אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' סרקוביץ ואח'

כהן נ' סרקוביץ ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
138-07
08/08/2013
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
התובע:
1. יוסף כהן
2. עיריית אשדוד שניהם

הנתבע:
1. סדי סרקוביץ
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

א. רקע

מדובר בתביעת לפיצויים בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

ביום 21.9.2006, רכב יוסף כהן על אופניו, עת נפגע ממכונית הנהוגה בידי סדי סרקוביץ. כהן נפגע בכתפו, בבית החזה וברגלו, ואושפז במשך 50 ימים בבית חולים "קפלן" ובבית חולים "הרצפלד", ממנו שוחרר ביום 9.11.2006.

כהן חזר לעבודתו בעיריית אשדוד כשנה לאחר התאונה, ביום 16.9.2007. במהלך התקופה, ניצל התובע ימי חופשה וימי מחלה, ושולם לו שכר בגינם על-ידי העירייה. בעקבות אירוע זה, הוגשה התובענה דנן.

תחילה הוגשו שתי תביעות. האחת תביעתו של יוסף כהן, הניזוק בתאונת דרכים, יליד חודש אפריל 1948 (להלן: "הניזוק" או "כהן"), והשנייה של עיריית אשדוד, מעבידתו של הניזוק, שתבעה כמיטיבת נזק (להלן: "העירייה"). התביעות אוחדו, והנתבעים הם סדי סרקוביץ, הנהג ברכב הפוגע (להלן: "הנהג") וכלל חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של הנהג (להלן: "המבטחת").

התובעים ביקשו כי ביהמ"ש ייתן את פסק-דינו בפסקי דין נפרדים, על מנת לשמור על פרטיותם של התובעים (שסכומי הפיצויים שייפסקו לכל תובע לא ייחשפו בפני התובע האחר). ראשית, ב"כ התובע לא הצביעה על מקור נורמטיבי התומך בבקשתה. שנית, כאשר הליך שלם התנהל במעורבותם של שני תובעים, אך טבעי כי פסה"ד יינתן בהתאם. הדברים שלובים ברצף, ולא הגיוני יהיה להפרידם.

הנתבעים הודו בחבות [עמ' 18 לפרוטוקול], ולכן יש להכריע בשאלת גובה הנזק בלבד, ראשית של הניזוק הישיר (כהן), ולאחר מכן, וכפועל יוצא, של המבטחת כמיטיבת נזקו.

ב. נזקיו של כהן

נזקיו של כהן תלויים בשיעור נכותו. על כן, בטרם חישוב גובה נזקיו, יש לאמוד את שיעור נכותו.

ב.1. הנכות

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שיעור הנכות (האורטופדית, היא הנכות היחידה) שנקבעה לתובע על-ידי פרופ' רמי מושיוב, המומחה מטעם ביהמ"ש [חוות דעת מיום 26.11.2007]. חוות הדעת נבחנת על-ידי ביהמ"ש בשני מישורים – במישור האישי והמקצועי [י' שפירא וד' נהיר, "שיקולים במינוי מומחה מטעם בית המשפט" רפואה ומשפט 38 (2008) 28, בעמ' 29-31]. בשני מישורים אלו, עמד פרופ' מושיוב ללא כל ספק תחת שבט הביקורת.

עדותו של פרופ' מושיוב הייתה מהימנה על ביהמ"ש. הוא לא ניסה "להגן" על חוות דעתו בכל מחיר אלא אך ורק להסבירה. לראיה, כאשר הוצגו בפניו נתונים שלפיהם יש לשנות את האמור בחוות דעתו, הפגין יושרה מקצועית והסכים לכך ללא היסוס (ראו בהמשך). על כן, סביר כי אם היו התובעים מצביעים בפני פרופ' מושיוב על מידע שלפיו טעה בקביעת שיעורי הנכות, יש להניח שהיה מודה בכך.

נכות רפואית צמיתה – בחוות דעתו קבע פרופ' מושיוב לכהן נכות צמיתה בשיעור 10%, כאשר רק 5% נגרמו כתוצאה מהתאונה, ואילו 5% היו קיימים עובר לתאונה. לטענת התובעים, לא רק שאין לייחס 5% נכות למצבו של התובע עובר לתאונה, אלא יש לקבוע כי הנכות גדולה יותר מ-10%, זאת ממספר סיבות [ס' 2(ב)(2) לסיכומי התובעים]. אולם, טיעונים אלה לא מצאו עיגון מספק בחומר הראיות, כפי שיפורט מיד:

ראשית, לטענת התובעים, אין תיעוד רפואי התומך בקיומה של נכות מוקדמת – בפני פרופ' מושיוב עמדו עדויות לכאבים קודמים באזור הכתף ובאזור שסביבו [עמ' 1-2 לחוות הדעת]. המומחה גם הסביר בעדותו, כי גם מה שנראה לרופא שאינו אורטופד כלא רלוונטי לעניין כאב בכתף, יכולה להיות לו רלוונטיות רבה. פגיעה בכתף יכולה "להקרין" על אזורים אחרים, ונדרשת מומחיות אורטופדית כדי לאבחן את מקור הבעיה בצורה מדויקת – כך למשל העיד פרופ' מושיוב: "...צריך לומר שהרופאים המטפלים השונים לא כולם אורטופדים, באבחנה המבדלת בין צוואר, כתף, יד. [רופאים שאינם מומחים – א"א] יכולים לא לדייק... ישנם שני רישומים ספציפיים לגבי הכתף... בשניהם יש כאבים ורגישות בתנועות הכתף." [עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 3-6].

לכל היותר, מעידים דברי המומחה על כך שיש מקום לדייק יותר ברישומים רפואיים, לא על כך שמסקנתו מן הרישומים בלתי הגיונית. דברי המומחה מולידים את המסקנה כי כהן סבל קודם לתאונה מבעיה בכתף: "...אם למשהו יש בעיה בשרוול המסובב של הכתף. קורה בהרבה מאוד מן המקרים, שעד אשר הוא מגיע לאורטופד שכן או לא שולח למרפאת כתף מה שנקרא, ויש אבחנה מדוייקת בשרוול המסובב, הוא עובר לעתים תהליך ממושך, בו הוא עובר אצל רופאים לא מומחים בתחום, הם מציינים כי מיני כאבים וצרות בסביבה. אז אני רק אומר, שאותה רופאת משפחה, ציינה בנוסף לשתי הדוגמאות שציינתי בהם ספציפית היא ציינה כאבים ורגישות בכתף, היא גם ציינה מס' פעמים בעיות מסביב לאיזור הכתף. לא קל לאבחן פגיעה בשרוול המסובב של בכתף. אני מודע כמוך לעובדה שספציפית פעמיים אוזכרה הכתף הימנית." [עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 11-18].

עוד טוענים התובעים כי פרופ' מושיוב עצמו העיד כי לא היה קובע נכות בגין מצבו של כהן עובר לתאונה – נכון כי פרופ' מושיוב העיד שלא היה קובע נכות לכהן עובר לתאונה, אך זאת משום שלדבריו "אין לי מספיק נתונים" כדי לקבוע זאת באופן חד-משמעי. בכל זאת, כפי שהסביר המומחה באופן משביע רצון, עדיין היה מקום לסבור כי חלק מנכותו של כהן, מקורה במצבו עובר לתאונה [עמ' 25 לפרוטוקול]. ודוק, אין מדובר ב"גולגולת דקה" שהייתה קיימת לפני התאונה, אשר לא באה לידי ביטוי מעשי ונותרה "מתחת לפני השטח". מדובר בבעיה רפואית, אפילו שאינה חמורה, הובילה את התובע לבקש מזור במישור הרפואי, מספר פעמים, והיא מתועדת היטב בתיעוד הרפואי, כאמור. על כן, על המזיק לשאת רק "בתוספת" הנזק שהוא גרם.

לבסוף, טוענים התובעים כי כחודש לפני שכהן נבדק על-ידי פרופ' מושיוב, הוא קיבל זריקה אנטי-דלקתית ששיפרה את מצבו בזמן הבדיקה – פרופ' מושיוב הסביר כי זריקה שכזו מסייעת רק לחלק מהמטופלים, לא לכולם. שנית, גם אם הזריקה סייעה לכהן, עדיין יש רק "סיכוי קטן ביותר" כי הדבר השפיע על קבלת ההחלטה לגבי הנכות. הסיבה היא – כפי שהסביר המומחה – שהזריקה אינה מרפאת את הנכות, אלא מקלה על הכאב והרגישות הנובעים מהפעילות הדלקתית. אולם, הנכות נקבעת על סמך ממצאי תנועתיות בלבד, שאינם מושפעים מסימפטומים של כאב ורגישות [עמ' 27-28 לפרוטוקול].

לסיום, יש להדגיש כי קביעת שיעורי נכות אינה מדע מדוייק. ואם קביעת שיעור הנכות כשלעצמו אינה מדע מדוייק, ודאי שכך לגבי חלוקת הנכות שלמה לחלקיה לפי תקופות שונות. בדיוק לשם כך נעזר ביהמ"ש במומחה, על מנת שזה יקבע על בסיס מומחיותו מה שיעור הנכות הסבירה. כפי שהעיד המומחה עצמו, "אין מישהו אחר (שאינו רופא – א"א) שיכול לעשות את זה טוב יותר" [עמ' 39 לפרוטוקול].

פרופ' מושיוב בעצמו הודה כי "קיים קושי בקביעת הקשר בין נכות התובע בכתף זו לבין התאונה הנידונה", אשר "נובע מנתוני העבר המלמדים על כאבים" באזור זה בשנים שקדמו לתאונה. אך בהינתן קושי אינהרנטי זה, שקלל המומחה את כלל הנתונים שבידו, ולאורם סבר באופן "סולידי" [עמ' 24 לפרוטוקול] ובאופן המבוסס על הרישומים שהיו בפניו כי יש לחלק את שיעורי הנכות כפי שחילק. בנסיבות אלה, אין סיבה להעדיף את שיקול דעתו של ביהמ"ש על פני שיקול דעתו של המומחה מטעמו. לאור האמור, יש לקבוע כי נכותו הרפואית הצמיתה של כהן כתוצאה מהתאונה עומדת על 5%.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ