אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' מדינת ישראל ואח'

כהן נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 25/08/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
36137-06-11
25/08/2011
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
שלמה כהן
הנתבע:
1. מדינת ישראל
2. אילן דמארי
3. עו"ד

החלטה

בקשה לפטור מעירבון, שהוגשה מתחילה כבקשה לפטור מעירבון ומאגרה. הבקשה לפטור מאגרה נדחתה בהחלטה קודמת, והאגרה שולמה. המדינה הגיבה בזמנו הן לעניין האגרה והן לעניין העירבון (בהיותה גם בעלת דין). המשיב 2 לא הגיב, אף שהוכח לכאורה כי קיבל את הבקשה וכי המועד להגשת תגובתו חלף. המבקש השיב לתגובת המדינה.

ככלל, המבחן למתן פטור מעירבון דומה למבחן למתן פטור מאגרה ועניינו בשני תנאים מצטברים: סיכויי ההליך, והעדר יכולת כלכלית. עם זאת דין הוא שכאשר עסקינן בפטור מעירבון בהליך ערעורי, הרף שנדרש המבקש לעבור בכל הנוגע למבחן סיכויי ההליך גבוה יותר מאשר הרף הנדרש למתן פטור מאגרה. בענייננו, נוכח העדר תגובה מצד המשיב 2 ונוכח מיהות המשיבה 1 שהיא המדינה, אני מוכן להניח לצורך ההכרעה בבקשה ומבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות מיוחדות אלה ניתן לבחון את הפטור מעירבון על פי קריטריונים זהים לאלה שבהם יש לבחון בקשה לפטור מאגרה. זאת משום שבמבחן התוצאה במקרה שבפנינו כל אחד משני הפטורים, לו יינתן, יש בו כדי להעביר אל כתפי המדינה, כלומר הציבור כולו, את העלות העלולה להיגרם למדינה מניהול הליך ערעורי, בין שעסקינן באגרת ההליך ובין שמדובר במצב בו הערעור יידחה ולא תהיה למדינה דרך לגבות את הוצאותיה בערעור.

למרות הנמכת הרף הנדרש למתן פטור במקרה הקונקרטי שבפנינו, אין מקום לקבל את הבקשה (בדיוק כפי שלא היה מקום לקבל את הבקשה לפטור מאגרה, שנדחתה). אשר למבחן הסיכויים, גם במתכונתו הנמוכה יחסית החלה על פטור מאגרה ("ההליך מגלה עילה", יש לקבוע כי המבקש נכשל במבחן זה. זאת משום שבניגוד גמור לטענתו בתשובה לתגובת המדינה, ההליך שיזם בבית משפט קמא לא היה "תובענה נפרדת" אלא הוגש כ"בקשה בכתב" במסגרת התובענה המקורית משנות השבעים של המאה הקודמת (וראו נספח ב'6 להודעת הערעור). לכן, על פניו יש לומר כי בדין הכתיר בית משפט קמא את הכרעתו באותה בקשה בכותרת "החלטה" (ולא "פסק דין"), ובדין גם ניתנה להחלטה כותרת ובה מספר ההליך של התובענה המקורית (שהסתיימה בפסק דין לפני למעלה משלושים שנה). המסקנה המתחייבת מכך היא כי עסקינן בתקיפתה הערעורית של החלטה אחרת ולא של פסק דין, ומכאן כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור. הערעור גם הוגש לאחר חלוף המועד להגשת בקשה לרשות ערעור. דומה שדי באמור לעיל כדי לקבוע כי סיכויי ההליך שננקט בבית משפט זה אינם עומדים אפילו ברף של "ההליך מגלה עילה". בנסיבות אלה אינני מוצא לנכון להיזקק כאן כלל לכל טענות המבקש לגופו של עניין, משום שאם המבקש אינו עובר בהצלחה את הסף של הגשת הליך ערעורי נכון, לא יוכל כלל להיכנס לטרקלין הדיון לגופו של עניין. לעניין זה אין זה משנה כי המבקש חוייב (על פי החלטה קודמת שניתנה בעניינו) לשלם אגרה לפי השיעור החל על ערעור בזכות, משום שחיוב זה מקורו באופן בו הגדיר המבקש את ההליך שהגיש. המבקש חייב לשלם אגרה לפי סוג ההליך שהוא הגדיר, אולם אין בכך כדי "להכשיר" הליך מוטעה בו נקט.

גם במבחן העדר היכולת לא עמד המבקש, כפי שכבר נקבע בהחלטה בה נדחתה הבקשה לפטור מאגרה. הבקשה לוקה בהעדר פירוט כלשהו בעניין זה, מלבד הטענה שהמבקש יליד שנת 1940 ומקבל קצבת זיקנה. כידוע, כל מי שהגיע לגיל הקבוע בחוק זכאי לקצבת זקנה ללא קשר למצבו הכלכלי. לא נטען שהמבקש מקבל גם קצבת השלמת הכנסה, המשולמת למי שקצבת הזקנה היא הכנסתו היחידה. גיל וקבלת קצבת זיקנה אינם מוכיחים דבר לעניין מצב כלכלי. די באמור לעיל, אפילו עמד בפני עצמו, כדי להצדיק דחיית הבקשה לפטור מעירבון.

נמצא אם כן, כי אף שעל המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים כדי לזכות בפטור, ואף שהרף לגבי המבחן הראשון מבין השניים "הונמך" נוכח מיהות המשיבה 1 והעדר תגובה מצד המשיב 2, כשל המבקש בכל אחד משני המבחנים שרק המצליח בשניהם במצטבר זכאי לפטור המבוקש.

הבקשה נדחית. העירבון יופקד עד 18/9/11 כולל, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה מייד לאחר מכן ללא התראה או ארכה.

בדרך כלל איני נוהג לחייב בהוצאות בבקשות מסוג זה. הפעם מצאתי לנכון לעשות כן, משום החומרה בה אני רואה את הניסיון לטעון בתשובה לתגובה כאילו ההליך שננקט בבית משפט קמא היה "תובענה עצמאית", טענה שאינה אלא ניסיון הראוי לגנאי להטעות את בית המשפט. על כן, ישא המבקש בהוצאות המשיבה 1 בבקשה זו בסך 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאה בהליך העיקרי.

ניתנה בסמכותי כרשם היום, כ"ה אב תשע"א, 25 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ