אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' אבו סנינא ואח'

כהן נ' אבו סנינא ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
23766-05-10
26/10/2010
בפני השופט:
עבאס עאסי

- נגד -
התובע:
חנה כהן
הנתבע:
1. רביע אבו סנינא
2. איילון חב' לביטוח בע"מ
3. שירות בריאות כללית

החלטה

לפני בקשה לתשלום תכוף בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן - חוק הפלת"ד).

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

התובעת ילידת 1928, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.1.10, כאשר אוטובוס עלה על רגלה; היא נפגעה בראש ונגרמו לה שברים ברגלים אשר חייבו את קטיעת רגלה.

התובעת אושפזה בבית חולים הדסה עין כרם ובתום תקופת אשפוז שבה קיבלה טיפולים רפואיים שונים, היא שוחררה עם המלצה להעברה למוסד סיעודי באמצעות אמבולנס. בעקבות כך, הועברה התובעת לבית חולים סיעודי "שיבה טובה", ומאז היא מאושפזת שם.

הבקשה שלפני מתייחסת בעיקר לכיסוי הוצאות האשפוז של התובעת בבית חולים שיבה טובה.

בתגובה שהנתבעת 2 (להלן : "הנתבעת") הגישה לבקשה נטען כי, שירותי בריאות כללית, קופת החולים שבה חברה התובעת, צריכה לשאת בעלות האשפוז של התובעת בבית חולים הסיעודי, וזאת לנוכח הוראות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית בשנים 2009 ו-2010, תשס"ט-2009 (להלן – "חוק ההתייעלות"). הנתבעת ביקשה לצרף את שירותי בריאות כללית כמשיבה לבקשה ולחייב אותה בתשלום מלוא הוצאות האשפוז לבית חולים שיבה טובה.

ביום 24.6.10 ניתנה החלטת ביניים שלפיה חויבה שירותי בריאות כללית לשאת בעלויות האשפוז של התובעת בבית חולים שיבה טובה, וזאת עד להחלטה אחרת. בדיון שהתקיים בבקשה, נטען ע"י ב"כ שירותי בריאות כללית כי הטיפול הסיעודי שהתובעת מקבלת בבית חולים שיבה טובה אינו נכלל בתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1984 (להלן – חוק הבריאות), ולפיכך אין היא אמורה לשאת בעלות האשפוז ע"פ חוק ההתייעלות.

בתום הדיון ניתנה החלטה שלפיה שירותי בריאות כללית תערוך בירור לגבי מצבה של התובעת ותגיש בקשה מתאימה לנוכח הבירור. החלטת הביניים מיום 24.7.10, לענין מימון הביניים של הוצאות האשפוז, שהוטל על שירותי בריאות כללית, נותרה בעינה.

מתברר ששירותי בריאות כללית לא שילמה את הוצאות האשפוז לבית חולים שיבה טובה. בעקבות כך, הודיע בית החולים לב"כ התובעת כי באם החוב לא ישולם, הוא יאלץ לשחרר את התובעת מהאשפוז. או אז הגיש ב"כ התובעת בקשה דחופה שבמסגרתה ביקש להוציא צו מניעה כנגד בית חולים שיבה טובה המורה לו "לא לזרוק את התובעת מבית החולים". בהחלטה מיום 18.10.10 ניתן צו כנגד בית החולים לא לשחרר את התובעת מהאשפוז ונקבע דיון במעמד הצדדים לרבות שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות ליום 21.10.10.

במעמד הדיון התברר כי שירותי בריאות כללית הגישה בקשה לביטול החלטה מיום 24.7.10. לטענתה, בעקבות בדיקה רפואית שנערכה לתובעת ביום 15.9.10 ע"י ד"ר אומנסקי, מומחה בגריאטריה, אובחנה התובעת כחולה סיעודית רגילה ולא כחולה סיעודית כרונית; הבחנה זו של ד"ר אומנסקי התבססה על בדיקת התובעת וכן על מידע שנמסר לו על ידי הצוות הסיעודי והרפואי בבית חולים שיבה טובה; הבחנה זו אף תואמת לסיכום האשפוז של בית החולים הדסה עין כרם, שבו נקבע כי התובעת "זקוקה להמשך טיפול במסגרת סיעודית".

שירותי בריאות כללית ממשיכה וטוענת כי, אשפוז סיעודי רגיל שאינו מורכב, אינו נכלל בתוספת השניה לחוק הבריאות, ולפיכך אין קופת החולים חייבת לשאת בו בהתאם לחוק ההתייעלות. לטענתה, בהתאם לחוק הבריאות, האחריות למימון אשפוז סיעודי רגיל מוטלת על משרד הבריאות משום שטיפול זה נכלל בתוספת השלישית לחוק הבריאות.

בתגובה שהוגשה מטעם משרד הבריאות נטען כי, בהתאם לחוק הבריאות, התובעת רשאית לפנות למשרד הבריאות בבקשה למימון הוצאות אשפוז סיעודי רגיל בכפוף לתשלום השתתפות עצמית, וזאת בהתאם לתוספת השלישית לחוק הבריאות; אשפוז סיעודי באמצעות משרד הבריאות אינו הליך אוטומטי, אלא הליך שאורך זמן, כשלושה חודשים בממוצע, ומותנה במספר תנאים שעל התובעת לעמוד בהם.

משרד הבריאות מוסיף וטוען כי, גם במקרים שבהם הוא מממן את עלות האשפוז כאמור, הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו הם אלה שנושאים בעלות מימון האשפוז בשל חובתם החוקית לשפות את משרד הבריאות בגין ההוצאות הרפואיות להן נזקק הנפגע בתאונה. לפיכך, מוסיף משרד הבריאות, מן הראוי לחייב את הנתבעת בעלות האשפוז הסיעודי, וזאת על מנת לפשט את ההליך ולמנוע מצב בו תזדקקו התובעת ובני משפחתה לפתוח בהליך שאורך זמן עד לקבלת קוד סיעודי ולשאת בסכומי כסף לא מבוטלים למימון ההשתתפות העצמית כתנאי למתן השירות ע"י משרד הבריאות.

דיון ומסקנות

לדעתי, ההכרעה במחלוקת הניטשת בין הצדדים בענייננו, תלויה בסיווג שיש ליתן לאשפוז של התובעת בבית חולים שיבה טובה.

אם יקבע שמדובר באשפוז סיעודי מורכב שנכלל בתוספת השניה לחוק הבריאות, הרי שעל שירותי בריאות כללית לשאת בעלות האשפוז בהתאם לחוק ההתייעלות שבעקבותיו תוקן חוק הפלת"ד באופן שנוספו לו ס"ק 2(ב1) וס"ק 5(ה)- לעניין התשלום התכוף. ואילו אם יקבע שמדובר באשפוז סיעודי רגיל שאינו מורכב,שנכלל בתוספת השלישית לחוק הבריאות, הרי שחוק ההתייעלות אינו חל על אשפוז זה, ולפיכך, בעיקרון, חלה חובת תשלום הוצאות האשפוז בסופו של יום על הנתבעת. אמנם, במצב זה קיימת אפשרות בידי התובעת לבקש מימון הוצאות האשפוז ממשרד הבריאות, בהתאם לסעיף 2 לתוספת השלישית לחוק הבריאות והוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות כפי שפורט בתגובת משרד הבריאות, אולם מדובר בהליך מורכב שאורך זמן ובכל מקרה, כפי שצוין בתגובת משרד הבריאות, תעמוד לתובעת ולמשרד הבריאות זכות לשיפוי כנגד הנתבעת בגין הוצאות האשפוז שישולמו על ידם לבית החולים, וזאת משום שכאמור חוק ההתייעלות אינו חל על טיפולים הכלולים בתוספת השלישית לחוק הבריאות.

כידוע, על פי הפסיקה ההחלטה במסגרת בקשה לתשלום תכוף מתבססת בעיקרה על קיומן של ראיות לכאורה, כאשר ההנחה היא כי הבירור המלא והשלם בדבר הזכויות והחובות של הצדדים יתקיים במסגרת ההליך העיקרי. (השוו רע"א 5012/03 קריצר נגד קרנית, תקדין עליון 2003 (3) 294).

בענייננו, בשלב זה מונחת לפני בית המשפט תוצאת בדיקתו של ד"ר אומנסקי מטעם שירות בריאות כללית, שלפיה התובעת הינה חולה סיעודית רגילה; אבחנתו של ד"ר אומנסקי נתמכה בדבריו של מר יצחק וייס שהתייצב לדיון ביום 21.10.10, מטעם בית חולים שיבה טובה, שלפיהם גם בהתאם לאבחון הרפואי והסיעודי של בית החולים, הנתבעת נחשבת כחולה סיעודית רגילה.

הנה כי כן, עולה, למצער, ברמה הלכאורית, כי התובעת מאושפזת בבית חולים שיבה טובה באשפוז סיעודי רגיל שאינו מורכב. כאמור, אשפוז כזה, אינו נכלל בתוספת השניה לחוק הבריאות, ולפיכך אף לא חל עליו חוק ההתייעלות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ