אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מדינת ישראל

כהן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 22/09/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14726-07-11
15/09/2011
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
ערן כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין,החלטה

פסק דין

בית משפט לתעבורה לאחר שמיעת ראיות זיכה את המערער מעבירה של נהיגה בשכרות על פי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, אך בחר להרשיע את המערער בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

ב"כ המערער בערעורו העלה טענות שונות שמכולן מצאתי להתיחס לטענה העיקרית של הערעור לטעמי, וזאת הנעוצה בסעיף 184 לחסד"פ (נוסח משולב) תשמ"ב-1984.

תוך כדי הדיון, צצה ועלתה סוגיה שנראית לי לא פחות חשובה ובעניינה אודה שהעובדות אינן נראות לי לחלוטין.

אותה סוגיה קשורה להחלטתו של בית משפט קמא להרשיע את המערער בעבירה שונה מזו אשר בה הואשם.

בית משפט קמא בזכותו את המערער מעבירה של נהיגה בשכרות לאחר שמיעת הראיות, עשה כן בשל כך שסבר שלא הוכח שבדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף, באותו מקרה, היתה כזו שניתן לבסס עליה הרשעה וקביעה זו אינה במחלוקת. הקביעה שבמחלוקת הינה קביעתו של בית משפט קמא שניתן להרשיע את המערער על סמך בדיקת מאפיינים, כלומר הראיות לא מדעיות שהובאו בפניו על סמך האמור ב-ת/8 שם הודה הנאשם כי שתה באותו ערב בקבוק בירה וכוס וודקה, ובנוסף כשלונו בכל מבחני הביצוע שנערכו לו.

כאן המקום לציין שלמעט שאלה אחת הקשורה לדוח המאפיינים בחקירה נגדית, לא שאל ב"כ המערער את השוטר שהעיד בענין זה דבר, שב"כ המערער בחר שלא להעיד את המערער ושבסיכומיו כמו גם בסיכומי התביעה לא היתה התיחסות לשאלת הרשעה בתקנה 26(2) ל-ת"ת להבדיל מהרשעה בעבירת השכרות לפי פקודת התעבורה.

כאן אומר שבמסגרת המוצגים שהוגשו לתיק בית משפט קמא, הוגש ת/7 שהוא הדוח שנרשם לכאורה למערער, עליו מוטבעת חותמת ומדבקה על בדיקת ינשוף, שם נמצא ערך של 330 מיקרוגרם, ותוספת בכתב יד לפיה מואשם המערער גם בעבירה לפי תקנה 26 ל-ת"ת.

כתב האישום כפי שנמסר למערער בשטח וכתב האישום כפי שמצוי בפני בית משפט קמא, מחזיק את המדבקה בלבד. כלומר, אין איזכור לתקנה 26(2).

בית משפט קמא בהרשיעו את המערער על פי התקנה להבדיל מהוראות החיקוק על פי הפקודה בה הואשם המערער, כלל לא היה ער להבדל זה המתואר לעיל. כנראה יצא מהנחה שהמערער הואשם גם בעבירה על פי התקנה ולכן כלל לא שאל את עצמו כפי שהוא מחויב לעשות לפי סעיף 184 לחסד"פ, האם בהרשעת המערער בעבירה שונה מזו שהואשם בה, נעשה מעשה המאפשר למערער "הזדמנות סבירה להתגונן".

בית משפט רשאי כמובן, על פי הרישא לסעיף 184 לחסד"פ להרשיע נאשם על פי עובדות שמוכחות בפניו, אך לעולם לא יעשה זאת לפני שיבחן לעצמו ויכתוב זאת בהכרעת הדין האם יש באותה הרשעה כדי לפגוע בזכותו של הנאשם להתגונן בפני אותה אשמה.

לצורך ענין זה אפנה ל-ע"פ 63/79 ציון עוזר ואח' נ' מדינת ישראל, פד"י לג(3) סעיף 606, או ע"פ 9090/07 יוסי חזן נ' מדינת ישראל, תקדין עליון, 2011(1), 2275.

יכול בהחלט שצודקת המדינה בטיעוניה בפני שטענתו של ב"כ המערער בערעור ובטיעונים בפני, שלנאשם לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן במקרה הנוכחי, הינה טענה מיתממת. אך אפילו כך. כאשר כתב האישום מחזיק עבירה אחת ובית המשפט מרשיע בעבירה אחרת, אפילו היא "עבירת בת" של עבירה שבכתב האישום, עליו לבחון את השאלה העולה מהסיפא של סעיף 184 לחסד"פ.

במקרה שבפנינו, הסניגור אמנם לא בחר להתגונן מעבירה של נהיגה בשכרות שלא על פי מכשיר הינשוף או מפני עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנות התעבורה, אך לא זו השאלה. לא חשוב איזה קו הגנה הסניגור בוחר אלא חשוב שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. זאת הנני אומר באמרת אגב, כי במקרה זה שבפני בית המשפט כנראה לא היה ער לעובדה ש-ת/7 שונה מכתב האישום ולכן יצא מתוך הנחה מוטעית שהמערער ידע בראשיתם של הליכים שמואשם גם בעבירה לפי תקנות התעבורה.

הנני מקבל את הערעור שההרשעה בטלה. התיק יחזור לבית משפט קמא אשר לאחר שיאפשר' למערער להתגונן, אם ירצה מפני עבירה שבה הרשיע, יכריע הדיון מחדש תוך שהוא בוחן את השאלה בעבירה לפי סעיף 184 לחסד"פ.

בעקבות שאלתו של ב"כ המערער, אציין שקביעתו של בית משפט קמא באשר לאפשרות להרשיע את המערער בעבירת השכרות על סמך הינשוף סופית, אך בית המשפט רשאי על פי בקשת הצדדים, לשמוע ראיות מתחילה לגבי נושא ההרשעה על פי בדיקת המאפיינים ויתר הנסיבות אליהן התיחס בסיפא להכרעת דינו. אם ב"כ המערער לא ירצה לחקור את עדי התביעה שוב ואם ב"כ המערער יבחר שלא להעיד את המערער, זו זכותו, אבל בית משפט קמא צריך לתת לו את ההזדמנות להתגונן גם בחלק זה של הכרעת הדין.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"א, 15/09/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

החלטה

סיימתי את הדיון בערעור. כל הדברים שאומר עו"ד קולקר יגיד בפני בית משפט קמא.

אם יסבור כפי שציינתי לעיל, שאיננו מעונין לחקור את עדי התביעה לענין בדיקת המאפיינים, זו זכותו. אינני קובע את קו ההגנה בפני בית משפט קמא. כל שקבעתי כפי שהסברתי שיש לאפשר למערער הזדמנות סבירה להתגונן מהרשעה לפי תקנה 26(2) ל-ת"ת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ