אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

כהן נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 13/02/2014 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר-שבע -
47436-11-12
11/02/2014
בפני השופט:
יוחנן כהן

- נגד -
התובע:
מתתיהו כהן ()
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.מונחת בפנינו תביעתו של מר מתתיהו כהן (להלן: "התובע"), להכיר באירוע אוטם שריר הלב כ"פגיעה בעבודה", בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, (להלן: "החוק").

2.התובע, יליד 1949, עובד כמלגזן בחברת "מלח הארץ בע"מ" באילת, החל משנת 1997.

3.ביום 26/2/12, במהלך יום עבודתו הרגיל של התובע, בשעות הבוקר המאוחרות, פגע עם שיני המלגזה בצורה לא נכונה במטען שקי המלח. כפועל יוצא מכך, שק מלח שהיה מונח בתחתית המשטח נקרע והמלח התפזר על הריצפה.

נוכח זאת, נאלץ התובע לעצור ולרדת מן המלגזה על מנת לפרק את השקים בשורות העליונות ממשטח שקי המלח, על מנת להוציא את שק המלח הפגום אשר היה מונח כאמור בתחתית המשטח, ולסדר מחדש את המשטח.

במשטח רגיל יש 63 שקי מלח ובמשקל 25 ק"ג כל אחד. לפיכך, במקרה דנן, נאלץ התובע להוריד מהמשטח מספר רב של שקי מלח (10-15 שקים לערך במשקל 25 ק"ג לשק), להוציא השק הפגום ולסדר השקים מחדש.

לטענת התובע, ניסה לקרוא לעזרה מצד העובדים, אולם אף אחד לא בא לעזרתו והוא נאלץ להתמודד לבדו עם המאמץ הפיזי החריג.

לטענת התובע, העובדה שאיש לא בא לעזרתו גרמה לו לכעס ומתח רב, לאור העובדה כי איש לא סייע בידו וכי היה עליו לסדר השקים לבדו. כמו כן, העובדה שלא היה מספיק זהיר ופגע בשקי המלח, והביא עצמו למצב זה, גרמה לתובע לכעס רב שהופנה בעיקר כלפי עצמו.

לאחר המאמץ הפיזי שלווה כאמור בתחושה של כעס ורוגז, חש התובע חולשה ועייפות בגופו, אך בחר להמשיך בעבודתו, שכן סבר שמדובר בתחושה זמנית שתחלוף.

בתום יום העבודה בשעה 15:30 לערך, פנה אל ביתו כשהוא מרגיש חולשה, עייפות וכאבים קלים בחזה. התובע קיווה שמנוחה לאחר היום הקשה שעבר תטיב עימו והוא ירגיש טוב יותר, אולם בשעות הערב כאביו התגברו והוא פנה לקבל טיפול רפואי בבית החולים "יוספטל" בעיר אילת. בבית החולים התברר שלקה באוטם שריר הלב ונוכח זאת פונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם בוצע לו צינתור.

4.התובע מציין בתביעתו כי אירע לו אירוע חריג ביותר שאינו אופייני לעבודתו, שכן התובע כמלגזן לא עסק בעבודות סבלות ולא היה זה מתפקידו להתמודד עם משקלים חריגים, אלא רק לשנעם באמצעות המלגזה. על כן, בשונה מעבודתו הרגילה, התובע נאלץ לנקוט במאמץ פיזי, עילאי וקשה עד מאוד שהתבטא בהרמת וסידור של עשרות שקי המלח במשקל של 25 ק"ג האחד, ללא עזרת איש מצוות העובדים, דבר שהוביל את התובע גם לכעוס ולהתעצבן על אי שיתוף הפעולה מצד צוות העובדים.

5.הנתבע טוען, כי יש לדחות את התביעה, שכן לא הוכח אירוע חריג ויוצא דופן בעבודתו של התובע ביום 26/2/12, אשר הביא לאוטם שריר הלב שהתפתח באותו יום.

6.בסיכומי ב"כ הנתבע צוין כי אכן במכלול הראיות שנשמעו בפני בית הדין, אין חולק כי לתובע נקרעו שקי המלח והוא הרים אותם. יחד עם זאת, טוען הנתבע, כי האירוע שהוצג אינו בגדר אירוע חריג, שכן אירוע מסוג זה קורה בשיגרת העבודה, אף אם הוא לא קורה באופן יומיומי. בנסיבות אלה, אין לראות באירוע מיום 26/2/12, כאירוע חריג.

7.השאלה המתעוררת בתיק זה היא – האם השכיל התובע להוכיח קיומו של "אירוע חריג"?

המסגרת המשפטית

8.המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב "תאונה בעבודה" הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד" (דב"ע מו 139-0 דן יצחק – המוסד, פד"ע יח 411; בג"צ 1063/91 משה פפו – בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מה (4) 267 דב"ע שן/91-0 שהר פרץ – המוסד (לא פורסם); עתירה לבג"ץ נדחתה; דב"ע נב/0 248-0 המוסד – דליק ווליניץ (לא פורסם) עתירה לבג"צ נדחתה; בג"צ 4690/79 המוסד לביטוח לאומי – בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה, פד" נג(2); עב"ל 318/96 איאן מיקלס – המוסד ל פד"ע לד 385).

הקביעה אם היה "אירוע חריג" בעבודתו של מבוטח אשר לקה באוטם שריר הלב היא קביעה עובדתית – משפטית, הנשענת על חומר הראיות שלפני הערכאה הדיונית (דב"ע נה/150-0 מיכאל שביט – המוסד, פד"ע כט' 268).

קיומו או אי-קיומו של "אירוע חריג" נקבע על פי התשתית העובדתית וקביעה משפטית לגבי משמעותן של העובדות המוכחות (עב"ל 214/98 גרגורי איבניצר – המוסד, (לא פורסם)). בית הדין בוחן את מכלול העובדות, על בסיס סובייקטיבי הנוגע למבוטח, ואת משקלם של האירועים ביום בו אירע האוטם מול עבודתו הרגילה והשגרתית של המבוטח (עב"ל 205/98 יעקב קליג' – המוסד (לא פורסם)).

כבר נפסק כי על אף שקביעת חריגות הדחק הנפשי שבו נמצא המבוטח צריכה להיבחן סובייקטיבית, הבחינה הסובייקטיבית כשלעצמה מצריכה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של דחק נפשי בלתי רגיל (עב"ל 458/99 פלבסקי מאיר - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו]; עב"ל 1302/00 מיכאל אסולין - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), [פורסם בנבו], 3/11/05).

על התובע להביא ראשית ראיה ש"אכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ