אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' עיריית אור יהודה ואח'

כהן נ' עיריית אור יהודה ואח'

תאריך פרסום : 29/12/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
32190-12-09
25/12/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
יאיר כהן ע"י ב"כ עו"ד אסתר לוי
הנתבע:
1. עיריית אור יהודה
2. ועדה מקומית לתכנון ובניה אור יהודה אזור
3. מנהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

פסק דין

1.בשנת 1995 הגיש המשיב 3 (להלן: "המינהל") נגד שני אֶחיו של העותר – רוני ויואל כהן, תביעה (בת.א. 3094/95 בבית משפט השלום ברחובות, להלן: "תביעת הפינוי"), לפינוי ממקרקעין שהוחזקו על ידיהם באור יהודה – גוש 6483 חלקה 147 או חלק ממנה (להלן: "המגרש הראשון"). העותר יחד עם אֶחיו החזיקו במגרש הראשון, עִבּדו אותו ועשו בו שימוש חקלאי. ביום 23.7.02 ניתן פסק דין שבמסגרתו קבל בית המשפט את תביעת הפינוי (פסק דין זה יכונה להלן: "פסק הפינוי").

2.אֶחיו של העותר הגישו ערעור על פסק הפינוי (ע.א. 2888/02). ביום 12.7.06 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנחתם בין המינהל מצד אחד לבין אֶחיו של העותר מהצד השני. במסגרת הסכם הפשרה, התחייבו האחים לסלק את ידם מהמגרש הראשון, ומנגד התחייב המינהל להקצות להם שטח חלופי בייעוד חקלאי, לשלוש תקופות בנות 3 שנים, אשר יחודשו באופן אוטומטי, כאשר ההקצאה תהיה "ככול שלא תהיה מניעה אחרת" לכך, ובהתאם לנוהלי המינהל (הסכם הפשרה צורף כנספח א' לעתירה והוא יכונה להלן: "הסכם הפשרה"). ביום 31.10.06 הוגשה לבית המשפט הודעה מוסכמת לפיה העותר צורף להסכם הפשרה, והוסכם כי הסכם הפשרה ופסק הדין שנתן לו תוקף יחולו אם כן גם עליו (ר' נספח ד' לעתירה).

בהתאם להוראות הסכם הפשרה, נחתם ביום 20.12.06 הסכם שכירות בין העותר לבין המינהל לתקופה של 3 שנים החל ביום 1.9.06 בקשר עם שטח של 32 דונם באור יהודה (הסכם זה יכונה להלן: "הסכם החכירה" והוא צורף כנספח ה' לעתירה).

3.המשיבות 1-2 (שיכונו להלן גם: "העירייה" ו"הוועדה המקומית" בהתאמה), יזמו את תוכנת המתאר המקומית מאא/מק/1076 (שתכונה להלן: "תוכנית 1076"). תוכנית 1076 אושרה על ידי הוועדה המקומית ביום 15.3.2006. בהתאם לתוכנית 1076, הפקיעה הוועדה המקומית ביום 6.4.09, מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) מקרקעין הידועים כגוש 6483 חלקה 147 בשטח של 4 דונם. ההפקעה נועדה להגדלת שטחים שנועדו בתוכנית לצורכי ציבור למטרת חנייה ציבורית במקום שטח בייעוד חקלאי. השטח שהופקע הוא חלק מהשטח שהוחכר לעותר מכוח הסכם החכירה (והוא יכונה להלן: "המגרש החדש"). בעתירה הנוכחית טוען העותר כי ההפקעה היא בטלה או ניתנת לביטול.

תחת הכותרת "הפקעות" קבעה תוכנית 1076 בסעיף 7 בה כי "השטחים שאינם בבעלות העירייה כיום, ושייעודם שונה לצורכי ציבור כהגדרתם לחוק התכנון והבנייה במסגרת תוכנית זו, יוחכרו לרשות המקומית על פי נוהלי מינהל מקרקעי ישראל" (העתק תקנון התוכנית צורף כנספח א' לתגובה המקדמית של המינהל).

4.המינהל הודיע למהנדסת העירייה כי אין לבצע כל הליכי הפקעה ובכלל זה אף לא פרסום, לפני הסדרת החכירה מול המינהל (ר' מכתב המינהל מיום 5.6.2006, נספח ב' לתגובת המינהל).

בנוסף, התחייב ראש העירייה במכתב מיום 26.6.2006 (שיכונה להלן: "מכתב ההתחייבות", נספח ג' לעתירה), כי העירייה "מתחייבת בזה לא להפקיע ולא להפעיל את החניון שבנדון, כפוף לכך שאחים כהן יפנו לאלתר את השטח בתחום תב"ע 158 (הוא שטח המגרש הראשון, ר.ר.)". במילים אחרות, בכפוף לפינוי המגרש הראשון, התחייב ראש העירייה כי העירייה לא תפקיע ולא תפעיל בשטח המגרש החדש - שנמסר לעותר כנגד פינוי המגרש הראשון - את החניון על פי תוכנית 1076.

טענות הצדדים

5.העותר טוען כי שטח המגרש הראשון אכן פונה על ידיו ועל ידי אֶחיו, כתוצאה מההתחייבות המפורשת של ראש העירייה במכתב ההתחייבות, לפיה השטח שהעותר עתיד היה לקבל כנגד הפינוי – שכלל את המגרש החדש - לא יופקע. העותר שינה את מצבו לרעה על סמך התחייבות זו, שיצרה אצלו ציפייה והסתמכות כי לא ייעשו פעולות של הפקעת הקרקע במשך תקופת החכירה נושא הסכם הפשרה (קרי תקופה של 9 שנים). אילו ידע העותר כי השטח עומד להיות מופקע, היו הוא ואֶחיו עומדים על כך כי יינתן להם שטח חלופי אחר, שהם יוכלו לעשות בו שימוש חקלאי לתקופה של 9 שנים.

6.העותר טען כי להפקעה אין תוקף, גם משום שהיא לא קבלה את אישור הוועדה המחוזית – למרות שהיה על הוועדה המקומית לקבל את אישורה. באשר לטענת המשיבות 1-2 לפיה ראש העירייה לא היה מוסמך להתחייב כפי שהתחייב במכתב ההתחייבות, משום שהוועדה המקומית היא אישיות משפטית נפרדת מהעירייה – טען העותר כי יש לדחות טענה זו. לגישתו, תוכנית 1076 היא פרי יוזמה משותפת של שתי המשיבות 1-2, כאשר קיימת גם זהות פרסונאלית ביניהן (מהנדסת הוועדה המקומית היא מהנדסת העיר).

העותר אף טען כי התחייבותו של ראש העירייה במכתב ההתחייבות, ניתנה לאחר שתוכנית 1076 נכנסה לתוקף, כאשר היה כבר ידוע כי השטח שיועד לעותר, ובכלל זה המגרש החדש, דרוש לצורכי חנייה. לטענתו, לא היה מקום להפקיע את הקרקע גם משום שלא הוכח קיומו של צורך ציבורי מיוחד. מטעם זה אין גם מקום לקבוע כי העירייה והוועדה המקומית היו מוסכמות להשתחרר מההסכם נושא מכתב ההתחייבות של ראש העירייה, משום שלא הוכח קיומו של צורך ציבורי חיוני שיצדיק השתחררות כזו.

7.המשיבות 1-2 טענו כי דין העתירה להידחות. לטענתן, העתירה הוגשה בשיהוי. עוד נטען כי מכתב ההתחייבות של ראש העירייה אינו מחייב את הוועדה המקומית, שראש העירייה לא מילא בה כל תפקיד. מכתב ההתחייבות אינו תקף אף משום שהוא אינו מסוים דיו ואינו מעיד על גמירת דעת, שכן הוא אינו מציין את תקופת הזמן במסגרתה תהיה ההתחייבות תקפה.

עוד טענו המשיבות 1-2 כי אף לו היה תוקף למכתב ההתחייבות, היה מקום לקבוע כי המשיבות 1-2 מוסמכות להשתחרר ממנו, לאור צורכי הציבור – הצורך הדחוף במקומות חנייה נוספים באזור התעשייה החדש הנבנה במקום. המשיבות 1-2 טענו כי העותר עושה במגרש החדש שימוש חקלאי, בניגוד לתוכנית וללא שיש בידיו היתר לשימוש חורג. עוד נטען כי אינטרס ההסתמכות של העותר לא נפגע, משום שהסכם החכירה מכוחו חכר העותר את המגרש החדש, לקח בחשבון את האפשרות כי החכירה תסתיים לפני תום תקופתה. לכן נקבע בהסכם כי החכירה תימשך לתקופה של 9 שנים – "ככל שלא תהיה מניעה אחרת" לכך. כאשר נוצר הצורך הציבורי במגרש החנייה – נוצרה "מניעה" כזאת, שאפשרות קיומה הובאה מראש בחשבון.

8.הוועדה המקומית טענה כי היא אינה זקוקה לאישור הוועדה המחוזית לצורך הפקעת המגרש, שכן תוכנית 1076 קבעה ביחס למגרש החדש כי הוא מיועד להפקעה, ואף קבעה את דרך ביצוע ההפקעה, באמצעות חכירה. העובדה כי נקבע כי ההפקעה תבוצע בדרך של חכירה, נובעת מהנחיות היועה"מ לממשלה, המונעות העברת בעלות במקרקעי ישראל.

לשיטתה של הוועדה המקומית, כאשר ההפקעה היא לצורכי הציבור המנויים בס' 188ב' התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 חלות הוראות ס' 188 לחוק. ס' 189 לחוק חל רק כאשר ההפקעה היא לצרכי ציבור שלא נזכרו בס' 188 לחוק (כלומר הוא אינו חל במקרה דנן, שכן חנייה היא אחת המטרות שפורטו בס' 188). מסקנה זו מקבלת לטענתה חיזוק מתיקון 43 לחוק התכנון והבנייה. בנוסף, אין זה סביר כי הוועדה המקומית, אשר החליטה לייעד את השטח המדובר לצרכי חנייה, תהיה מוסמכת לייעד את השטח להפקעה - אך תזדקק לאישור הוועדה המחוזית לצורך מימוש ההפקעה.

9.המינהל הצטרף לעמדת העותר, וטען כי ההפקעה נושא העתירה היא בטלה או ניתנת לביטול. זאת משום שהעירייה והוועדה המקומית לא היו מוסמכות להפקיע את המקרקעין, והיה עליהן לפעול להחכרתם בהתאם לקבוע בתוכנית 1076. לטענת המינהל, אין דין חכירה כדין הפקעה. לכן, ומאחר שהשטחים שיועדו לצורכי ציבור לא נקבעו בתוכנית 1076 כמיועדים להפקעה אלא נקבע כי הם יוחכרו, לא היו המשיבות 1-2 להפקיע את המקרקעין הללו.

עוד נטען כי ככלל, קודם לביצוע הפקעה על ועדה מקומית להפעיל שיקול דעת, ולשקול את האפשרות לקיים משא ומתן לפיתרון הסכמי. הדברים יפים מכוח קל וחומר כאשר התוכנית עצמה לא אישרה את ההפקעה, ואף קבעה מפורשות כי המקרקעין לא יופקעו, אלא יוחכרו לרשות המקומית. המינהל חולק גם על פרשנותן של המשיבות 1-2 להוראות ס' 188 ו-189 לחוק התכנון והבנייה.

דיון

10.כעולה מכול האמור לעיל, ישנן בין הצדדים שתי מחלוקות עיקריות. מחלוקת אחת מתייחסת לאפשרות של המשיבות 1-2 להפקיע את המגרש החדש ללא אישור של הוועדה המחוזית, וזאת - לאור הוראות תוכנית 1076 והוראות חוק התכנון והבנייה. מחלוקת שנייה מתייחסת לשאלת תוקפו של מכתב ההתחייבות של ראש העירייה לעותר ולאֶחיו, ולתוקפה של ההפקעה לאור התחייבות זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ