אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' עיריית ירושלים ואח'

כהן נ' עיריית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 23/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
33485-12-10
17/09/2013
בפני השופט:
עבאס עאסי

- נגד -
התובע:
עמיחי כהן
הנתבע:
1. עיריית ירושלים
2. הפועל ירושלים- כדורסל

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע כללי

התובע יליד 1988. ביום 13/10/1999, כאשר התובע נכח יחד עם חבריו במשחק כדורסל של הפועל ירושלים שהתקיים באולם הספורט מלחה, הם התמקמו ביציע מאחורי הסלים בצמוד לגדר שנמצאת על המגרש ואשר הייתה צמודה לשלטי פרסומת מסתובבים; התובע, יחד עם חבריו, הניחו את ידיהם על גג השלט שהיה צמוד לגדר ותופפו עליו; תוך כדי כך נכנסה אצבע ידו של התובע לפתח שנמצא בגג השלט, אל תוך המנגנון שמסובב את שלט הפרסומת; האצבע נתפסה במנגנון שמסובב את הפרסומת וכשהמנגנון זז, נפגעה האצבע השלישית בידו הימנית של התובע ובוצעה קטיעה של הגליל.

הנתבעת 1 הינה הבעלים של אולם הספורט מלחה, אשר משכירה אותו לגורמים שונים, בעיקר לנתבעת 2, לצורך קיום משחקי כדורסל של קבוצת הפועל ירושלים ואימוני הקבוצה.

הצדדים חלוקים בשאלת קיומה של אחריות וחלוקתה בין הנתבעות, וכן בשאלת שיעור הנזק.

שאלת האחריות

מחומר הראיות וטענות הצדדים עולה כי לא קיימת מחלוקת באשר לנסיבות אירוע התאונה, שתוארו בסעיפים 3-8 לתצהירו של התובע.

אין מחלוקת שהנתבעת 1 היא הבעלים והמחזיקה באולם מלחה, וכי נתבעת 2 שוכרת את אולם מלחה מנתבעת 1 לצורך קיום משחקיה ואימוניה; וכי נתבעת 2 הינה בעלת השלטים שמונחים במגרש בעת המשחקים, ואין מחלוקת כי האירוע אירע בעת קיום משחק של הנתבעת 2.

בנסיבות אלה, דומה כי אין חולק כי הנתבעות נושאות בחובת זהירות מושגית כלפי התובע; הנתבעת 1 בתור בעלים ומחזיק באולם מלחה, והנתבעת 2 בתור שוכרת האולם ובעלים ומפעילה של שלטי הפרסומת בזמן האירוע.

מכאן לשאלה: האם, בנסיבות המקרה, חלה על הנתבעות חובת זהירות קונקרטית, והאם חובה זו הופרה על ידי הנתבעות?

על פי הפסיקה, "חובת זהירות קונקרטית קיימת אם בנסיבותיו המיוחדות של המקרה אדם סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשות הנזק למי שניזוק בפועל" (השוו: ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נגד תנעמי, פ"ד נח(1),1 (2003), (פיסקאה 14) (להלן:" פס"ד תנעמי").

נקבע כי בבחינת חובת הזהירות הקונקרטית יש להבחין בין סכנה רגילה לבין סכנה בלתי רגילה, או בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. נקבע כי התשובה לשאלות אלו איננה תמיד פשוטה. סכנה עשויה להיות סבירה בנסיבותיו של מקרה אחד אך בלתי סבירה בנסיבותיו של מקרה אחר. (ראו: ע"א 683/77 ברוק נ' עיריית תל אביב-יפו, פד"י לד (1) 157, 161 – 160; ע"א 145/80 ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1), 113, שם, בעמ' 127, 126).

בתמונות שבסרטון נ/1 נראים הילדים נשענים על השלטים, מתופפים וצועקים ואף יושבים על השלטים. כשנשאל מר עוזי קלדרון, העד מטעם נתבעת 1, לגבי תמונה זו במהלך חקירתו, הוא השיב:

"לפי דעתי הילדים לא צריכים להיות פה בכלל. למה הם פה? אני אומר לך: רואים בתמונה מעקים של היציע המתקפל הזה. הילדים האלה היו אמורים להיות מאחורי המעקות." (עמ' 12 לפרוטוקול הדיון, ש' 13-14).

יוצא, אפוא, שמדובר בהודאת בעל דין שלפיה שלטי הפרסומת לא הוצבו במקום המתאים, במרחק מסוים מהמעקות, דבר שיצר סיכון בלתי סביר שהילדים יישענו עליהם ויתופפו עליהם, מה שגרם בסופו של דבר לפגיעתו של התובע.

עוד עלה מעדותו של התובע כי, כשחזר כעבור זמן למגרש הבחין כי השלטים אכן הורחקו מהמעקות ואף הותקנו כיסויים לשלטים אשר כיסו את החור שדרכו נכנסה אצבעו למנגנון המסובב ונפגעה. (ראו: עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 26-29). דבר זה מחזק את המסקנה שהמצב שהיה קיים בעת האירוע יצר סכנה בלתי סבירה, שניתן היה לסלק אותה מבעוד מועד באמצעות פעולות קלות ופשוטות.

אשם תורם

על פי הפסיקה, על האדם מוטלת חובת זהירות כלפי עצמו, הגם שרמתה של זו פחותה מרמת חובתו כלפי הזולת; הפרתה של חובה זו גוררת הפחתת הפיצוי. לצורך בחינת האשם התורם יש להציב את מעשה הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. המבחנים המקובלים לקביעת שיעור האשם התורם הם מבחן האשמה המוסרית ומבחן האחריות היחסית של הצדדים (ראו: ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פד"י נח (1) 1, 20; ע"א 417/81 מלון רמאדה שלום נ' אמסלם, פד"י לח (1) 72, 81; ת"א (י-ם) 6043/01 יואב נגד המועצה האזורית גזר (19.12.2005) והאסמכתאות המובאות שם).

אמנם התובע היה קטין בעת אירוע התאונה, אולם על פי הפסיקה, אין הדבר יוצר מחסום מפני הטלת אשם תורם על התובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ