אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' פוליקובה

כהן נ' פוליקובה

תאריך פרסום : 19/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
1191-11-12
13/02/2013
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
יאנה אן כהן
הנתבע:
בלה פוליקובה
פסק-דין

פסק דין

הרקע והעובדות

1.     התובעת הזמינה מהנתבעת תפירה של שמלת כלה בהתאם לסקיצה שהכינה התובעת, בלא שנחתם ביניהן הסכם כתוב. אין מחלוקת בין הצדדים כי המחיר הכולל נקבע בסך של 5,000 ₪, וכי התובעת שילמה את כל עלות השמלה, וזו נלקחה על ידי בעלה ונמצאת ברשותה (ואף הובאה לבית המשפט).

2.     לטענת התובעת, הנתבעת כשלה בביצוע העבודה, העבודה בוצעה באופן לא מקצועי ורשלני, אך הנתבעת סרבה לקחת אחריות על המחדל לו טענה התובעת וסרבה להחזיר לתובעת סכום כלשהו מתמורה ששולמה.

התובעת טענה כי גזרת השמלה לא מחמיאה, השמלה אינה "יושבת" טוב על הגוף, בגד הגוף נתפר ללא תמיכה נדרשת והשמלה אינה ראויה ללבישה בערב כלולותיה. התובעת עתרה לפיצוי בשל החזר מלוא התמורה ששולמה וכן פיצוי נוסף בגין עגמת נפש - וסך התביעה הועמד על 7,000 ש"ח.

התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב שנשא כותרת "חוות דעת" של תופרת, אשר ציין כי השמלה שנבחנה על ידה לא נתפרה באופן מקצועי וראוי וכי נפלו בה ליקויים רבים.

3.     הנתבעת טענה כי העבודה בוצעה באופן מקצועי, כי התפירה לא הושלמה עד תומה בשל הזמן שנותר עד ליום החתונה, וכי התאמות אחרונות לרבות "תפיסות ידניות" של השמלה לבגד הגוף נעשות רק ימים ספורים לפני החתונה עצמה. הנתבעת טענה כי התובעת לא איפשרה את סיום העבודה היות ולקחה את השמלה שאינה גמורה. לטענת הנתבעת, העבודה בוצעה בהיקף של 90% וכי בגד גוף בסיסי חדש נעשה בסמוך ליום האירוע ולפי מידות הגוף הנכונות ליום החתונה, וכי מדובר בעבודה של כמה דקות שנעשית בהתאם לדגם שהוכן קודם לכן.

4.    בדיון העידו התובעת ואמה, והנתבעת. התופרת שנתנה את "חוות הדעת" מטעם התובעת לא התייצבה להעיד, לטענת התובעת – בשל אשפוז בתה של העדה.

דיון והכרעה

5.     לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהתנהלותן, לאחר שעיינתי פעם נוספת בכתבי הטענות, אני סבורה שדין התביעה להתקבל חלקית, כפי שיפורט להלן.

6.     אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה".

הפסיקה קבעה לא פעם כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע - לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה, הינה בשיעור של 51% לפחות. מכאן, כי מקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתו.

במקרה דנן, קיימות שתי גרסאות בנוגע למידת המקצועיות שבתפירת שמלת הכלה, זו של הנתבעת וזו של התופרת מטעם התובעת – ובהעדר עדות התופרת או כל עניין נוסף שיהיה בו כדי להטות את כפות המאזניים לטובת גרסת התובעת, לא עמדה התובעת בנטל השכנוע המוטל עליה, ודין טענתה העיקרית להידחות.

אציין כי שוכנעתי שהתובעת רכשה או שכרה שמלה אחרת בסלון כלות, לאחר שלא היתה שבעת רצון מהשמלה שנתפרה על ידי הנתבעת, ושמלה זו הינה בעלת גזרה שונה לחלוטין מזו שביקשה התובעת לתפור בהתאם לסקיצה שמסרה לנתבעת.

מאחר והשמלה נתפרה על בסיס סקיצה שהוכנה על ידי התובעת עצמה, ובדיעבד התברר לה כי מחמיאה לה יותר גזרה שונה של שמלה– הדבר אינו באחריות הנתבעת. הנתבעת אינה צריכה לשאת בעלות שינוי הגזרה של השמלה המוזמנת, ואינני רואה כל דופי בבקשתה לתוספת תשלום עבור השינוי המהותי שנתבקש בשלב מתקדם של העבודה - בקשה שנדחתה על ידי התובעת (כאמור בסעיף 12 למכתב התובעת מיום 21.04.12 שצורף לכתב התביעה) - ולא בוצע בסופו של דבר.

 7.  עם זאת, שוכנעתי כי תפירת השמלה נשוא התביעה לא הסתיימה, ואפילו אם הדבר נבע מהתנהגות התובעת, הרי שהנתבעת לא השלימה את העבודה.

לכתב התביעה צורפו תמונות של השמלה במדידתה על ידי התובעת, כמו גם תמונה של התובעת בשמלת הכלולות שרכשה לאחר מכן. השמלה הוצגה בפני בבית המשפט, והתקבל הרושם כי נותרה עבודה לא מועטה להשלמתה.

לאור דיני "עשיית עושר ולא במשפט", אני סבורה שהנתבעת זכאית לקבל שכר ראוי עבור עבודתה, אך משזו לא הושלמה - מן הראוי שהנתבעת תשיב לתובעת חלק יחסי של התמורה, שווי העבודה שלא בוצעה.

8.הנתבעת טענה כי העבודה בוצעה בהיקף של 90%, אך נראה מעדותה, כי היה עוד צורך במספר מדידות, התאמות, תפירת בגד גוף חדש והעברת קישוטי התחרה והחזיה לבגד הגוף החדש, השלמות ו"תפיסות" נוספות.

בהעדר אמצעי מדוייק לכמת את כמות העבודה שנותר להשקיע בשמלה, שלא בוצעה על ידי הנתבעת, לאור עמדת הצדדים באשר למידת העבודה הנדרשת להשלמתה של השמלה, ולאחר שכאמור לעיל, השמלה הוצגה בפניי בבית המשפט אני מוצאת לחייב את הנתבעת על דרך האומדנה, להשיב לתובעת סך של 1,500 ₪ מסך התמורה ששולמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ