אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מטלון ואח'

כהן נ' מטלון ואח'

תאריך פרסום : 24/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
2761-08
23/05/2010
בפני השופט:
מוריס בן-עטר

- נגד -
התובע:
עופר כהן
הנתבע:
1. רחל מטלון
2. שירביט חב רה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

עניינו של תיק זה בתאונת דרכים, שארעה ביום 13/08/07 בכביש בסמוך לגן הטכנולוגי במלחה בירושלים בין רכב בבעלות התובע (להלן – רכב התובע), שבו נהגה אשתו, לבין רכב שבו נהגה הנתבעת 1 ושהיה מבוטח במועד הרלבנטי אצל הנתבעת 2 (להלן – רכב הנתבעת). טרם הגשת התביעה, שילמה הנתבעת 2 לתובע סך 45,461 ₪, המהווה 80% מסכום הנזק הישיר לרכב התובע על פי חוות דעת שמאית (47,907 ₪), מירידת ערך רכב התובע על פי חוות דעת שמאית (7,186 ₪) ומשכר טרחת שמאי (1,733 ₪). הנתבעת 2 שילמה רק 80% מהסכומים האמורים בטענה כי יש לייחס לנהגת ברכב התובע רשלנות תורמת בשיעור 20%. התובע, אשר לא השלים עם ניכוי זה, תובע בתביעה דנן סך 12,882 ₪, נכון למועד הגשת התביעה ביום 03/06/08, המורכב מסך 11,365 ₪ בגין ה-20% שנוכה על ידי הנתבעת 2, מסך 517 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית על הסכום האמור, ומסך 1,000 ₪ בגין "טלפונים, נסיעות לסוכן, לשמאי, זמן בטלה רב לטיפול בתביעה ובנזק", כלשון התובע בכתבת תביעתו.

השאלה העיקרית, אם כן, היא שאלת הרשלנות התורמת הנטענת של הנהגת ברכב התובע.

מתמונות שהוגשו על ידי בעלי-הדין עולה, כי הכביש במקום שבו ארעה התאונה הוא כביש דו-סיטרי עם אי-הפרדה המפריד בין כיווני הנסיעה, כי בכיוון נסיעתם של שני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה קיימים שני נתיבי נסיעה ובנוסף חונים רכבים בצמוד למדרכה מימין לכביש, וכי בסמוך לאחר המקום, שבו ארעה התאונה, קיים צומת (להלן – הצומת).

על פי גרסת התובע והנהגת ברכבו, רכב הנתבעת יצא בפתאומיות וללא איתות ממקום חניה בצד ימין של הכביש, חתכה שמלאה תוך כוונה לבצע פניית פרסה בצומת ופגע ברכב התובע.

על פי גרסת הנתבעת 1: היא לא חנתה במקום, אלא נסעה בכביש, ואכן רצתה לבצע פניית פרסה בצומת, ולשם כך רצתה להיכנס לנתיב השמאלי ביותר; לאחר שראתה במראה כי הנתיב פנוי, החלה במעבר לנתיב השמאלי, ו"אז הגיח רכב התובע במהירות רבה וחתך את נתבי נסיעתה" (סעיף 4 לכתב ההגנה).

על אף הטענה של התובע והנהגת ברכבו, כי רכב הנתבעת יצא ממקום חניה, כשנשאלה הנהגת ברכב התובע אם יכול להיות שהנתבעת לא יצאה ממקום חניה, תשובתה של לא היתה החלטית וחד-משמעית, והיא השיבה: "היה נראה שהיא יוצאת מחניה" (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, אף שאשת התובע העידה כי נסעה בנתיב הימני מבין שני נתיבי הנסיעה (הנתיב הצמוד לרכבים החונים), לפי הסימון בתמונות שצורפו לכתב התשובה להמחשת אופן אירוע התאונה, ממקום רכב התובע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה כי אין לייחס רשלנות תורמת לנהגת ברכב התובע. בהמשך אבהיר את הטעמים לכך.

אין חולק כי רכב הנתבעת היתה בסטיה שמאלה אל תוך הנתיב שבו נסע רכב התובע (בין אם רכב התובע נסע בנתיב הימני ובין אם נסע בנתיב השמאלי, ובין אם רכב הנתבעת יצא ממקום חניה מצד לכביש או היה בנסיעה בנתיב הימני בכביש). במציאות זו, היה על הנתבעת 1 לוודא כי הנתיב, שבו נסע רכב התובע, היה פנוי בטרם החלה לסטות לנתיב האמור. אמנם, טענו הנתבעות כי הנתבעת 1 ווידאה את הדבר בטרם החלה לסטות לעבר הנתיב, וכי רכב התובע הגיח מאחור במהירות וחתכה את נתיב נסיעתו של רכב הנתבעת. אולם, נוכח מיקום הנזק בכל אחד משני הרכבים, כפי שעולה מהתמונות שהוגשו ומחוות הדעת השמאית שצורפה לכתב התביעה, אין בידי לקבל את גרסת הנתבעות בענין זה. הפגיעה ברכב הנתבעת היא בדופן השמאלי בחלקו הקדמי ביותר, ממש באזור הפינה הקדמית הימנית ברכב, ואילו הפגיעה ברכב התובע הוא בדופן ימין, מהחלק האחורי של הכנף הקדמית (חלק הכנף שמאחורי הגלגל הקדמי) ועד לדלת האחורית. על כן, חזית רכב התובע היתה ממוקמת קדימה יותר בכביש מחזית רכב הנתבעת, דבר שאינו מתיישב אם טענת הנתבעת 1 כי ווידאה כי הנתיב היה פנוי בטרם החלה לסטות לעברו. אם אכן בדקה בעיתוי הנכון (ממש עובר לכניסתה לנתיב) כי הנתיב היה פנוי, ואם אכן הנתיב היה פנוי בעת הבדיקה, אין זה סביר שרכב התובע הספיק להגיע מאחור ולעקוף בחזיתו את רכב הנתבעת בטרם התרחשה התאונה. יצוין בהקשר זה, כי עולה מהתמונות שהוגשו כי שדה הראיה לאחור היה גדול (לא היה כל עיקול בכביש סמוך לפני מקום התאונה). עוד יצוין, למעלה מהצורך, כי הנתבעת 1 לא העידה כי אותתה לפני שהחלה לעבור לנתיב שבו נסע רכב התובע, ואף לא נטען בכתב ההגנה שאותתה.

אעיר, כי ייתכן והיה מקום לייחס לנהגת ברכב התובע רשלנות תורמת מסוימת, אם אכן רכב הנתבעת יצא ממקום חניה מימין לכביש ואם רכב התובע נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי הנסיעה, שכן לפי תרחיש זה, עמד לרשות הנהגת ברכב התובע זמן התראה ארוך יותר על מנת לקלוט את המתרחש ולהיזהר (מאחר ולפי תרחיש זה חצה רכב הנתבעת נתיב נסיעה שלם – הנתיב הימני – בטרם ארעה התאונה). אולם, אינני מוצא מקום לקבוע כי תרחיש זה משקף את מה שאירע, זאת נוכח עדות הנתבעת 1 כי לא יצאה מחניה, אלא נסעה בנתיב הימני בכביש (מה שממקם את רכב התובע בנתיב הסמוך משמאל) ונוכח חוסר החלטתיות הנהגת ברכב התובע בתשובתה, כשנשאלה אם יכול להיות שרכב הנתבעת לא יצא מחניה.

במציאות ששני הרכבים היו בנתיבים סמוכים, שהיא המציאות שאני מקבל נוכח האמור לעיל, ובשים לב למקום הפגיעה בכל רכב, התמונה המסתברת היא כי סטיית רכב הנתבעת 1 לנתיב נסיעת רכב התובע ארעה שעה שרכב התובע היה במקביל לרכב הנתבעת או ממש בצמוד אליו מאחור, דבר שלא הותיר זמן התראה לנהגת ברכב התובע לשם היערכות למניעת התאונה חרף נהיגתה הרשלנית של הנתבעת 1.

על כן, וכפי שכבר ציינתי, התוצאה אליה הגעתי היא כי אין לייחס כל רשלנות תורמת לנהגת ברכב התובע.

לא מצאתי כל ממש בטענה שהועלתה בכתב ההגנה לענין שיעור שכ"ט שמאי שנתבע. לעומת זאת, לא הוכח כל נזק בגין "טלפונים, נסיעות לסוכן, לשמאי, זמן בטלה רב לטיפול בתביעה ובנזק", כך שאין לפסוק לתובע דבר בענין זה, מלבד מסכום מסוים בגין ביטול זמנו בכל הקשור לניהול התביעה, אשר כרגיל נפסק לתובע המייצג את עצמו כשתביעתו מתקבלת.

על כן, התובע זכאי לסך 13,230 ₪, שהוא 11,365 ₪ (הסכום שנוכה מהפיצוי ששילמה הנתבעת 2 בגין הנזק הישיר, ירידת ערך ושכ"ט שמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום 16/09/07 (לענין תאריך זה, ראה מועד חשבונית התיקון של הרכב ומועד חשבון השמאי) ועד היום.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך 13,230 ₪, בתוספת סך 129 ₪ בגין אגרת משפט וסך 500 ₪ בגין ביטול זמנו בכל הקשור לתביעה דנן. ככל שהסכומים הנ"ל לא ישולמו תוך 30 ימים מהיום, תחולנה עליהם הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961 ומועד מתן פסק דין זה יהיה מועד לפרעון הסכומים לצורך הוראות הסעיף האמור.

ניתן היום, י' סיון תש"ע - 23 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ