אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מדינת ישראל

כהן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/11/2010 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
12304-09-10
18/11/2010
בפני השופט:
טלי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
יורם כהן
הנתבע:
עיריית באר שבע ע"י עו"ד קרוצ'י
פסק-דין

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט לעניינים מקומיים בבאר שבע (כב' השופט ברסלר-גונן), מיום 23.6.10 בתיק ח"נ 19281-03-10, לפיו הרשיע את המערער בבצוע עבירה של העמדת רכב במקום חניה מוסדר מבלי לשלם אגרת חניה, וגזר עליו קנס כספי בסך 750 ₪.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר הנוסף שהוגש לי ע"י המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

המערער טוען נגד חוקיותו של תמרור ד-20, שמשמעותו שהחניה מותרת על הכביש שליד אבני השפה, באמצעות כרטיסי חניה או הסדר אחר שנקבע, לפי חוק העזר של הרשות המקומית. לטענתו, התמרור לא נתקבל כחוק, לאחר שלא קויימה חובת ההיוועצות עם קצין משטרה, הקבועה בתקנה 18 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

המערער מפנה לראיה שהוגשה בערעור, מכתבו של דני פרידמן הממונה על העמדת מידע לרשות הציבור מיום 31.10.10, בזו הלשון:

"ההתייעצות מתבצעת בהתאם לדרך שסוכמה בין השני הצדדים (חתימה על תוכנית או על דף התייעצות). התוכנית נעשתה לפני מספר שנים, בשנים אלו נעשתה ההתייעצות עם משטרת ישראל בצורת חתימת התוכנית של קצין משטרה על גבי תכנית הסדרי תנועה וחניה, כולל סימון ותמרור. התכנית הנ"ל קיבלה בנוסף לאישור רשות התמרור המקומית אף את אישור רשות התמרור המרכזית (משרד התחבורה)".

המערער מלין על דרך זו של היוועצות, וטוען שאין היא עומדת בתנאי התקנה, כאשר המשטרה חותמת באופן אוטומטי. בנוסף, חותמת המשטרה אינה מופיעה על שום תוכנית. בכך חרגה העיריה לדעת המערער, מהנחיות בית המשפט העליון ברע"פ 6034/99 לפיהן חייבת הרשות המקומית לפנות לגוף המייעץ לתת לו הזדמנות לשקול שיקוליו, ואז לתת משקל לחווות דעתו.

טענותיו של המערער מתמקדות אם כך בשני מישורים, האחד, אופן ביצוע ההיוועצות, והשני, הוכחת קיומה.

אשר לאופן קיום החובה - המשיבה מתארת במכתבה כי ההיוועצות מתבצעת באמצעות העברת תוכניות למשטרה וקבלת אישורה. אין מדובר באישור אוטומטי, כטענת המערער, והדברים לא עולים מהמכתב. ברי, כי ככל שהמשטרה אינה מתנגדת לתוכנית, אין צורך בקיום הליך נוסף מעבר להעברת התוכנית, ומתן אפשרות למשטרה להביע עמדתה.

אשר להוכחת קיום החובה – לטענת המערער, בהעדר חתימה של קצין משטרה על המפות, לא הוכחה ההיוועצות. גם טענה זו אינה מקבלת. על המפות מצוייה חותמת של רשות התמרור הארצית מיום 18.3.03, בה נאמר במפורש כי קויימה התייעצות. זאת לצד חותמות של מהנדס העיר ומנהל מחלקת התנועה. הלכה פסוקה היא, כי מעשה המנהל מבוצע כחוק, ומחובתו של הטוען כנגד חזקה זו – להוכיח אחרת. ראה לעניין זה דברי כב' השופט זמיר בע"פ 1610/96 חוסני עבד אל לטיף וגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 837:

"חזקת החוקיות, החלה על כל צו מינהלי אומרת כי חזקה היא שהצו ניתן כחוק. מי שטוען אחרת, והוא מבקש להפריך חזקה זאת, עליו הנטל להוכיח את טענתו. חזקה זאת תופסת במסגרת תקיפה ישירה בהליך אחר, כגון בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. אכן, נאשם בהליך פלילי רשאי לטעון כי צו מינהלי שעליו מתבסס האישום פגום מבחינה משפטית ולכן הוא בטל. בית המשפט יכול וצריך לשמוע טענה כזאת, ואם יגיע למסקנה כי הצו אמנם פגום ובטל, הוא יכול לפסוק כך וכתוצאה לקבוע כי הנאשם זכאי אולם עד שיפסוק כך, צריך הנאשם להרים את הנטל הרובץ עליו מכוח חזקת החוקיות ולהוכיח כי אכן הצו פגום ובטל."

חזקת החוקיות גם מוסיפה משקל עם הזמן, וככל שחולף הזמן יקשה יותר ויותר לסתור אותה. ראה בג"צ 4146/95 עזבון המנוחה לילי דנקנר ואח', נ' מנהל רשות העתיקות ואח', פ"ד נב(4) 774.

גרסת העיריה, לפיה בוצעה ההתייעצות עם קצין המשטרה, כאמור בחותמת רשות התמרור הארצית, לא נסתרה, באשר לא הוכח כי האמור בה אינו נכון.

לאחר שהמערער לא סתר את החוקה, ולא הוכיח כי לא קוימה היוועצות כדין, משמעות הדבר היא שלא הוכח כי התמרור לא הוצב כדין. על כן, דין הטענה להדחות.

לא מצאתי ממש גם ביתר טענות המערער.

העובדה שהוא נדרש לגלות את קו ההגנה שלו, אינה חורגת מחובתו של כל נאשם לפרט את הכפירה. גם הסמיכות בין מועד ההקראה לבין מועד ההוכחות, אינה פגיעה בזכויות המערער, מאחר ואין לאיש זכות שהליכי משפט יתארכו שלא לצורך. בפועל, המערער קיבל את כל החומר הרלוונטי עוד במועד ההוכחות, ועל כן לא היה טעם בהליך הערעור.

אשר לקנס – הגם שבית משפט קמא חרג מעתירת הפרקליטות לשילוש הקנס, לא מצאתי לנכון להתערב בכך, נוכח ניהול מיותר של פרשת הוכחות, מקום שכל החומר היה נגד עיני המערער, ולמעשה לא היתה בפיו טענת הגנה, ובפועל, גם נוכח ניהול מיותר של הערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, כמוסכם.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ