אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מלכה ואח'

כהן נ' מלכה ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בית שמש
11596-01-14
03/07/2014
בפני השופט:
מוחמד חאג' יחיא

- נגד -
התובע:
חנן כהן
הנתבע:
1. אבירם היכל
2. גדי שמואל בן לביא

פסק-דין

פסק דין

1) עניינה של התביעה הנו עתירת התובע לפצות אותו בסך של 2,000 ₪ בעטיין של שתי הודעות דואר אלקטרוני (להלן: "דוא"ל") שקיבל מאת הנתבעים, זאת בעיקר, בהתבסס על הוראת סעיף 30א(י) בחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת" או "החוק").

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלה המרכזית, והיחידה, האם שתי הודעות הדוא"ל נשוא התביעה הנן דבר פרסומת - כלשון החוק, שנשלחו לתובע ללא הסכמתו המפורשת מראש ואשר מזכות אותו בפיצוי בנסיבות העניין, ואם כן, מהו גובה הפיצוי הראוי לפסוק בנסיבות העניין.

טענות הצדדים

4) התובע טוען בכתב תביעתו, כי ביום 5.1.14, שידרו הנתבעים שני דברי פרסומת לתיבת הדוא"ל שלו. לטענתו, הנתבעים הנם מנהלים שותפים של גוף הנקרא "תבונה - חינוך חדש בישראל" (להלן: "תבונה"). על-פי האתר הרשמי של גוף זה, כדברי התובע, המדובר ברשת של מרכזי למידה לילדים ונערים, הורים, אנשי חינוך, מאמנים ומטפלים שונים. התובע טוען, כי שתי ההודעות האמורות נשלחו באמצעות מערכת הדיוור "רב מסר" להפצה המונית, בהפרש של מספר שעות, לתיבת הדוא"ל שלו, בניגוד להוראת סעיף 30א בחוק התקשורת. התובע טוען, כי הודעה אחת נתקבלה מהנתבע 1 והודעה שנייה נתקבלה מהנתבע 2. לטענת התובע, שתי ההודעות כוללות מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד את התובע לרכישת מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, ושתי ההודעות נשלחו אליו מבלי שתינתן הסכמתו המפורשת לכך, מראש.

התובע טוען בכתב תביעתו, כי בינו לבין הנתבעים התקיימו בעבר התכתבויות באמצעות הדוא"ל מכיוון שלדבריו, הוא מתנגד באופן פומבי לפעולותיה של "תבונה". על כן, לטענתו, בין אם התווספה כתובת הדוא"ל שלו למאגר הדואר הפרסומי של "תבונה" בשל התכתבות קודמת ובין אם הגיעה כתובתו של התובע למאגר של "תבונה" ממקור אחר, עלול להשתמע כי היא מוסיפה ללא הבחנה וללא הסכמה מראש כתובות למאגר הפרסומי שלה, ולא רק. לטענתו, עצם האפשרות של הסרת ההודעות כמופיע בהן, אינו בא במקום הדרישה של הסכמה מראש לקבלת הודעות. לטענת התובע, משלוח שתי ההודעות האמורות מהווה הפרה של החוק ומגיע לו בנסיבות העניין פיצוי בסך 2,000 ₪.

5) להגנתם טענו הנתבעים תחילה, כי "תבונה" הינה רשת של מרכזי למידה הפועלת ברישיון מטעם גוף בינלאומי ומעניקה כלים ייחודיים בתחום החינוך לילדים, הורים ואנשי חינוך, כלים בנושאים כגון: למידה נכונה בבית הספר, תקשורת בין אישית וכישורים חברתיים, הקניית ערכים ועוד. בדיון לפניי, הובהר על-ידי הנתבעים כי "תבונה" היא גוף המאוגד כשותפות רשומה ומספרה 558100236. לטענת הנתבעים, ברקע הגשת התביעה שבכותרת על-ידי התובע, קדמה מערכת יחסים עכורה בין "תבונה" לבין התובע, כשלטענתם, התובע בהיותו הבעלים של אתר ברשת האינטרנט שנקרא "לא רלבנטי", פרסם כי "תבונה" הינה גוף חזית של כת הסיינטולוגיה. לטענת הנתבעים, המידע בפרסום האמור הינו שקרי ובשל כך, במסגרת התכתבויות רבות ביניהם באמצעות הדוא"ל, נתבקש התובע להסיר פרסום זה. לטענת הנתבעים, הפרסום הוסר על-ידי התובע בסופו של יום, רק לאחר שהועברה לו התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

באשר לשתי ההודעות נשוא התביעה, טוענים הנתבעים כי תוכן ההודעות שנשלחו כלל טיפים בנושא של חינוך והורות ואין להן כל מטרה של מכירה או פרסום מוצר כלשהו. מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי "תבונה" מעולם לא הוסיפה את התובע ברשימת התפוצה שלה, מה גם שאין לה כל עניין או אינטרס להוסיפו נוכח רקע הדברים שהוצגו, במיוחד, התנגדותו ל-"תבונה". הנתבעים טוענים, כי אם הוספה תיבת הדוא"ל של התובע למאגר התפוצה, הרי הדבר נעשה בתום לב ובשוגג, וכי ייתכן שמקור השגיאה נעוץ כדבריהם בתהליך ייבוא שבועי שמבצעת תבונה מאנשי הקשר שלה במערכת הלקוחות החדשים לממשק של רב מסר או בהכנסת השם והדוא"ל של התובע באמצעות אדם אחר שאינו קשור ל-"תבונה", זאת באמצעות טפסי הרשמה שונים של "תבונה" הקיימים ברשת. הנתבעים טוענים, כי "תבונה" מקפידה הקפדה יתירה על שליחת תכנים אך ורק לנמענים שנרשמו לרשימת התפוצה בדרכים חוקיות, נמענים שהם לקוחות חדשים או מתעניינים בשירותיה. לטענת הנתבעים, התביעה מוגשת בחוסר תום לב, ואין היא אלא משום ניסיון של "קפיצה על המציאה"-כלשונם, ואף מעלים תמיהה מדוע הם הנתבעים באופן אישי ולא "תבונה" היא הנתבעת. הנתבעים טוענים, כי יש לדחות את התביעה.

בדיון

6)בדיון במעמד שני הצדדים, שהתקיים לפניי ביום 25.6.14, העידו התובע והנתבעים. התובע טען לפניי, בין היתר, כי לא נמצאה בטיעוני הנתבעים כל תשובה כיצד הגיעה כתובת הדוא"ל למאגר של "תבונה". לתהיית הנתבעים מדוע התביעה הוגשה נגדם באופן אישי ולא נגד "תבונה", השיב התובע בין היתר, כי חיפש ולא מצא ש-"תבונה" היא ישות עצמאית רשומה. הנתבעים טענו לפניי, בין היתר, כי לא ידוע להם כיצד הוכנסו שמו וכתובת הדוא"ל של התובע לרשימת התפוצה שלהם. הנתבעים שבו וטענו, כי בכל מקרה, אין להם כל עניין שהתובע יהיה ברשימת התפוצה שלהם וכי ייתכן שהוכנס שמו בשוגג ובתום לב. הנתבעים טענו, כי ההודעות נשלחו אליו שלא ביודעין, ובכל מקרה היה קישור להסרה מרשימת התפוצה.

דיון והכרעה

7) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי, כי בדין לדחות את התביעה כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

8) למעשה, הפלוגתא בתביעה דידן עוסקת כאמור, בשאלה המרכזית, האם שתי הודעות הדוא"ל נשא התביעה הנן דבר פרסומת - כלשון חוק התקשורת, אשר נשלחו ביודעין לתובע, וזאת ללא הסכמתו המפורשת מראש, ואשר מזכות אותו בפיצוי בנסיבות המקרה, ואם כן, מהו גובה הפיצוי הראוי לפסוק לו בנסיבות הללו, בשעה שאין מחלוקת כי ביום 5.1.14, בשעה 05:36 (להלן: "ההודעה הראשונה") ובשעה 08:40 (להלן: "ההודעה השנייה") נשלחו שתי הודעות דוא"ל לתובע מאת הנתבעים. אין מחלוקת גם, כי בשלב מסוים כתובת הדוא"ל של התובע הייתה ברשימת התפוצה של "תבונה".

9) לפי הוראת סעיף 30א(י)(1) בחוק התקשורת: "שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק..., בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה". לפי הגדרת דבר פרסומת, בסעיף 30א(א) האמור: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת".

10)האיסור הקבוע בחוק התקשורת למשלוח דבר פרסומת כאמור ללא הסכמת הנמען, מוסדר בסעיף 30א(ב) בחוק, וזו לשונו:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה"

11)מכוח עקרון "המוציא מחברו עליו הראיה", הנטל להוכיח קיומם של התנאים הקבועים בהוראת סעיף 30א(י)(1) מוטל על התובע. חרף זאת, לפי הוראת סעיף 30א(י)(5) קיימת חזקה לפיה מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א, חזקה שהוא עשה כן ביודעין, אלא אם כן הוכיח אחרת, אך לא תהיה לו הגנה במקרים מסוימים המפורטים בסעיף האמור [ראו להרחבה רת"ק (מחוזי - תל-אביב) 1888-04-13 אופיר לב נ' הקיבוץ בנמל בע"מ, מיום 2.9.13 (פורסם בנבו)].

12)לאחר שעיינתי בתוכן שתי הודעות הדוא"ל נשוא התביעה, אני קובע כלהלן:

13)בהתייחס להודעת הדוא"ל הראשונה, הוכח כמתחייב לפי מאזן ההסתברויות כי מדובר בדבר פרסומת, שהוא כאמור, מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת. לאחר שהתרשמתי מהתכנים העולים מהודעת הדוא"ל האמורה, אמנם נראה לכאורה כי מדובר בעצה - או כלשון ההודעה "טיפ" - בעלת אופי של הבעת דעה אישית בתחום החינוכי (כאשר ברי כי לנמען הברירה הבלעדית באם לקבל או להסכים עם תוכן הדברים או לא, מבלי להידרש להרהור אישי באם לרכוש מוצר או שירות כלשהו לצורך כך), אולם מעיון מדוקדק בתוכן ההודעה, ניתן לראות מסר פרסומי סמוי. במה הדברים אמורים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ