אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' שנסי

כהן נ' שנסי

תאריך פרסום : 06/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
60890-05-12
19/07/2012
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
שמעון כהן
הנתבע:
מרדכי שנסי
פסק-דין

פסק דין

רקע כללי וטענות התובע

התובע הוא נהג מונית ובעל מונית נושאת לוחית רישוי מס' 7841025 והנתבע הוא בעל סוכנות לתיווך רכבי מוניות והשכרת זכויות ציבוריות.

בין הצדדים היה קיים הסכם שבו השכיר הנתבע לתובע זכות ציבורית השייכת לאחד בשם ברכה אברהם. לאחר תום ההסכם, בחודש ינואר 2012 דרש הנתבע מהתובע להעלות את דמי השכירות בשיעור של 10% ומאחר שהתובע סירב, הודיע לו הנתבע כי בחודש פברואר הוא מסיר את המספר מרכבו של התובע.

על מנת להמשיך לעבוד במונית בחודש פברואר, שריין התובע מספר חדש עם הסכם שכירות לשנה שנחתם בינו לבין בעל זכות ציבורית אחר בשם יוסי גומל.

בחודש פברואר הגיע התובע לנתבע על מנת שיסיר את המספר כדי להפעיל את המספר החדש אך לטענת התובע הנתבע התחמק ועל כן נאלץ התובע לעבוד עם המספר של הנתבע. רק ביום 23.4.2012 נפגשו התובע והנתבע על מנת להסיר את המספר הקודם והנתבע ביקש מהתובע את רישיון הרכב לשם כך ותבע מהתובע לשלם דמי שכירות בגין הזכות עבור כל התקופה עד ליום הפגישה אך התובע סירב ולטענתו נעלם הנתבע עם הרישיון. התברר לתובע כי הנתבע הפקיד את הרישיון במשרד הרישוי והשאיר אותו עם המונית ללא אפשרות לעבוד איתה.

בלית ברירה נאלץ התובע לטענתו לשלם את מה שהתבקש ולדבריו היה 12 ימים ללא שימוש ברכב ועקב כך נגרמו לו נזקים. התובע תובע השבת דמי שכירות ששילם עבור חודשיים בסך 3,000 ₪, הוצאות שנגרמו לו עבור פניית עו"ד מטעמו, תשלום יחסי של שכירות מספר, חלק יחסי של מס תחנה, הפסד הכנסה ונזקים עקב השבתת הרכב ובסך הכול עומדת התביעה על סך 13,040 ₪.

טענות הנתבע

הנתבע טוען להגנתו כי אכן בין הצדדים היה הסכם התקשרות עבור זכות ציבורית וכי דמי השכירות בגין השימוש בזכות הציבורית כוללים רישיון הסעה, מונה וכובע לגג רכב המונית. לטענת הנתבע, המשיכה ההתקשרות זמן נוסף גם לאחר שחלף תאריך ההסכם המקורי וזאת בשל האמון הרב ששרר בין הצדדים. בסוף שנת 2011 ולאור דרישת בעל הזכות הציבורית, הודיע הנתבע לתובע כי דמי השכירות יועלו בשיעור 10% לערך. התובע אמר כי אינו מעוניין להמשיך אך סירב להשיב את המונה, הכובע ורישיון ההסעה. בנוסף, התובע לא שילם לנתבע דמי שכירות בגין 3 חודשים וגם המשיך לעשות שימוש בזכות הציבורית.

עוד טוען הנתבע כי אין כל היגיון ויכולת שרכב המונית שבחזקת התובע יופעל באמצעות שתי זכויות ציבוריות שונות באותו פרק זמן, אלא אך ורק בזכות ציבורית אחת וזכות זו של הנתבע הופעלה עד יום 23.4.2012 שהוא המועד בו היא הופקדה במשרד הרישוי. לראיה מציין הנתבע כי התובע קיבל דוחות חנייה וקנסות בגין שימוש בכביש 6 אשר נשלחו לביתו ועל שמו של בעל הזכות הציבורית שמספרה 10570, מר אברהם ברכה. עוד טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח את נזקיו הממוניים ולא הציג אישור רו"ח על הכנסותיו.

הצדדים חזרו על טענותיהם בדיון.

לבית המשפט הוצג הסכם מיום 3.1.09 המעיד כי בעל הזכות, ברכה אברהם, השכיר לתובעת את הזכות מיום 3.1.09 עד 3.1.10 תמורת 1,200 ₪ + מע"מ לחודש

ההסכם הבא שהוצג הוא מיום 3.1.10 עד 3.1.11 תמורת 1,500 ₪ + מע"מ לחודש.

ההסכם הבא שהוצג הוא מיום 3.1.11 עד 3.1.12 תמורת 1,500 ₪ כולל מע"מ.

אם כן, אין מחלוקת כי ההסכם האחרון הסתיים ביום 3.1.12 (ראו גם סעיף 16 להסכם) ומאז לא נחתם הסכם וזאת עקב סירובו של התובע להעלאת דמי השכירות. במקרה כזה, המשמעות היא כי על התובע היה להשיב לבעל הזכות את הזכות (על מרכיביה).

המחלוקת היא איפוא, האם התובע עשה שימוש בזכות לאחר תום התקופה ואשר בגינה עליו לשלם לנתבע דמי שכירות.

על פי סעיף 16 להסכם האחרון תם ההסכם ביום 3.1.12. כפועל יוצא מכך היה על התובע להשיב את הזכות מייד עם תום ההסכם. ואולם, אם הסכימו הצדדים על הארכת ההסכם בעל פה, הרי שבמקרה כזה יחולו הוראות ההסכם המקורי ואין התובע יכול לעשות שימוש בזכות ללא תמורה.

התובע צירף הסכם שנעשה עם בעל זכות ציבורית אחרת, בשם יוסי גומל, לתקופה שמיום 1.2.12 ועד 1.2.13 וטוען כי הסכם זה הינו ראיה כי עשה שימוש במונית תחת זכות אחרת.

כידוע, על פי סעיף 1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ועל פי הגדרת "רישיון להפעלת מונית" לפי תקנה 485 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 ובנוגע ל"בעל המונית", קיימת דרישה כי בעלות על מונית, תהיה על שם בעל הרישיון להפעלת המונית, כפי כינויה השגור: "בעל הזכות הציבורית". כלומר ובמילים פשוטות, במשרד הרישוי רשומה המונית על שם בעל הזכות, כאילו הוא הבעלים.

בנקודה זו מקובלת עליי טענת הנתבע כי לא ייתכן שבעת ובעונה אחת יעשה התובע שימוש בשתי זכויות ציבוריות במקביל בעת ובעונה אחת. הדבר אף עולה מהוראות הדין כפי שהובאו לעיל ולפיהן המונית נרשמת על שם בעל הזכות הציבורית. אכן, זכותו של התובע היה לכרות הסכם עם מר יוסי גומל, אולם אין בהסכם זה כל ראיה מספקת לכך כי התובע אכן עשה שימוש במונית תחת הזכות הציבורית האחרת, זו של מר גומל, וכדי להוכיח זאת היה עליו להציג רישיון רכב שבו רשום כי בתקופה הרלבנטית לתביעה זו אכן המונית רשומה על שם בעל הזכות הציבורית מר יוסי גומל ולא על שם אברהם ברכה. הנטל להוכיח זאת מוטל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ובנסיבות העניין לא די בהסכם שצורף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ