבדיקת סי.טי. מיום 17.3.09 התגלו בקע דיסק בחוליות אל 4-5, ובלט דיסק בחוליות אל 5-אס 1. (ת/5).

5.ד"ר יצחקי בדק את התובעת וערך חוות דעת ביום 22.10.08. כאמור במועד זה לא הבחין בממצאים שנמצאו בבדיקת ה-סי.טי. המומחה זומן לחקירה בבית המשפט. במסגרת החקירה נימק היטב את דעתו לכך שאין קשר בין פריצות הדיסק לבין אירוע התאונה. בין היתר הפנה לסיכום המחלה מבית החולים הדסה (ת/1 ו-ת/2), שם אין זכר לתלונות בדבר פריצות דיסק. למומחה הוצג דו"ח טיפולי פיזיוטרפיה משנת 2004 (ת/3). המומחה עומד על כך שלא צוין בדו"ח שקיימים כאבי גב תחתון. המומחה פירש את כאבי הגב שפורטו בדו"ח ככאלה הקשורים לגב העליון ולצלעות שנשברו, כפי שעולה מהמסמך. בהמשך חקירתו (עמ' 12) הבהיר המומחה כי כאשר בדק את התובעת לא מצא סימנים לפריצת דיסק ועל כן הוא סבור כי הפריצה ארעה מאוחר יותר. בכל מקרה הוא סבור כי לא יתכן שפריצת דיסק גם אם ארעה בשנת 2007 קשורה לתאונה שארעה בשנת 2003. המומחה הסביר כאשר בדק את התובעת היא הייתה במצב רפואי סופי מבחינת אירוע התאונה. לדבריו, (עמ' 18) כדי שפריצת הדיסק תהיה קשורה לתאונה הייתה אמורה להיגרם טראומה חזקה לגב, דבר שלא היה בעת אירוע התאונה נשוא הדיון. המומחה הוסיף (עמ' 20) כי אם פגיעה שכזו בגב, היו מזהים זאת מיד בעת הטיפול הרפואי בבית החולים. סופו של דבר, המומחה אמר בחקירתו כי לא ראה לנכון לשנות את חוות דעתו.

6.לאור כל זאת, לא מצאתי סיבה שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה כפי שהוסברה על ידו בבית המשפט. לפיכך, יש לקבוע כי לא נותרה לתובעת נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה. יוער, כי התובעת לא חקרה את ד"ר מורלי, על כן חוות דעתו נותרה כפי שהיא, היינו אין קשר גרימתי בין התאונה לבין תסמונת התשישות הכרונית ממנה סובלת התובעת.

7.לפני התאונה עבדה התובעת בסוכנות היהודית כעוזרת מנהלית משך 6 שנים זאת משנת 2001-2006. מחומר הראיות לרבות תלושי השכר עלה כי מלבד מספר ימים לא הפסיקה התובעת את עבודתה בסוכנות. בשנת 2006 היא עזבה את עבודתה ובחרה לעבוד יחד עם בעלה בעסק עצמאי שהקים. לאחר מכן, בשנת 2008, עברה לעבוד במקום עבודה חדש בו היא עובדת עד היום. לפיכך, אין לקבל כל טענה מטעם התובעת כי פגיעותיה בתאונה, שכאמור לא הותירו נכות לצמיתות, פגעו בשכרה או בכושר השתכרותה.

8.לאור כל זאת, יש לעבור ולדון בראשי הנזק.

9.כאב וסבל – לאור פגיעות התובעת בתאונה, נכויות הזמניות שנקבעו לה, אני קובע סכום של 15,000 ₪.

10.סיעוד בעבר – כאמור ד"ר יצחקי קבע נכות של 100% למשך חודשיים, ואילו ד"ר ריבקין קבע נכות של 100% למשך 3 חודשים ונכויות זמניות נוספות. קביעות אלה משתלבות עם עדות התובעת כי נזקקה לעזרה וסיעוד בתקופה שלאחר התאונה, וזאת בעיקר מבן זוגה. לאור כל זאת, אני קובע סכום של 6,000 ₪.

11.הפסד שכר לעבר - כאמור התובעת נעדרה ממקום עבודתה מספר ימים. עבור ההיעדרות זאת נוכו ימי מחלה. על דרך האומדן, אני קובע סכום של 1,000 ₪ נכון להיום.

12.לאור דבריי לעיל, לא ראיתי מקום לקבוע פיצוי בעבור ראשי נזק נוספים. לעניין הוצאות, התובעת לא הגישה קבלות כלשהן.

13.הנתבעת העלתה טענה כי ראוי לחייב את התובעת להשיב את עלות חוות הדעת של שלושת המומחים שכן לא נקבעה נכות לצמיתות, ואילו הנתבעת נשאה בשכר המומחים. אינני מקבל טענה זו. הייתה הצדקה מלאה למנות מומחים אלה לאור החומר הרפואי שהגישה התובעת, כאשר אין לתובעת דרך אחרת להוכיח את פגיעותיה הרפואיות אלא על דרך מינוי מומחים מטעם בית המשפט. יתר על כן שניים מהמומחים מצאו נכויות זמניות משמעותיות יחסית.

14.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2 לשלם לתובעת סך של 22,000 ₪, בצירוף שכר טרחה עו"ד בסכום כולל של 3,300 ₪, וכן אגרת המשפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ