אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' דיכנה

כהן נ' דיכנה

תאריך פרסום : 09/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
4997-10-10
09/05/2011
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
עמנואל דיכנה
הנתבע:
אבייב אריה כהן

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שיק בסך 51,000 ₪, משוך על ידי המבקש ליום 30.9.09 לפקודת איל זלר ונושא חתימת היסב (להלן: "השיק").

תמצית ההתנגדות

לטענת המבקש, במהלך 2009 הוא נזקק להלוואה בסך 40,000 ₪ ולשם זאת הופנה למשיב על ידי יהודה שיף ז"ל. המשיב הלווה למבקש 40,000 ₪ וכנגד זאת קבל המשיב מהמבקש שיק בסך 50,000 ₪, מעותד לשלושה חודשים. המבקש לא עמד בהתחייבות להשבת ההלוואה במועד שנקבע ובפגישה עם המשיב, סוכם שהמבקש ומר שיף ז"ל ישיבו את ההלוואה בתשלומים ובלא ריבית. בחודשים שחלפו מאותה הפגישה, שולמו למשיב מעת לעת סכומים שונים אך ההלוואה במלואה לא נפרעה.

במצב זה, דרש המשיב לקבל המחאה חלופית שכן חלפו יותר מששה חודשים מהמועד הנקוב בהמחאה הראשונה שקבל. השיק נשוא בקשה זו, נמסר למשיב נוכח דרישתו זו. לטענת המבקש, עמד המשיב על כך שהשיק יימשך בסך 51,000 ₪ אף שסכום זה עלה על היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה. לאחר מסירת השיק, שולמו למשיב תשלומים נוספים על חשבון ההלוואה, במזומן או בשיקים, עד לפירעונה המלא, אולם אז מאן המשיב להשיב השיק, דרש ריבית נוספת ומשסירב לכך המבקש – הוגש השיק לביצוע. זוהי לפיכך טענת ההגנה הראשונה של המבקש – השיק נועד להבטיח החזר הלוואה שניתנה לו וזו הוחזרה, שלכן אין למשיב זכות לתבוע את ביצוע השיק.

בנוסף, טוען המבקש כי המשיב לא עמד בהוראות המחייבות של הדין ביחס להלוואות חוץ בנקאיות. לטענת המבקש, המשיב עוסק בהעמדת הלוואות בריבית לפרטיים ולחברות, ברם סירב לחתום על חוזה הלוואה עם המבקש, סירב לפרט את הריביות בהן חויב המבקש וממילא שלא צירף את מסמכי ההלוואה לבקשה לביצוע השיק.

במהלך הדיון בבקשה נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון

בפתח הדיון בהתנגדות ולאחר מכן בסיכומיו, העלה המשיב טענה מקדמית ביחס להתנגדות. לטענתו, האזהרה הומצאה למבקש ביום 11.7.10 אולם ההתנגדות הוגשה רק ביום 20.9.10. ההתנגדות הוגשה באיחור שלכן יש לדחותה על הסף.

בהתאם לתקנה 106 (א) בתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ"), התנגדות לביצוע שטר תוגש בתוך עשרים יום מיום שהומצאה האזהרה. מעיון בתיק בית המשפט מתברר, כפי שטען המשיב, כי לפי אישור המסירה הסרוק בתיק, הומצאה האזהרה למבקש ביום 11.7.10, שלכן (בהתחשב בפגרת בתי המשפט) חייב היה המבקש להגיש את ההתנגדות עד ליום 16.9.10. ההתנגדות הוגשה ביום 20.9.10 ומשמע – באיחור.

בסיכומיו, לא כפר המבקש בטענה לאיחור בהגשת ההתנגדות אלא רק הלין על העלאת הבקשה במעמד הדיון ובאופן אשר הפתיע את המבקש. עוד טען המבקש כי משנתקבלה הבקשה על ידי לשכת ההוצאה לפועל, סבר שהוגשה במועד.

טענה זו של המבקש אינני יכול לקבל. ראשית, החובה לבדוק ולוודא הגשת ההתנגדות במועד הינה חובתו של המבקש. אין זו חובתו של המשיב להתריע במבקש או להזהירו על כוונתו לעמוד על דחיית ההנגדות ככל שהוגשה באיחור. שנית, בהתאם לתקנה 108 (א) לתקנות ההוצל"פ, באם הוגשה ההתנגדות לפי תקנה 106, יעכב ראש ההוצאה לפועל את ביצוע השטר. בהחלטה של ראש ההוצאה לפועל מיום 20.9.10, נאמר במפורש "נדחה והועבר למזכירות". לא ניתנה החלטה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל וברור כי הסיבה לכך הינה האיחור בהגשת ההתנגדות. במצב זה, ככל ששגה המבקש, איחר בהגשת ההתנגדות ואף לא שם לב לאיחור, אין לו להלין אלא על עצמו.

כללי סדרי הדין קובעים מסגרת דיונית מוגדרת להליכים המשפטיים וזו מאפשרת פעולה תקינה של המערכת השיפוטית תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין והבטחת "יומם" בבית המשפט. כללים אלו קובעים אף מסגרת מועדים סבירה לניהול ההליכים ולסיומם. התעלמות ממסגרת הזמנים אשר קבועה בתקנות פוגעת בצד שכנגד, אשר עלול להידרש לעניין שחלף זמנו. התעלמות ממסגרת זמנים זו פוגעת גם בציבור שכן היא מונעת פעולה יעילה של מערכת המשפט והבטחת הכרעה סופית במחלוקות בתוך זמן סביר. תקנות סדרי הדין האזרחי אומנם מאפשרות הגשת בקשה להארכת מועדים ומסמיכו את בית המשפט להאריך מועדים, אך ככלל, בית המשפט לא יפעיל סמכותו אלא אם כן הוגשה על ידי המבקש בקשה להארכת מועד (רע"א  6241/08 ד"ר חדד זילבר נ' חן אהרוני [7.11.08]). משהתברר כי ההתנגדות הוגשה באיחור ובלא כל בקשה להארכת המועד, מחדל זה כשלעצמו מצדיק את דחיית ההתנגדות.

על אף זאת, לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו במקרים מתאימים ואף בלא שתוגש בקשה להארכת מועד. במקרים מתאימים, למשל במקרה של איחור קצר אשר על פניו איננו מבטא זלזול בהליך השיפוטי, "מן הראוי שלא להיצמד לאמות מידה פורמאליות בלבד ויש להשאיר בידי בית המשפט שיקול דעת" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ [6.4.2008]). במקרים חריגים איפה, אפשר ותינתן הארכת מועד למניעת עוול ואי צדק גם אם אין "טעם מיוחד" להארכת המועד וגם אם לא הוגשה בקשה להארכת מועד. בכדי לבחון אם שיקולי צדק מצדיקים התעלמות מהאיחור, יש לבחון את נימוקי ההתנגדות גופם. בחינה זו תיעשה נוכח העקרונות הידועים שלפיהם בשלב זה של הבדיקה, די לו למבקש להראות הגנה לכאורה, בלא שתיבחן מהימנותו, בלא שתיבחן השאלה כיצד יוכחו הטענות ובלבד שהטענות פורטו כנדרש ולא הופרכו בחקירה הנגדית.

בבחינת נימוקי ההתנגדות של המבקש, ניכר כי הטעם הראשון להתנגדותו הינה הטענה כי ההלוואה בגינה נמשך השיק – הוחזרה.

בסעיף 3 לתצהיר התומך בהתנגדות, טוען המבקש כי לווה מהמשיב 40,000 ₪ לשלושה חודשים. דא עקא, שלמבקש הוצג במהלך חקירתו הנגדית הסכם מיום 25.5.09 (מש/1) בו מודה המבקש כי הוא חייב למשיב 60,000 ₪ ומתחייב להשיבם עד 30.6.09. מסמך זה סותר לחלוטין את טענת המבקש בתצהירו, להלוואה בשיעור 40,000 ₪.

בסעיפים שונים בתצהירו (למשל סע' 5, 7 ו- 10) טוען המבקש כי שילם למשיב מעת לעת תשלומים לפירעון חובו, ברם אין המבקש נותן ולו ראשיתו של פירוט לטענה זו. ודוק, אין הכוונה להיעדר ראיות לטענה, באשר בשלב זה לא בוחנים כיצד יוכחו הטענות. הכוונה הינה לעמידה בחובתו הבסיסית של חייב המגיש התנגדות להיכבד ולפרט את טענותיו. אם טוען המבקש כי פרע את חובו או את חלקו, חייב היה לפרט כיצד בדיוק עשה כן, באילו מועדים שילם, כיצד שילם, מהיכן נטל את הכספים, למי מסר אותם וכד'. דבר מאילו אין בתצהיר המבקש. בפרט ניתן היה לצפות מהמבקש ליתן פירוט שכזה כאשר על פני הדברים לא ניתן להבין כיצד מתיישבת טענתו לפירעון חובו למשיב כאשר ההסכם שהוצג (מש/1) קובע ההיפך וכאשר הסכום הנקוב בשיק עצמו איננו מבטא כל תשלום קודם שכביכול שולם.

זאת ועוד, מעיון בשיק מסתבר שהשיק איננו לפקודת המשיב כי אם לפקודת "איל זלר". איל זלר הינו החייב הראשון בתיק ההוצאה לפועל וכלל לא הגיש התנגדות. עו"ד איל זלר הינו גם בא כוחו של המבקש בתיק זה, עובדה שכשלעצמה מעוררת סימני שאלה רבים. דא עקא, שלכל אלו אין לא שריד ולא זכר בתצהיר המבקש. אין כל הסבר שיאיר את הקשר בין גרסת המבקש לבין האופן בו נערך ונחתם השיק וכאמור – חובת הפירוט רבצה לפתחו של המבקש. ועוד. במהלך החקירה הנגדית של המבקש פתאום טען המבקש כי את התשלומים למבקש העביר דרך עו"ד זלר אשר ערב לחוב, כאשר לגרסה זו אין כל זכר בתצהיר ולמעשה היא סותרת את טענת המבקש בתצהירו שלפיה לכאורה שילם כספים למשיב במישרין. במצב זה של היעדר פירוט ומסמכים שסותרים את טענות המבקש, לא היה מקום ליתן למבקש רשות להתגונן אפילו הוגשה ההתנגדות במועד.

הטעם השני להתנגדות מתייחס לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן "חוק ההלוואות"). לטענת המבקש, הפר המשיב את הוראות חוק ההלוואות בכל הנוגע לחובת גילוי, חתימת חוזה הלוואה ועוד.

סעיף 15 (א) בחוק ההלוואות קובע כי ההוראות בדבר חובת עריכת חוזה הלוואה בכתב וגילוי, לא יחולו על "מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק". כאשר טוען המבקש כי המשיב הינו "מלווה" כהגדרתו בחוק ההלוואות, הרי שטענה זו, ככל טענת הגנה אחרת, חייב המבקש להיכבד ולפרט. מאידך, כל אשר נמצא בתצהיר המבקש לעניין זה, הינה טענה כוללנית כי המשיב עוסק בהעמדת הלוואות. הא ותו לא. בלא כל פירוט, בלא כל הסבר. בחקירתו הנגדית, ניתנה למבקש ההזדמנות לפרט טענה זו וליצוק בה תוכן, אלא שהתברר כי טענה זו מתבססת על הטענה כי המשיב העמיד הלוואות גם ליהודה שיף ז"ל ולאדם נוסף. אף את ההזדמנות לפרט ולהסביר כיצד זה, לשיטתו, מתן הלוואות לשלושה אנשים מעמיד את המשיב בחזקת מי שעוסק במתן הלוואות – לא ניצל המבקש. בהיעדר פירוט, הרי שגם טענה זו איננה מצדיקה רשות להגן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ