אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' גלעד

כהן נ' גלעד

תאריך פרסום : 23/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום צפת
3373-06-11
15/06/2013
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
רועי כהן
הנתבע:
אילון גלעד

החלטה

1.האם יש ליתן משקל לחוות דעת של מומחה אודות נזקי התובע, אשר הסתבר בדיעבד כי כלל לא ערך את חוות הדעת, והאם יש לראות בחקירה של אחר - שביקר בבית התובע וכתב את ממצאיו, ואשר ביקש מהמומחה להגישם כחוות דעת מטעמו - כחקירה נגדית על אותה חוות דעת? אלו השאלות האמיתיות הדורשות הכרעה בבקשת הנתבע (שאינו מיוצג) לפסול את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע.

רקע עובדתי

2.התובע הגיש נגד הנתבע שתי תביעות לביצוע שטרות, אשר הדיון בהן אוחד. ביום 10.4.2013 החל התובע בהבאת ראיותיו, והגיש חוות דעת מיום 10.5.2012 של עמוס אבטליון (להלן: אבטליון), ממשרד ש.א. עמוס אבטליון שמאות והערכת סיכונים בראשון לציון, שסומנה כמוצג ת/1. בחוות הדעת הוערך שוויו של נזק לציוד בביתו של התובע, בעקבות בדיקה שנערכה ביום 19.4.2009. בעמוד הראשון של חוות הדעת פירט אבטליון את השכלתו וניסיונו, לרבות היותו חבר באיגוד שמאי הביטוח בישראל ובעל משרד שמאות, ובעמוד השני, בפרק "כללי", תואר פועלו בבדיקה בביתו של התובע בלשון רבים (ההדגשות הוספו – א"ג): "נתבקשנו לבצע הערכה נזק לציוד ביתי", "בעל הדירה רועי כהן מסר לנו ..."; בעמוד השלישי נעשה שימוש בלשון יחיד בגוף ראשון בקביעה: "כמו כן המוצרים שנפגעו ורשומים בחוות דעת זו ניזוקו לגמרי ולפי דעתי אין מקום לתקנם".

3.חוות הדעת האמורה הוגשה במסגרת עדותו הראשית של אלי שריקי (להלן: שריקי), לאחר שהעיד כדלקמן:

"אני הייתי השמאי בפועל. הייתי במקום האירוע ובדקתי את הבית, את הנכס ואת הנזקים מסביב .... אני עובד במשרד של ש.א. אבטליון שמאות והערכת סיכונים, ואני מכיר את חוות הדעת של עמוס אבטליון מיום 10.5.2012. אני ערכתי את חוות הדעת הזו, למרות שמי שחתום עליה זה לא אני. כל מה שכתוב בחוות הדעת - אמת".

שריקי הציג מסמך בלתי חתום, ערוך על נייר פירמה של ש.א. עמוס אבטליון שמאות והערכת סיכונים, וכותרתו "פרטי השמאי מטעם המשרד" (מוצג ת/2). במסמך זה צויין כי שריקי הינו בוגר מסלול ללימודי שמאות רכב, ועוסק, בין היתר, בשמאות רכוש בשיתוף א. אבטליון מיגון לרכב, ובאומדן נזקים לשמאות ולרכוש כללי.

4. בחקירתו הנגדית אמר שריקי כי הוא שמאי אך איננו חבר בארגון השמאים, וכי משרדו נמצא ביסוד המעלה ואילו משרד אבטליון נמצא בראשון לציון. על דרך עבודתו אמר:

"אני מעביר לעמוס (אבטליון – א"ג) את כל המידע, אם זה המלל, אני מכין את חוות הדעת, עורך אותה ורושם בכל תמונה מה הנזקים, משוחח איתו בטלפון ומסביר לו מה אני רואה. מכין את חוות הדעת, מעביר אותה במייל לעמוס, עמוס בודק שהכל בסדר, ולאחר מכן חותם על חוות הדעת ומעביר אותה אלי ואני מעביר אותה הלאה".

וכך תיאר את אופן עבודתו במקרה הנוכחי:

"המזמין אמר לי שאבוא אליו. הוא לא ידע לומר אם בוודאות הוא רוצה חוות דעת. הוא ביקש ממני לבוא למקום, להעריך את הנזקים ואם חוות הדעת תהיה רלוונטית בשבילו אז יבקש להגישה. זה קשור אליו ולא אלי, ולכן הגעתי ביום 19.4.2009 ובדקתי את המקום שהראה לי יעקב".

5.לאור תשובות אלו של שריקי, ביקש הנתבע לדחות את עדותו, מאחר ושריקי אינו האדם אשר ערך את חוות הדעת. למעשה, בקשתו המהותית של הנתבע הינה לפסול את חוות דעת המומחה, לאחר שכבר הוגשה כראיה, בהעדר התייצבות המומחה אבטליון לחקירה נגדית אודות חוות הדעת החתומה על ידו, ולנוכח אי היותו של שריקי בגדר "מומחה".

המסגרת הנורמטיבית

6.עדות מומחה נבדלת מעדות רגילה בכך שהמומחה מעיד על ממצאים שמצא על ידי הפעלת ידיעתו המקצועית המיוחדת, שבה הוא מצטיין לעומת אדם שאינו מומחה. על פי הפסיקה, אין מחילים מגבלות פורמליות נוקשות להכרה בעד כבמומחה, ואין פסול עקרוני בהסתמכותו של בית המשפט על חוות דעתו של עד אשר רכש מידע כללי בנושא מסוים תוך עיסוק במקצועו, או כחובב או בדרך מקרית אחרת. עם זאת, על פי סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 קיימת סמכות לבית המשפט שלא להתיר הגשת חוות דעת של מומחה, אם לדעת בית המשפט קיים חשש שהגשתה של זו עלולה לגרום עיוות דין. אף בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) אין הוראה המסייגת את סמכות בית המשפט להורות על אי קבלת חוות דעת מטעם בעל דין.

ראו: ע"א 745/82 שחר נ' בור, פ"ד מ(2)46, 51 (1986); ע"פ 4844/09 מסעאד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.5.2010); ת"א (מחוזי ת"א) 2334/06 משק כרמי ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בעמ נ' יעדים לשיווק (1972) בע"מ (פורסם בנבו, 11.11.2009); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורת 2009) 235-234.

7.בע"פ 4117/06 מקייטן נ' מדינת ישראל (פסקה 20 לפסק דינו של השופט א' א' לוי, פורסם בנבו, 22.2.2010) הובהר האופן בו יתייחס בית משפט לחוות דעת מומחה, במסגרתה נעזר המומחה באדם אחר:

"העובדה כי מומחה המעיד בפני בית-המשפט מסתייע בעבודתו בעזרתו של אדם אחר, הנמצא תחת פיקוחו, בקיא בכללים והנהלים הרגילים החלים בבדיקות המבוצעות ופועל על-פיהם, אינה הופכת את עדותו של המומחה לעדות שאינה קבילה רק מטעם זה. החשוב הוא, כי הבדיקות הנערכות יתבצעו תחת פיקוחו הישיר וההדוק של המומחה ובהתאם להנחיותיו. וברי הוא כי מסקנותיה של חוות-הדעת מתקבלות על-ידי המומחה עצמו ולא איש זולתו. אכן, "מדי יום ביומו מסתמכים רופאים, מדענים ומומחים אחרים במהלך עבודתם על תוצאות בדיקות שעורכים עמיתיהם לעבודה, שאת דרך בדיקתם הם מכירים ועליה הם אמונים. אין זו אלא דרך מתבקשת וסבירה" (ע"פ 566/89 מרציאנו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4) 539, 548 (1992) וראו גם את ע"פ 5928/99 גלדסון נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 ([פורסם בנבו], 1.9.05); ע"א 2558/91 פלונית נ' פלוני, פ"ד מז(2) 8, 15 (1993); ע"א 245/63 רחמים נ' שמרלינג, פ"ד יז(4) 2278, 2281 (1963); אמנון סטרשנוב "ראיות מדעיות ועדויות מומחים בבית המשפט" רפואה ומשפט (ספר היובל, 2001) 177, 183). כמובן, שמסקנה זו אינה מונעת מהצדדים להעלות טענות כנגד חוות-הדעת ובתוך כך גם נגד פעולותיו של האדם בו נעזר המומחה".

8.לעתים, לא ניתן לחקור בחקירה נגדית מומחה על חוות דעתו אשר הוגשה לבית המשפט. כך, למשל, בע"א 506/82 זונטג נ' עזבון מנדלסון, פ"ד מ(3) 113, 126 (1986) נקבע - במקרה של פתולוג שערך דו"ח פטירה, ונפטר, והדו"ח הוגש על ידי פתולוג אחר, שהוסיף הסברים משלו - כי ניתן להסיק מסקנות ולקבוע ממצאים על סמך שילוב הדו"ח של הפתולוג שנפטר עם חוות הדעת ועם ההסברים שנמסרו על ידי הפתולוג שהעיד בבית המשפט.

לדוגמאות אחרות למקרים שבהם "נגועות" עדויות של מומחים בראיה מכלי שני, ובכולן קיימת בבסיס עדות המומחה אינפורמציה אותה הוא למד שלא ממקור ראשון, ושהינה עדות שמיעה, ראו ע"פ 566/89 מרציאנו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4) 539, 546 (1992).

על מצגים והסתרות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ