אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בעמ

כהן נ' קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בעמ

תאריך פרסום : 07/10/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
13522-10-09
03/10/2011
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
יצהל כהן
הנתבע:
קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בע " מ
פסק-דין

פסק דין

זו תביעה כספית ע"ס 53,000 ₪ ובגין נזק ליבול גידול בקיה, שגידל התובע, בשטח של 500 דונם, מדובר לפי התביעה , בנזק שלא נגרם לגידול עצמו, אלא ליבול, שנקצר ימים ספורים קודם, ושכב בשדה כשבוע במסגרת תהליך יבוש טבעי הנדרש לפני גיבובו לאומנים, וכבישתו לחבילות. נטען כי עקב סערה לאחר הקציר חלק גדול מן היבול הועף מחוץ לחלקת הגידול, כך שלא ניתן היה גם לאסוף את מה שהתפזר ולצמצם את הנזק . נטען כי מעריך מטעם הנתבעת שביקר במקום קבע כי היבול היה פזור בשטח בטרם גובב לאומנים, וכי היבול הפוטנציאלי של השדות הינו 400 ק"ג לדונם,לאחר כיבוש היבול שנותר בשטח ושקילתו נקבע כי השטח הניב כמות של 189 ק"ג לדונם, ולא 400 ק"ג כמצופה ומשכך נזק הסערה הינו בשיעור של 210 ק"ג לדונם. בגין הנזק שילמה הנתבעת לתובע סך של 15,000 ₪ בקיזוז השתתפות עצמית, סה"כ 14,468 ₪. התובע טוען כי לא קיבל את מלוא הפיצוי המגיע לו לפי חוזה הביטוח ושאמור להיות לפי החוזה , 68,000 ₪, ובניכוי סך 15,000 ₪ ששולם, וזהו אכן הסכום הנתבע. לטענת התובע נקבע לו פיצוי שרירותי וגלובלי של 30 ₪ לדונם, תוך הסתמכות על סעיף שאינו רלוונטי למקרה הוא סעיף 9 בפרק ג' לחוזה הביטוח, ושעה שהיה צריך להחיל בעניין את סעיף 8 ב' כמקרה ביטוח, ובהתעלם מהסיפא שבו, לעניין נזקי סערה באומנים, ובהתאם יחול סעיף 6 לפרק ג' לחוזה, ועל פי הנספחים החישוביים של החוזה, ועל פי קביעת המעריך מגיע הפיצוי הנתבע.

הנתבעת מאשרת קיום חוזה ביטוח לעונה הרלוונטית בין הצדדים, וביטוח שתי חלקות לגידול בקיה לשחת, בגודל כולל של 500 דונם. בהתאם להודעת התובע על נזקי סערה בחלקות, נשלח מעריך נזקים למקום, שתפקידו לבצע הערכת נזקים בשטח המבוטח, וכאשר הערכתו כפופה לחוזה הביטוח, ולהוראות פרק ג' סעיף 9 לחוזה הביטוח שקובע שיפוי מירבי של עד 30 ₪ לדונם עבור נזקי יבול וגיבוב מחדש, וכאשר סכום זה נקבע בין הנתבעת לבין מיטב אנשי המקצוע וארגון עובדי הפלחה כסכום שיפוי מתאים לנזק מסוג זה. נטען כי המעריך חרג מהוראות החוזה,בבדיקה שנערכה במחלקת התביעות של הנתבעת, נמצא כי הערכת המעריך אכן חרגה מהוראות חוזה הביטוח. משכך ובסופו של דבר שילמה הנתבעת לתובע את סכום השיפוי המקסימאלי העומד על 30 ₪ לדונם, במכפלת השטח שאינו במחלוקת ובניכוי השתתפות עצמית מתאימה.

בהמשך לדיון מיום 6.4.10, נקבע שהתביעה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר, וכן ניתנה לנתבעת רשות להגן, כאשר נקבע שם שקם צורך לשמוע ראיות, ולעניין תחולת סעיף הפיצוי שבמחלוקת.

בהמשך הוגשו תצהירי עדות ותיקי המוצגים על ידי הצדדים, ונשמעו הראיות, התובע העיד בעצמו, מטעם הנתבעת העיד מר אסף שמיר שהוא מנהל מחלקת התביעות. כן צרפה הנתבעת תצהיר של מר יוסי מרמלשטיין שעובד בנתבעת כמעריך נזקים וטיפל בהערכת הנזק נשוא התביעה. בתחילת דיון ההוכחות משהוברר שעקב אירוע רפואי של בת הזוג, לא יוכל מר מרמלשטיין להגיע, ועל פי המלצת בית המשפט, הסכים התובע שמבלי לפגוע בטענותיו, יוותר על חקירת מצהיר זה, ועל מנת להימנע מדחייה של הדיון כולו.

בדיון כאמור העידו התובע ומנהל מחלקת התביעות של הנתבעת. התובע עמד על כך שאין מצב שהבקיה היתה מגובבת, ובגלל החמסין באותה עת, והפנה לצילומים שצרף. טען שלבקיה נגרם נזק כמותי בעקרו וכן איכותי בחלקו, כאשר כאן תובע נזק כמותי. העיד כי השתמש במקצרה מדגם קון, שצילום של דגם דומה שלה ,הוצג לבית המשפט לבקשתו, וסומן במ/1. נטען שמקצרה זו בניגוד למקצרות חדשות וגדולות יותר, לא משאירה "וואל" או אומן , היינו פס, שורת הגידול הקצור אותו כובשים לחבילות, ולצורך יצירת הפס האמור נדרש גיבוב לאחר הקציר.העד טען כי עלות הגיבוב לדונם הינה בין 8 ל-10 ₪ וכי הפיצוי שקיבל הינו בגין הגיבוב ,איכות ירודה יותר, וחוסר מסויים בחומר.

עד הנתבעת מר שמיר העיד כי היה לו מידע שהשדה נקצר וגובב. לטעמו המעריך מר מרמלשטיין אכן בעל וותק ונסיון אך עדיין יכול לטעות כפי שקרה כאן, החריגה של המעריך הינה בכך שאינו משפטן או שמאי ואמור להעריך בלבד, את הנזק לפי הוראות החוזה. העד אינו שולל אובדן של 210 ק"ג לדונם, אבל לשיטתו גבול האחריות בחוזה הוא הקובע, ועומד על 30 ₪ לדונם, ואין מקום לפיצוי בגין האובדן הנטען, שלמעשה אושר על ידי המעריך. העד מציין כי בסערה גבול האחריות הינו 30 ₪ , ובהתאם הוקטנו הפרמיות, ואין מדובר בנזק דוגמת אש שאז הפיצוי שונה. העד נשאל והשיב בענין משמעות המונח אומן בחוזה ובהקשר כאן ונוכח חקירה בבר"ל, והאמור בתצהירו , והאמור במילון אבן שושן שצורף לתצהירו, ולכאורה אינו פירוש אחיד. לטענת העד התובע משתית תביעתו פעם על סערה באומנים וצורך לגבב מחדש, ופעם על ענין אחר שאינו מכוסה בחוזה. העד אישר כי בקשר לגידול אפונה בחלקה אחרת פוצה התובע לפי 10 ₪ לדונם ובגין גיבוב בלבד, ועל סמך ביקור של אותו מעריך בחלקה האחרת.

בסיום הדיון סיכמו הפרקליטים. ב"כ התובע מציין כי הסעיף הנזכר בסעיף 9 לפרק ג', למעשה לא קיים בחוזה, ומדובר בהטעיית החקלאי המבוטח. טוען לתחולת סעיף 8 ב' בפרק א' לחוזה לענין הגדרת מקרה ביטוח ,ונזקי סערה, וכאשר הסיפא אינה רלוונטית, באשר בשטח לא היו אומנים .

נטען כי מדובר בנזק סערה שלאחר הזריעה ויש לשלם תגמולים לפי סעיף 6 א' לפרק ג' והנספחים הרלוונטים. התובע מפנה לעדות הנתבעת בבר"ל מול סעיף 12 לתצהירה כיום, כאשר לפתע אין משמעות לביצוע גיבוב לאחר קציר, ומציין שפירוש מילון אבן שושן למקצרה, שמדובר בגידול שנקצר ומפוזר בשדה, מה ששולל קיום פס, שורה, לצורך כיבוש או אומן או "וואל", מונחים שעלו בדיון. לטענת התובע, גישת הנתבעת, לפיה כל יבול שנקצר הוא בגדר אומן, הנכנס לגדר פיצוי על פי סעיף 9 לפרק ג', שבו קיימת תקרת פיצוי, אינה סבירה ופוגע בחקלאי . הרציונל לסעיף 9 האמור שהיבול נשאר בחלקת הגידול, ולכן יש טעם בהגבלת נזק, שעה שנדרש רק איסוף ולא מדובר באובדן, ולכן יחול בענין הסעיף שאינו עוסק בנזקי סערה באומנים. נטען כי אין מחלוקת על גובה הנזק ליבול שנקבע על ידי מעריך הנתבעת, נטען שהמעריך כתב כי גידול הבקיה לא גובב, נטען כי אם היה מדובר רק בנזק של גיבוב, לא היו נכנסים כלל לשאלת גובה הנזק, וכפי שקבע המעריך שהיה בשטח.

ב"כ הנתבעת טוען כי לא הוכח ענין הסערה הנטענת, אף חקלאי מבין עשרות מבוטחים באזור לא פנה בתביעה בדומה לדרישות התובע. נטען שהתובע מבקש פיצוי גבוה ללא תשלום הולם של פרמית סיכון, בחוסר תום לב תוך נסיון להיבנות על טעות המעריך , וכאשר מדובר בקופה ציבורית. נטען עובדתית לקיום אומנים בחלקת הבקיה ועל פי הפרשנות המילונית של המונח. הנתבעת מפנה לחלק דו"ח המעריך לפיו היו קיימים אומנים בשטח, וכן לתשובה לשאלון בה השיב התובע שלאחר הקציר נוצרו אומנים. נטען שסעיף 9 לחוזה עוסק בפיצוי בגין גיבוב ונזק ליבול , ולא רק נזק גיבוב,יחד עם זאת קיימת תקרה ונוכח סכום הפרמיה. נטען שאין מדובר בנזק לאחר שלב הזריעה כאמור בסעיף 6 א', אלא לאחר קציר וגיבוב . נטען שהמעריך אינו קובע חבות, שטעה וחרג מסמכותו וקביעתו בענין אינה מחייבת את הנתבעת. נטען שבכל מקרה יש להפחית במקרה של פיצוי לפי שיטת התובע, השתתפות עצמית בשיעור של 6,000 ₪, ולנכות מה ששולם וללא תוספת עלות הגיבוב שדורש התובע, כך שבמקרה וימצא לקבל את התביעה שיעורה לא יעלה על 42,000 ₪.

לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים, אני מחליט כדלקמן:

לגבי מצב הגידול בשטח לאחר הקציר, הוכח באופן מספק לטעמי כי הבקיה נקצרה, והיתה מפוזרת בשטח לאחר הקציר, נראה שכתוצאה משימוש במקצרה מדגם קון, מצב השטח היה כפי שמצולם בבמ/1, דהיינו הגידול היה מפוזר בשטח, יחד עם זאת הפיזור היה בעיקרו, בשורות, שנוצרו בעקבות הקציר ושנראות בתצלום במ/1. לא שוכנעתי כלל שלאחר הקציר ובטרם הסערה נעשה גיבוב לשורות מלאות יותר ולצורך כיבוש לחבילות, שוכנעתי כי בשטח לאחר הקציר היו אומנים

כהגדרתם במילון אבן שושן:

"שורות הקמה בשדה הנקצרת על ידי הקוצר".

"מקצרה" מוגדרת באותו מילון:

"מכונה חקלאית הקוצרת חציר או עשבים ירוקים ומניחה את הצמחים הקצורים

כשהם מפוזרים על פני השדה"

נטען על ידי התובע, כי המונח מפוזרים שולל את המונח שורות. איני יכול לקבל טענה זו, לטעמי אין סתירה בענין, והגידול הקצור עדיין נחשב כמפוזר בשדה, גם אם לא מפוזר על כל שטח השדה, אלא בשורות כפי שצוין לעיל, וכתוצאה מעבודת הקוצר או המקצרה, וכפי שאכן נראה ב מ/1.

משנקבע קיום אומנים בשטח הגידול עובר לסערה, מתקיים לענין זה הסייג, שבסיפא סעיף א.8.ב. לו טוענת התובעת:

"...ולמעט נזקי סערה באומנים של גידולי שחת..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ