אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' אילוק

כהן נ' אילוק

תאריך פרסום : 09/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית שמונה
18850-03-11
04/10/2011
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
מורן כהן
הנתבע:
אלון אילוק
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה בסכום של 25,000 ₪ בגין כספים אשר, לטענת התובעת, גבה ממנה הנתבע שלא כדין כדמי שכירות, וכן בגין הוצאות ועוגמת נפש שנגרמו לה, לטענתה.

לטענת התובעת, שכרה מהנתבע יחידת דיור, (להלן "המושכר", או "הדירה" או "הצימר"), לתקופה של שנה החל מ-08/10 ועד 08/11. בהתאם לעדות התובעת, עוד בטרם הוסכם על השכרת המושכר, וכשראתה את המושכר והתברר כי המקרר המצוי בו אינו תקין, הבטיח הנתבע כי יכניס למושכר מקרר חדש. התובעת טענה כי במסגרת הסכם השכירות שנערך בע"פ התחייב הנתבע כי המושכר כולל מקרר תקין. התובעת טענה כי למרות סיכום זה, כשנכנסה להתגורר במושכר, לא היה בו מקרר תקין. לטענת התובעת, פנתה לנתבע שוב ושוב בבקשה כי יתקן את המקרר ואולם, המקרר לא תוקן. התובעת טענה כי, הודיעה לנתבע לאחר חודש וחצי, כי איננה יכולה להמשיך במצב זה לגור במושכר. לטענת התובעת, לבקשת הנתבע, פרסמה את המושכר לצורך מציאת דייר חלופי, ובסוף חודש 10/10, עזבה את המושכר ושכרה דירה אחרת. התובעת תבעה החזר דמי שכירות-סכום 10 השיקים (כ"א ע"ס 1,600 ₪),אותם פרע הנתבע,למרות שהמדובר בחודשים בהם לא התגוררה התובעת,לטענתה, בדירה. כן כאמור, תבעה התובעת, הוצאות ועוגמת נפש.

2.לטענת הנתבע, כמפורט בכתב הגנתו, עם דרישתה הראשונה של התובעת, הזמין טכנאי לבדיקת המקרר ולאחר שהבין מהטכנאי כי יצטרך להחליף את המקרר, "לא חיכה והלך לקנות מקרר חדש". הנתבע טען עוד, כי התובעת הכניסה למושכר כלב גדול שגרם לו נזק בגינה. הנתבע הוסיף בכתב הגנתו, כי כשהתובעת פנתה אליו בהודעה שהיא רוצה לעזוב את הדירה, השיב לה כי יפרסם את הדירה וכאשר ימצא שוכר חלופי יחזיר לה את השיקים שמסרה עבור דמי השכירות. ואולם, לטענת הנתבע, אז נעלמה התובעת ולא פנתה אליו שוב. לפיכך טען הנתבע כי הבין, שהתובעת זנחה את כוונתה לעזוב את המושכר.

בתאריך 4/10/11 העידו בפני: התובעת, חברה מר אלירן לוי, וכן אחותה של התובעת. מטעם הנתבע – העיד הנתבע עצמו.

דיון:

3.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ובמסמכים שהוצגו בפני, ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי ממהימנות העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל, אם כי לא ביחס למלוא הסכום הנתבע.

הנתבע לא חלק על כך שהסכם השכירות אשר נכרת בע"פ בין הצדדים, כלל תנאי כי במושכר יהיה מקרר תקין וכי למרות זאת, המקרר לא היה תקין. הנתבע לא הכחיש את טענת התובעת כי בעת שראתה את המושכר והבחינה כי המקרר לא תקין, פנתה אליו וכי הוא אמר לה שידאג להחליפו.

וראה עדותו של הנתבע: "היא ראתה את המקרר שלא היה נראה לי לראות עיניה והובטח לה שבמידה והמקרר לא יהיה טוב, הוא יוחלף. לאחר שהותה בצימר, המקרר לא היה תקין והזמנתי טכנאי מס' פעמים...".

הנתבע אף הודה בכתב הגנתו, כי מיד עם פניית התובעת, הזמין טכנאי לתיקון המקרר ומשזה הבהיר לו כי יש צורך בהחלפת המקרר, פנה לקנות מקרר חדש. אלא, שבניגוד לנטען בכתב ההגנה, כאילו מיד לאחר ביקור הטכנאי, "לא חיכה והלך לקנות מקרר חדש", הרי מהקבלה שצירף הנתבע לכתב הגנתו, עולה כי המקרר נרכש רק ביום 10/12/10 (ראה, "תאריך קנייה" בצד שמאל למעלה על החשבונית). הנה כי כן, מעת כניסת התובעת להתגורר במושכר, 4 חודשים קודם לכן, ועד חודש דצמבר ,לא טרח הנתבע להחליף את המקרר.

אלמלא קיומו של מקרר תקין היה תנאי אשר סוכם בין הצדדים לצורך שכירת המושכר, לא היה הנתבע טורח לנסות ולתקן את המקרר ולא היה דואג להחליפו. מכל מקום, כאמור, הנתבע לא הכחיש כלל כי היה זה תנאי של התובעת בעת ששכרה את המושכר וכי המקרר לא היה תקין עד להחלפתו ב-12/10.

4.עוד שוכנעתי כי אי תיקון המקרר היווה הפרה יסודית של הסכם השכירות בין הצדדים וכי זו הייתה הסיבה לביטול ההסכם ע"י התובעת ועזיבת המושכר.

ע"פ סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1971 (להלן "החוק"), מוגדרת הפרה יסודית של חוזה: "הפרה אשר ניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה לו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". במקרה של הפרה יסודית, זכאי הנפגע ע"פ סעיף 7 לחוק לבטל את החוזה ואין עליו אף חובה ליתן למפר אורכה לתיקון ההפרה.

במקרה דנן שוכנעתי, כי אי קיום מקרר תקין במושכר, היווה הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים. מעדויות הצדדים עולה כי המדובר למעשה בצימר - יחידה בת חדר. אין המדובר בדירה בעלת מס' חדרים שהציוד המצוי בה הינו שולי לעצם השכרתה, אלא בצימר אשר, לתובעת, בחורה צעירה שאינה בעלת רכוש, היה חיוני שיהיה בו מקרר. משהנתבע לא הכחיש כלל כי תנאי זה נכלל בהסכמת הצדדים, הרי שאין ספק כי בנסיבות, המדובר בתנאי יסודי, שכן ברור שלא ניתן להתגורר בדירה, לאורך זמן ,ללא מקרר.

ע"פ סעיף 6 לחוק השכירות והשאילה התשל"א – 1971, המשכיר לא קיים את חיוביו אם מסר לשוכר נכס שבזמן המסירה לא התאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו, או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים. ע"פ סעיף 7 לחוק השכירות והשאילה חייב המשכיר לתקן, תוך זמן סביר, לאחר שקיבל דרישה על כך מאת השוכר, כל דבר השולל או מגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם, או לפי המקובל בנסיבות.

משהוסכם בין הצדדים כי המושכר יכלול מקרר תקין ומשהנתבע לא קיים הבטחתו לקיומו של מקרר תקין, ואף לא תיקנו עד לסוף חודש אוקטובר, זכאית הייתה התובעת לבטל את ההסכם ולהפסיק לשכור את המושכר, שכן היה בכך הפרה יסודית של ההסכם אשר נכרת בין הצדדים.

לעניין אי תיקון המקרר, למרות פניות התובעת, ראה עדות אחותה של התובעת וכן עדות החבר אשר התגורר עם התובעת ואף עדות התובעת עצמה. העדויות הללו נמצאו מהימנות בעיני ולהן יש להוסיף את עדות הנתבע עצמו אשר הודה, כאמור, כי הטכנאי אמר לו שיש צורך במקרר חדש. הקבלה אשר צירף הנתבע, מעידה כי מקרר חדש נקנה רק ב-12/10 – דהיינו בחלוף 4 חודשים ממועד תחילת השכירות.

5.לאור האמור, ומשמדובר היה בהפרה יסודית של הסכם השכירות, הייתה זכאית התובעת לעזוב את המושכר ולבטל את ההסכם ואף לא הייתה חייבת כלל למצוא דייר חלופי. תוצאות ביטול הסכם אשר הופר, קבועות בסעיף 9 לחוק: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל, אם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל, אם ההשבה הייתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך".

דהיינו, התוצאות של ביטול הסכם, הינן השבה הדדית. במקרה דנן, התובעת הייתה צריכה להשיב לנתבע את המושכר, וכך עשתה, ואילו על הנתבע היה להשיב לתובעת תשלומים ששילמה לו עבור התקופה שלאחר ביטול החוזה ועזיבת המושכר.

6.הנתבע טען כי התובעת לא עזבה את המושכר, או כי לא ידע שעזבה את המושכר וכי המפתח לא הוחזר לו. טענה זו של הנתבע, נסתרה, הן מעדותו של הנתבע עצמו והן מהמוצגים שהגישה התובעת (זאת בנוסף לעדויות החבר והאחות). בעדותו טען הנתבע כי, לא ידע שהתובעת עזבה את הדירה וכי: "לא נכנסתי לדירה עד תום התקופה של החוזה", כן טען "היא נטשה הכול ולא נתנה לי מפתח... אמרתי לה שתשאיר את המפתח בחלון והיא לא עשתה כן...". כן הודה הנתבע שהמושכר – הצימר, נמצא בסמוך לביתו, אם כי המדובר בכניסות נפרדות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ