אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מדינת ישראל

כהן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/12/2010 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
38510-11-10
30/12/2010
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
אריאל כהן
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור של המערער על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט י. צימרמן), אשר ביום 19.10.10 הרשיע את המערער על פי הודאתו בעבירה בניגוד לתקנה 22 א' לת"ת, בכך שלא ציית לתמרור ב' 35, המוצב ברח' המסגר סמוך לצומת של רחוב זה עם רח' ריב"ל ורחוב הרכב בתל אביב.

בראשית, קיבל המערער דו"ח ברירת משפט על אותה עבירה מאיש משטרה. עפ"י הברירה, היה עליו לשלם 250 ₪ קנס או לבקש להישפט. המערער בחר באפשרות השנייה.

בית משפט קבע התיק לישיבת הקראה, שהתקיימה ביום 19.10.10, כאמור. ועפ"י הפרוטוקול שהציג המערער ומצורף לערעורו, כתוב כי הוא הודה בפני בית המשפט קמא בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

התובע, בטיעוניו לעונש, ציין שלמערער רישיון נהיגה משנת 1972, ולחובתו 37 הרשעות קודמות בדין, ומפי המערער, נרשם כהי משנה: "אני מודה שהעבירה נעברה, ואולם, האחריות מופחתת משום שאני אכן נסעתי בנת"צ, ואולם מיד אחר הרמזור, הייתי אמור לפנות ימינה לרח' הרכב...לאחר תשעים מטרף ולכן, לא היה מנוס מבחינתי כדי להימנע מתאונה".

בגזר דינו, בית המשפט כתב "לאור הנסיבות המיוחדות, אני דן את הנאשם לתשלום קנס של 100 ₪ או יום מאסר תמורתו".

למרות העונש הקל, קנס הפחות מברירת המשפט, מעשה שאיננו מעשה של יום יום בבתי המשפט לתעבורה, הגיש המערער ערעור, ובערעורו, הוא מבקש לזכותו, כאשר עיקר טענותיו הינן טענות עובדתיות, ולפיהן, בית משפט קמא לא נעתר ל"כפירתו באשמה", הגם שהודה בעובדות. בית המשפט הסביר לו שעליו להודות ולטעון לאחריות מופחתת, כפי שהדברים נרשמו בפרוטוקול מפיו.

טוען המערער שבית המשפט אמר לו להודות כי העבירה נעברה, וכי עליו לטעון טיעונים לעונש לאחריות מופחתת, כך במפורש כתוב בערעור.

המדינה מתנגדת לערעור ואומרת שבית המשפט קמא נהג כראוי, ובצדק אומרת שהפרוטוקול מדבר בעד עצמו, ויכול להיות שהבקשה לתיקון הפרוטוקול, אין המערער יכול לטעון טענות עובדתיות מעין אלה.

יש קושי עם הכרעת הדין. העובדה שבית המשפט הטיל על המערער קנס מופחת מתיישבת עם טענותיו העובדתיות, באשר לנאמר באולמו של בית משפט קמא.

אין, כידוע, במשפט הישראלי, "אחריות מופחתת". יש אמנם אפשרות ל"ענישה מופחתת", אך זו רק בעבירות רצח (סעיף 300 א'). כידוע, שאיננה בדיוק העבירה נשוא תיקֶנוּ זה.

מה שצריך היה לטעון, אם המערער טיעונו נכון עובדתית, בכך שהוא מודה בעובדות, אך טוען לפי סעיף 149 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, שכתב האישום איננו מגלה עבירה או לנסות דרך אחרת כדי לשכנע את בית המשפט שאין מקום להרשיעו בנסיבות, כמו למשל, עשיית שימוש בסעיף 34 יז', טענה של "זוטי דברים".

המערער, כאן יש לציין, טוען בערעורו שעומדת לו ההגנה הפופולארית דהיום, לפי סעיף 149 ח' לחסד"פ, טענת ההגנה מן הצדק, אך עם כל הכבוד, אינני סבור שזה המקום להתייחס לטענה זו.

הנני יוצא מהנחה, מאחר ובית משפט קמא קיבל את הדברים, וזאת הנני למד מהעונש המופחת שהטיל על המערער, שבית משפט קמא האמין לו, בניגוד לנאמר ע"י המדינה, כי מדובר בטענה כבושה, שכאשר עבר את צומת המסגר-ריב"ל ונכנס לנתיב התחבורה הציבורית, התכוון אכן להיכנס לרח' "הרכב". עניינית, בטוח יותר, כפי שטוען המערער, לנסוע על הנתיב כדי לפנות ימינה לצומת המסגר-הרכב, אכן לנסוע כפי שנסע המערער ולקבל לגביו דו"ח.

יתרה מכך, הדין קובע שכך צריך לנסוע. בידי קובץ התמרורים אשר פורסם אתמול בקובץ התקנות 6956, כא' טבת התשע"א, מיום 28.12.10. שם, התמרור בו מדובר, תמרור ב' 35, הוא תמרור 503 (התקנות יכנסו לתוקפן ביום 01.07.2011), אבל הרישום דומה גם לתמרור היום, והוא מבחינת דין, וכך כתוב בו.

"נתיב לתחבורה ציבורית: קו קטעים כפול משולב...הנסיעה בנתיב מותרת...לרכב הפונה בצומת הקרוב".

והנה, התמרור קובע, שמותר להיכנס לנתיב הציבורי גם למי שמתכוון לפנות בצומת הבאה לכיוון הנכון, גם אם אין מדובר ברכב ציבורי.

אכן, לו היה אומר המערער בבית משפט קמא "אני טוען בעובדות אך טוען שאין הם מגבשות עבירה כי מותר לי כך לנהוג" ובית המשפט לא היה נתפס בכלל טעות ומקבל את הטענה של האחריות המופחתת, אזי היה בית משפט קמא נוטה לשמיעת ראיות, ויש אפשרות שהיה מזכה את המערער. משכך, ומתוך כך שהנני מאמין למערער על סמך האמון שנתן בבית משפט קמא, שטענותיו העובדתיות נכונות, מוצא אכן לזכות אותו בערעור זה.

הערעור מתקבל.

ניתנה והודעה היום כ"ג טבת תשע"א, 30/12/2010 במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ