אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' בנק לאומי המלך גורג' 22

כהן נ' בנק לאומי המלך גורג' 22

תאריך פרסום : 22/09/2011 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
32289-09-11
18/09/2011
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובע:
יהודה כהן
הנתבע:
בנק לאומי המלך גורג' 22

החלטה

מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' השופט ארנברג), מיום 30.08.2011 (להלן :"ההחלטה"), ולפיה הורה בית המשפט קמא למערער להפקיד ערובה בסך של 5,000 ₪, להבטחת הוצאות המשיב, על פי הקבוע בתקנה 120 (ז) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979, ובתוך 15 יום (להלן : "הערבון"), זאת בגדר הליך ערעור שנקט המבקש, ברע"צ 10631-08-11 (להלן: "הערעור"), בעניין החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם אבני אסף) (להלן: "הרשם"), בתיק 03-12519-92-0 (להלן: "התיק") ובמסגרת דיון ב"טענת פרעתי".

אלה העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין.

בלשכת הוצאה לפועל, בירושלים, הוגש פסק דין שניתן כנגד המבקש. במסגרת ההליכים לביצועו של פסק הדין, הוגשה בקשת המבקש ב"טענת פרעתי" וזו התבררה בפני הרשם.

במהלך הדיון, מיום 28.6.11 נתנו הצדדים הסכמתם, כי הרשם יכריע בבקשה, ללא הנמקה, על דרך הפשרה, לפי הסמכות הנתונה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט (בצירוף עם הוראת סעיף 104 לחוק), התשמ"ד – 1984. בהחלטתו, קבע הרשם כי החוב הפסוק יועמד על סך של 17,000 ₪ בצירוף ריבית והצמדה, אשר ישולם על ידי המבקש, לשיעורין, בתשלומים של 1,500 ₪ לחודש, החל מיום 15.07.2011, ומידי כל 15 לחודש, שלאחריו ועד לפירעון יתרת החוב הפסוק.

המבקש לא השלים עם החלטת הרשם והגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט קמא. הדיון בערעור נקבע בפני כבוד השופט ארנברג.

בהחלטתו, מיום 07.08.2011, המליץ, בית המשפט קמא, למבקש, שאיננו מיוצג, נוכח ההלכה הנוהגת, לפיה, התערבות בית המשפט בפסיקה על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, הינה במקרים נדירים, "... למשוך את הערעור ללא הפקדת ערובה וללא צורך במתן תגובת המשיב (שם, סעיף 6). בהמשך, משהמבקש לא פעל על פי המלצת בית משפט קמא, ניתנה ההחלטה, מושא ההליך, דנא ולפיה נדרש המבקש להפקיד ערבון, כאמור. כמו כן, נקבע, כי ככל שלא יופקד הערבון, עד למועד שנקבע (15 יום), יירשם הערעור לדחייה (סעיף 2 להחלטה).

על החלטת בית המשפט, קמא, מיום 30.08.2011, הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור.

בטרם הועבר ההליך לקביעה, הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. בהחלטתי (כרשם), פטרתי את המבקש מתשלום האגרה ובעניין הערבון, קבעתי, כי לא נדרשת החלטה, בבקשה, נוכח האמור בהחלטתי, בבקשה העיקרית לגופה, להלן.

לאחר שעיינתי בבקשות המבקש, לפטור מערבון ובבקשה העיקרית, לרשות ערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל המסקנה, כי משיקולים מעשיים, הקשורים ביעילות הדיון, יש מקום להידרש לבקשה, לרשות ערעור, לגופה, ולייתר בכך את הצורך במתן החלטה בבקשה לפטור מערבון, הפקדתו והעברת הדיון בבקשה העיקרית, לאחריה, למותב שייקבע. זאת ועוד, בחינת הבקשה העיקרית לגופה מעלה, כי אין היא מצריכה תשובה ודינה להידחות, מבלי להזדקק לתשובת המשיב.

הלכה פסוקה כי ערכאת הערעור איננה נוהגת, ככלל, להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית, הנוגעות לאופן ניהול ההליך שבפניה, שבעיקרם אינם מהותיים וביסודם נתונים הם לשיקולה של הערכאה הדיונית ושהתערבות ערעורית בהם תהא נדירה ממילא (רע"א 3653/11 רמי דבורי נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פורסם בנבו, 21.7.2011). ודוק, "... אפילו סבורה ערכאת הערעור, שראוי הוא להחליט על דרך דיונית אחרת, עדיין נשמר העקרון של אי התערבות" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מד(2) 206, 211 (1990)), לרבות במקרים, בהם נפלה טעות בהחלטה, לגופה, גם אז אין הדבר מצדיק, בפני עצמו, מתן רשות ערעור (רע"א 4356/06 ואקים נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פורסם בנבו, 18.6.2006).

אזכיר, כי העיקרון המנוחה הוא, כי "... ככלל, זמנו של הערעור הוא לאחר תום ההליכים בערכאה הראשונה" (רע"א 4157/01) תדיראן בע"מ נ' יורשי אבשלום מיכאלי ז"ל, פורסם בנבו, 11.12.01), היינו יש לאפשר להליך להתנהל עד תומו, ברצף וללא פיצול ההתדיינות בין הערכאות, ולהשיג גם על החלטות הביניים, ככל שיוותר הצורך לעשות כן, לאחר שיינתן פסק הדין ותתברר התמונה הכוללת על פיו. כלל זה יפה שבעתיים במקום שהמדובר בהחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, שבעניינן, הלכה פסוקה היא, כי ככלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב (רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום, פורסם בנבו, 10.6.2009; רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין, פורסם בנבו, 6.4.2009). לפיכך, תימנע ערכאת הערעור מלבחון את ההחלטה במסגרת בקשה לרשות ערעור, אלא במקרים חריגים, כאשר ההחלטה שמבקשים לערער עליה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין (ראו: רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, עירית נצרת עילית, מיום 14.7.99). לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק סטייה מהלכה זו (ראה והשווה: רע"א 3653/11 לעיל) ואין בדרך ההשגה, ככל שיבקש המבקש לנקוט, לאחר סיום ההליך בבית המשפט קמא, כשלעצמו, כדי לשנות.

זאת ועוד, השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של הליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס נכסים, פורסם בנבו, 17.10.2007). עוד נקבע כי, מטרת הערבון היא לתת למשיב מענה להוצאותיו אם יידחה הערעור. בגדרם של שיקולים, לעניין פטור מערבון, עשויים לבוא גם שיקולים נוספים, כגון חשיבותו ומשמעותו של ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וכדו' (ראה עניין ורנר שם). עוד נקבע כי, קבלת בקשה לפטור מתשלום אגרה לא מובילה אוטומטית לקבלת בקשה לפטור מהפקדת ערבון (ראה עניין ורנר). והעיקר, שיקול דעת הרשם (ובענייננו, בית המשפט קמא) בעניין פטור מערבון הוא רחב ולא על נקלה תתערב בו ערכאת הערעור (שם).

בענייננו, נמנע המבקש לפרט את מצבו הכלכלי, יסוד נדרש לעניין מתן פטור מערבון והתמקד, בטענותיו, בעניין ההליכים שקדמו למתן החלטת הרשם ופסיקתו בבקשה שהתנהלה בפניו, על דרך הפשרה. יחד עם זאת, הנני מוכן להניח, כי מצבו הכלכלי אינו בין המשופרים ובגין כך, ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה. ואולם, בכך לא סגי.

נוכח השיקולים שהובאו לעיל, בין היתר, שיעור ההוצאות הצפויות של המשיב, מורכבותו של ההליך בבית המשפט קמא ובעיקר סיכויי הערעור (שם), הנחזים, על פניו, להיות קלושים, נוכח ההלכה הנוהגת, בעניין מידת התערבותו של בית המשפט בהחלטות שניתנו על דרך הפשרה, אשר ניתנו על יסוד סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, כך שהוא ייטה להתערב אך ורק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעות הסכומים שנפסקו (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 350- 348), לא מצאתי מקום להתערב בשיקולים דיונים הנוגעים לאופן ניהול ההליך בפני בית משפט קמא ולשנות מההחלטה, לעניין הערבון.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. משלא נדרשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. משלא נפסקו הוצאות, הבקשה לפטור מערבון מתייתרת.

יוער, כי העיון במערכת נט המשפט מעלה כי ביום 8.9.2011 דחה בית המשפט קמא את הערעור, לאחר שלא הופקדה הערובה, עד למועד שנקבע ומשלא עוכב ביצוע ההחלטה. בנסיבות אלו, נוכח האמור בהחלטתי, נדמה כי על המבקש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט קמא, ככל שיבקש לחדש את ההליכים בפניו.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ