אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' זמיר ואח'

כהן נ' זמיר ואח'

תאריך פרסום : 06/08/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום עפולה
30719-09-11
17/07/2012
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
אמיל כהן
הנתבע:
1. איתמר זמיר
2. מעיין זמיר

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לדחיית התובענה על הסף מן הטעמים הבאים:

העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתביעה ולחילופין להורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בנצרת ; הגשת התביעה שבדנן ללא קבלת היתר לפיצול סעדים ; עניין התובענה דנן בבקשת התובע לקבלת סעד של ביטול הסכם מכר דירה שלא ניתן לקבלו, הואיל וקדמה לתביעה דנן תביעת המשיב לאכיפת ההסכם וחיוב המבקשים בתשלום יתרת התמורה המוסכמת.

ברקע לבקשה עומדת תביעתו של מר אמיל כהן שעניינה בהסכם מכר מקרקעין שנחתם ביום 12.04.10 בין כהן, כמוכר (להלן: "המשיב" או "המוכר") לבין המבקשים, כקונים (להלן: "המבקשים" או "הקונים"). במסגרת תביעה זו עותר המשיב, כי בית המשפט יצהיר שהסכם מכר הדירה שנכרת בין הצדדים, מבוטל. עוד עותר המשיב להשבת החזקה בדירה לידיו, וכן לחיוב המבקשים בתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו למשיב, לטענתו, אגב אי תשלום התמורה שנקבעה בהסכם והמהווה, לשיטתו, הפרה יסודית של ההסכם.

סקירת ההליכים שלפניי

בטרם אדרש לבקשה גופה, ולמען השלמת התמונה העובדתית, יש לסקור תחילה את שלל ההליכים המונחים לפניי ואשר, כולם כאחד, עוסקים בהסכם מכר המקרקעין.

תא"ק 31139-10-10 - עסקינן בתביעה כספית שהוגשה ע"י המשיב ביום 17.10.10, ובמסגרתה עותר הלה לחיוב המבקשים בתשלום יתרת התמורה שנקבעה בהסכם ע"ס 79 אלף שקלים, וכן לקבלת פיצוי מוסכם אגב אי תשלום מלוא התמורה כאמור והמהווה, לשיטתו, הפרה יסודית של הסכם המכר (להלן: "התביעה הראשונה"). יצוין כבר כאן, כי תביעה שמגיש צד להסכם לאכיפת החיוב מכוח ההסכם, כגון דא, הינה תביעה לאכיפת ההסכם (ולא לביטולו). רוצה לומר, עם הגשת התביעה הראשונה בחר התובע בחלופה של אכיפת ההסכם ותשלום מלוא התמורה מכוחו.

תביעה זו החלה את דרכה כתביעה בסדר דין מקוצר, וביום 16.01.12 נמחקה הכותרת של התביעה, בהסכמת הצדדים. במעמד הדיון בפני כב' הרשם ר. קודסי, עתר המשיב כאן בבקשה לתיקון כתב התביעה, בכך שיתאפשר לו לתבוע את סילוק ידם של המבקשים מהדירה ותשלום פיצויים מוסכמים, תוך וויתור על הסעד הכספי לו הוא עתר במסגרת התביעה הנ"ל, היינו יתרת התמורה שטרם שולמה, לטענתו, בניגוד להוראות ההסכם. יוער, כי לאור התוצאה אליה הגעתי בהחלטה דנן אין עוד צורך להידרש לבקשת התיקון.

ת"א 42586-01-11 - תביעה זו הוגשה ע"י המשיב בבית משפט השלום בנצרת ביום 24.01.11, ובגדרה עתר האחרון לסעד של פינוי, הואיל ולטענתו הפרו המבקשים את ההסכם, בכך שלא שילמו לו את יתרת התמורה המגיעה לו עפ"י ההסכם ע"ס 80 אלף שקלים. עוד עתר המשיב בתביעה זו בצד סעד הפינוי לחיוב המבקשים בתשלום דמי שימוש עד למועד הפינוי בפועל. הליך זה נמחק לבקשת המשיב.

ת"א 13775-03-11 זוהי תביעתם הנגדית של המבקשים שהוגשה על ידם ביום 08.03.11 בטרם הגשת התביעה דנן. תחילה הוגשה תביעה זו כנגד המשיב, ובהמשך תוקן כתב התביעה וצורף עו"ד צור כהן, מי שייצג את שני הצדדים בעסקת המכר, כנתבע נוסף בהליך. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 300 אלף שקלים בגין הפרת הסכם המכר. בתביעה, לא חלקו המבקשים על כך שלא ששילמו את מלוא התמורה המוסכמת לידי המשיב, במישרין, אך טענו כי יתרת התמורה בסך 79,000 ₪ הופקדה בידי עו"ד צור כהן בנאמנות בהתאם לסיכום שהיה בין הצדדים, ולפיו החזקה בדירה תימסר לידיהם, אך יתרת התמורה תשולם למשיב עם קבלת משכנתא מהבנק למשכנתאות. לטענתם, התברר, כי בניגוד להתחייבויותיו והצהרותיו של המשיב בהסכם על אודות מצבה התכנוני של הדירה, קיימות בדירה חריגות בנייה. עוד נטען, כי לאחר הגשת התביעה דנן גילו המבקשים שעו"ד צור כהן חתם על נספח להסכם אשר, למעשה, מעניק הגנה, לכאורה, למשיב בעניין המצב התכנוני של הדירה וחובת הסדרת נושא זה והטלתו על שכמי הקונים. לטענתם, נספח זה אינו מחייב והוא חסר תוקף משפטי, מאחר והוא נחתם ללא ידיעתם וללא הרשאתם של המבקשים. בכתב תביעה זה מייחסים המבקשים למשיב שורה של הפרות יסודיות להסכם ואשר חלקן נגזר מהנספח להסכם ואשר מוכחש על ידם. כך למשל, נטען כי חרף התחייבותו של המשיב להסיר הערת אזהרה בנסח הטאבו מכוח הליך פלילי, ההערה לא הוסרה ועקב כך נמנע מהמבקשים לקבל משכנתא על מנת להשלים את התשלום האחרון לידי המשיב. כתוצאה מהפרות אלו ואחרות, נגרמו למבקשים, כך נטען, נזקים שעיקרם בהכשרת הדירה והתאמתה למצב התכנוני המאושר, הריסת המחוברים שלא קיבלו היתר וירידה בשווי הדירה ואשר מסתכמים, לצרכי אגרה, בסך של 300 אלף שקלים.

ה"פ 30719-09-11 – התביעה שבדנן, הוגשה ע"י המשיב ביום 14.09.11 בדרך של המרצת פתיחה, ובה עותר הלה לביטול הסכם המכר, השבת החזקה בדירה לידיו וכן פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו בעטיה של ההפרה. גם בתביעה זו חוזר המשיב על עילת התביעה בדבר פינוי הדירה עקב אי תשלום יתרת התמורה המוסכמת שנקבעה בהסכם. נטען בתביעה, כי המבקשים הפרו את הסכם במרמה ובחוסר תום לב, בהגישם תביעה נגדית לאכיפת ההסכם וחיוב המשיב בתשלום פיצוי כספי בגין נזקים נטענים שנגרמו להם עקב הפרת ההסכם. עוד טוען המשיב, כי הפרת ההסכם ע"י המבקשים הסבה לו נזקים שונים, בגינם הוא עותר שבית המשפט יתיר לו לפצל את סעדיו, לאחר שיינתן לו היתר להיכנס לדירה ולבחון את מצבה.

בגדר תביעה זו, הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של וויתור על הסעד הכספי של תשלום יתרת התמורה (ע"ס 79 אלף שקלים), ותחתיו יבוא סעד של ביטול ההסכם, סילוק ידם של המבקשים מהדירה ופיצוי מוסכם. יצוין כבר כאן, כי לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להידרש לבקשת התיקון.

נימוקי הבקשה

המבקשים טוענים, כי הסעד העיקרי הנתבע במסגרת התביעה שבדנן הינו הצהרתי, ולפיו הסכם המכר מבוטל. לשיטתם, תביעה שעניינה בסעד לביטול הסכם מצויה בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי, כאמור בסעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ועל כן יש להורות על דחיית התביעה.

נימוק נוסף שמעלים המבקשים, עניינו בניצול הליכי משפט לרעה מצד המשיב ע"י הגשת תביעות זהות בגין אותה עילה בבתי משפט שונים, ללא שנתבקש או נתקבל היתר לפיצול סעדים.

יתרה מזו, נטען כי המשיב תובע סעדים הסותרים אחד את רעהו, כאשר בתביעה הראשונה הוא עותר לאכיפת ההסכם - תשלום מלוא התמורה- וקבלת פיצויים מוסכמים, ואילו בתביעה שבדנן הלה עותר לסעד של ביטול ההסכם. לגרסתם, משבחר המשיב לאכוף את ההסכם ולתבוע סעד כספי בגין תשלום יתרת התמורה, מנוע הוא מלעתור במסגרת התביעה דכאן המבוססת על אותה תשתית עובדתית ועילה זהה, לביטול ההסכם, וכן אינו יכול להגיש בקשה לפיצול סעדים, בדיעבד.

תגובת המשיב

המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט השלום, משום שבענייננו המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לשאלת הבעלות במקרקעין, מכיוון שהדירה טרם נרשמה ע"ש המבקשים. לטובת המבקשים רשומה הערת אזהרה במקרקעין וזכותם בדירה הינה כדין זכות במיטלטלין, שהסמכות לדון בה קנויה לבית המשפט השלום. עוד נטען, כי הסעד ההצהרתי בדבר ביטול הסכם המכר מצוי בסמכות בית משפט השלום וכך גם יתר הסעדים הכספיים.

דיון והכרעה

כידוע, "סמכותו של בית המשפט מוכרעת לא על פי בדיקת מהותו של הסכסוך אלא על פי הסעד שאותו מבקש התובע" (ראו: ע"א 27/77 יהודה טובי ואח' נ'שמעון רפאלי ואח', פ"ד לא (3) 561).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ