אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל

כהן נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
54047-11-13
10/01/2014
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
רפ"ק שמואל כהן
הנתבע:
המפקח הכללי של משטרת ישראל

החלטה

לאחר ששקלתי את הנטען בבקשה לצו ביניים ובתגובת המשיב לבקשה, מצאתי כי קיימת הצדקה להשעיית יישום החלטת המשיב מיום 14.11.13 בדבר סיום שירותו של העותר במשטרה, עד למתן פסק דין בעתירה.

מבחינת סיכויי ההליך, טענות העותר נגד חוקיות הסדרי הפרישה הקבועים בפקודת מטא"ר 07.07.10 אינן טענות של מה בכך, נוכח פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים ביום 27.8.12 בבג"ץ 1268/09 זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר. באותו פסק דין נקבעה בטלותם של הסדרי פרישה דומים שהוחלו על סוהרים, בשל פגיעתם הבלתי סבירה והבלתי מידתית בזכות לשוויון. השעיית הכרזת הבטלות בפרשת זוזל למשך 12 חודשים אינה פוגמת בסיכויי העתירה דנן, שהרי החלטת המשיב בעניינו של העותר התקבלה ביום 14.11.13, לאחר תום שנת ההשעיה (ראו גם סעיף 60 לכתב התשובה מטעם המשיב בעתירה המינהלית הקודמת שהגיש העותר, עת"מ 40897-07-12: "בעניין זוזל ניתנה לשב"ס תקופה של שנה מיום מתן פסק הדין להערכות וגיבוש נהלים חדשים, משכך הרי מקל וחומר יש לתת למשיב את אותו פרק זמן לבחינת נהליו"). אין גם לזקוף חולשה לסיכויי העתירה בגין פסק הדין של בית המשפט העליון בבג"ץ 10022/08 לייבה נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל (מיום 25.6.09), בו נדחתה עתירה שתקפה את פקודת מטא"ר 07.07.10. פסק הדין בפרשת זוזל ניתן שלוש שנים לאחר מתן פסק הדין בפרשת לייבה, תוך שכב' השופטת חיות, אשר פסק דינה בפרשת זוזל התקבל בדעת רוב, כתבה שם את הדברים הבאים (בפסקה 27):

"ההרכב ביקש כי הסדר הפרישה שנקבע בשב"ס ייבחן בהרכב מורחב שמא אין מקום להסתמך בהקשר זה על פסק הדין בעניין לייבה...

הסדר הפרישה שהתקינה המשטרה בפקודת המטה הארצי הארכת שירות לא הוצג בפנינו ולא ערכנו השוואה מדוקדקת בינו ובין הסדר הפרישה בשב"ס. עם זאת וככל שניתן ללמוד מתוך פסק דינו של בית המשפט בעניין לייבה על הדימיון הקיים בין הסדר זה ובין הסדר הפרישה בשב"ס הנוגע לענייננו ועל פני הדברים נראה כי דימיון כזה אכן קיים אין מנוס מן הקביעה כי אינני שותפה למסקנותיו של בית המשפט בעניין לייבה".

זאת ועוד, כב' השופט ג'ובראן, שכתב את פסק הדין בפרשת לייבה, אישר בפתח פסק דינו בפרשת זוזל כי "לפסק הדין בהליך הנוכחי השלכה ישירה גם על ההסדרים החלים על עובדי המשטרה, אשר נדונו בבג"ץ 10022/08 לייבה נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל".

המשיב סבור לאבחן את המקרה של העותר מהמקרה של גב' זוזל בכך שגב' זוזל הייתה בת 57 בלבד, בעוד העותר בן 62, וכאשר סעיף 18 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות) וסעיף 82.52 לתקשי"ר, מקנים סמכות לנציב שירות המדינה להורות על פרישתו מעבודה של עובד מדינה שהגיע לגיל 60 והועסק בשירות המדינה 10 שנים לפחות. שלוש תשובות לטענה זו: ראשית, גב' זוזל, שנולדה בפברואר 1952, הייתה בעת מתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניינה בת למעלה מ-60, ובכל זאת החליטה דעת הרוב לצוות על נציב שירות בתי הסוהר "לאפשר לזוזל לשוב אל שורות שירות בתי הסוהר בשכר ובדרגה שהיו לה במועד פרישתה" (פסקה 31 לפסק הדין של כב' השופטת חיות). שנית, בפסק הדין בפרשת זוזל הובהר (שם) כי בית המשפט לא מצא בטיעוני נציב שירות בתי הסוהר "תשובה המניחה את הדעת לשאלה מדוע לא יחול גם לגבי סוהרים בדומה לעובדי המדינה למצער בתפקידים מקבילים כאמור הסדר לפיו יהיו רשאים להמשיך ולשרת עד לגיל פרישת החובה (67), אלא אם כן שוכנע נציב שב"ס, לאחר דיון בפניה מנומקת שתוגש לו בעניין זה על ידי האחראי על הסוהר שהוצאתו מבוקשת, כי קיימים טעמים המצדיקים את הוצאתו לקצבה קודם לכן" (ההדגשה הוספה). שלישית, סמכות נציב שירות המדינה להורות על פרישתו של עובד מדינה בגיל 60, שונה בתכלית מהסדרי הפרישה הקבועים לעניין שוטרים וסוהרים. הדבר הובהר בפרשת זוזל (פסקה 21 לפסק הדין של כב' השופטת חיות):

"ראשית, העובדה כי גיל המינימום (60) אשר בו הוסמך נציב שירות המדינה על פי חוק הגמלאות להורות על פרישת עובד הוא למעשה גיל המקסימום שאליו יוכל סוהר להגיע נוכח הוראותיה של פקודת שקילת הארכת שירות, מבליטה את ההפליה החריפה הקיימת בהקשר זה בין סוהרים לעובדי מדינה, בייחוד כאשר מדובר בעובדים אשר אין ביניהם שוני רלבנטי מבחינת התפקיד שהם מבצעים. שנית, אף שנתונה לנציב שירות המדינה הסמכות להורות על פרישתו של עובד מדינה שהגיע לגיל 60, ברור מתוך ההוראות הקבועות לעניין זה בתקשי"ר כי אין זו ברירת המחדל ועל כן אין העובד נדרש על פי אותן הוראות להגיש בקשה להארכת השירות. נהפוך הוא, על מנת שעובד יוצא לקצבה עם הגיעו לגיל 60 על המדינה להניע הליך שבסופו יורה נציב שירות המדינה על פרישת העובד, אם ישתכנע כי יש טעמים המצדיקים זאת וככל שלא יינקט הליך כזה, כי אז ברירת המחדל היא שהעובד רשאי להמשיך את עבודתו בשירות המדינה עד הגיעו לגיל פרישת חובה (67)".

אכן, כפי שטוען המשיב, פסק הדין בפרשת זוזל לא ביטל את הוראת סעיף 73 לחוק הגמלאות. אלא שסעיף 73 לחוק הגמלאות אינו קובע "כי גיל הפרישה לשוטר הנו 57" (סעיפים 9 ו-81 לתגובת המשיב). הנכון הוא, כפי שהוסבר בבג"ץ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (מיום 12.12.06, פסקה 17 לפסק דינו של כב' הנשיא (בדימ') ברק), ש"סעיף זה קבע סף תחתון שמתחת לו אין המשיבים מוסמכים להוציא את עובדיהם לקצבה בכפייה. הסעיף לא חייב את המשיבים לקבוע את גיל המינימום כגיל הפרישה האחיד, ואף לא התיר למשיבים להפלות את עובדיהם ביחס ליתר עובדי המדינה".

בהינתן שהעתירה אינה נטולת סיכוי ומעלה טענות הראויות לדיון, ניתן להקל במידת מה בכל הנוגע למאזן הנוחות (בהתאם לכלל בדבר "מקבילית הכוחות" – בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב, מיום 20.12.10, פסקה 14; בר"ם 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' נ' משרד האוצר, מיום 27.6.11, פסקה 8). בכל מקרה, אין לומר כי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובת המשיב. אמנם הליך הפרישה הוא הפיך, אולם ההפחתה בהשתכרות העותר (בגובה ההפרש שבין שכרו המלא לבין הקצבה שתשולם לו עם פרישתו) עלולה לפגוע בצרכי הקיום השוטפים שלו ושל בני משפחתו, לרבות שני ילדיו הסמוכים על שולחנו (ראו פירוט בסעיפים 31-29 לבקשה). פגיעה כזאת אינה הפיכה בהכרח.

לאור כל האמור, הצו הארעי מיום 27.11.13 יהפוך לצו ביניים ויעמוד בתוקף עד למתן פסק דין בעתירה.

בתגובת המשיב (סעיפים 10 ו-60) נמסר כי המשטרה "פועלת במרץ לשינוי פקודות ונהלי הפרישה של שוטרים" נוכח מה שנפסק בפרשת זוזל, וכי עבודת המטה בעניין זה "מצויה בשלבים מתקדמים". המשיב יודיע עד ליום 16.3.14 האם הנהלים החדשים התפרסמו וקיבלו תוקף. עיון ביום 17.3.14.

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ד, 10 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ