אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח'

כהן ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח'

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
55982-05-13
06/10/2013
בפני השופט:
דליה גנות

- נגד -
התובע:
1. שירותי בריאות כללית
2. מור - המכון למידע רפואי בעמ

הנתבע:
1. משרד הבריאות/המשרד הראשי
2. דורון אדרי
3. אורנה כהן

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות.

הבקשה הוגשה על ידי שירותי בריאות כללית ועל ידי מור – המכון למידע רפואי בע"מ כנגד אורנה כהן ודורון אדרי (להלן: "המשיבים", או "התובעים").

העבודות הצריכות לעניין

2. בנם של התובעים נולד בתאריך 30/4/98, כשהוא סובל מתסמונת קורנליה דה לנגה.

לטענת התובעים, מעקב ההריון של התובעת בוצע על ידי הנתבעים ברשלנות, והיות והנתבעים - המבקשים החמיצו את העיכוב ההתפתחותי, ממנו סבל הקטין כעובר בבטן אמו, לא הובא לידיעתם הסיכון שבלידת ילד נכה וממילא, לא נשקלה על ידם הפסקת ההריון, אשר הייתה מבוצעת, אילו היו התובעים מודעים לנכות ממנה עתיד בנם לסבול.

3. המבקשים טוענים, כי בעקבות פסק הדין בע"א 1326/07 ליאור המר ואח' נ' דר' עמי עמית [פורסם בנבו, 28/5/12] (להלן: "הלכת המר"), התיישנה התובענה, אשר הוגשה על ידי הורי הקטין, ועל כן יש לדחותה על הסף.

למען הסדר הטוב יצויין, כי הנתבעת 3 – מדינת ישראל משרד הבריאות – הצטרפה למבוקש.

4. המשיבים מתנגדים לדחיית התובענה על הסף, מהנימוקים המפורטים בתגובתם, ומסתמכים, בין היתר, על הגיונה של הלכת המר ועל החלטות קודמות שניתנו על ידי בעניין זה, ואשר בגדרן נדחו בקשות לדחיית תובענות על הסף בגין התיישנות.

דיון והכרעה

5. במסגרת הלכת המר בוטלה עילת התביעה שנודעה כ"חיים בעוולה" ונותרה על כנה עילת התביעה שעניינה "הולדה בעוולה", כאשר הובהר, כי זכות התביעה נשללה מהקטין ונותרה בידי הוריו בלבד, כאמור, בעילה של "הולדה בעוולה".

6. בעניין המר התייחס בית המשפט העליון, בסיפא לפסק הדין, לגורלן של תביעות תלויות ועומדות, שהוגשו על ידי קטינים בלבד, וקבע, כי תוצאת פסק הדין לא תחול עליהן, אולם לא נקבע מה יהיה גורל התביעות העתידיות שתוגשנה על ידי הורי הקטינים, בהסתמך על הלכת זייצוב (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ (2) 85), שהייתה ההלכה הנוהגת עד שינוייה באמצעות הלכת המר.

7. בתי המשפט המחוזיים ניסו לתת פתרונות לבעיות שנוצרו עם הגשת תביעות ההורים, לכאורה לאחר תום תקופת ההתיישנות בת שבע השנים, שכן ברור היה, כפי שבית המשפט העליון הבהיר הבהר היטב בעניין המר, כי לא הייתה כל כוונה לשלול מהקטינים את הפיצוי לו הם זכאים, כאשר למעשה, הלכת המר אינה אלא "אותה גברת בשינוי אדרת", שינוי הבא לידי ביטוי בהגדרת עילת התביעה כעילת תביעה בגין "הולדה בעוולה" בלבד, והקנייתה להורים באופן בלעדי.

8. התובענה נשוא החלטה זו הוגשה על ידי הורי הקטין כשנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, ונשאלת השאלה מה גורלה, שכן מחד גיסא – בוטלה עילת התביעה של הקטין בגין "חיים בעוולה", ומאידך גיסא – עילת התביעה של ההורים התיישנה לכאורה, שכן הוגשה בחלוף שבע שנים מלידת הקטין.

9. אין ספק, כי המצב שנוצר עם מתן פסק דין המר יצר בעיה בהתייחס לתביעות ההורים, שלכאורה התיישנו, אולם הנני סבורה כי ניתן לפתור בעיה זאת על סמך הרציו של הלכת המר, אשר הדגיש כי אין ולא הייתה כל כוונה לשלול מהקטינים את הפיצוי לו הם זכאים, ככל שתוכח תביעתם, כפי שאף עולה מדברי בית המשפט בעניין זאבי (רע"א 9444/12 דר' דן זאבי נ' פלוני, [פורסם בנבו, 28/4/13], שניתן לאחר פסק הדין בעניין המר.

10. אין עוררין, כי רצוי היה לפתור את בעיית ההתיישנות שעוררה הלכת המר, בפסק הדין עצמו, או בחקיקה, וכל עוד הדברים אינם מוצאים את פתרונם במסגרת הפסיקה, או החקיקה, חובה על בית המשפט לשמור על זכויות התובעים בתביעות כגון דא.

11. כאמור, בעניין אשר בפני הוגשה תביעת הורי הקטין כשנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, ונוכח מועד הגשתה, כ-15 שנים לאחר לידת בנם, נוצר הרושם, שהיא התיישנה, אולם אין בידי להגיע למסקנה זו, שכן לא ניתן להתעלם מהעובדה שהלכת המר שינתה את ההלכה שנהגה במשך כעשרים וחמש שנים, עד מתן פסק הדין בעניין המר, והיות וההורים הסתמכו על הלכת זייצוב (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ (2) 85), שאיפשרה לקטינים להגיש את התובענה בגין "חיים בעוולה" עד הגיעם לגיל 25, אין מקום למחוק, או לדחות את תביעת ההורים, מה עוד שהם לא השתהו בהגשתה והיגישוה זמן סביר מאד לאחר מתן פסק הדין בעניין המר.

12. בעבר הבעתי את דעתי, כי נוכח שינוי ההלכה, יש לשקול את תחילת מניין תקופת ההתיישנות מתאריך 28/5/12 – הוא מועד מתן פסק הדין בעניין המר, ויתכן שיש לקבוע תקופת התיישנות בת שבע שנים ממועד זה, או כל תקופת התיישנות אחרת, על מנת לאפשר להורי הקטינים הניזוקים להתארגן להגשת התובענות.

בתי משפט שונים הציעו פתרונות שונים לבעיית מועד ההתיישנות, אולם הלכה אין, ואשר על כן הנני בדעה, כי נוכח שינוי ההלכה, ונוכח הגשת תביעת ההורים בתוך פרק זמן סביר לאחר שינוי ההלכה, אין לדחות, או למחוק את תביעתם בשל התיישנות, ויש לבררה.

13. נוכח האמור נדחית בזאת הבקשה לסילוק התובענה על הסף בשל התיישנותה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ