אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' רבינוביץ ואח'

כהן ואח' נ' רבינוביץ ואח'

תאריך פרסום : 19/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
41470-07-12
11/11/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
1. סמואל כהן
2. נטע כהן

הנתבע:
1. יעקוב רבינוביץ
2. 4.כלל חברה לביטוח
3. 3.עלי נתשה
4. 2.פניקס חברה לביטוח

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי תאונת דרכים מיום 06/06/12, בה היו מעורבים שלושה כלי רכב. המחלוקת נוגעת בעיקרה לשאלה האם הנתבע 3 (להלן: "נתשה") פגע ברכב התובע בטרם נפגע מאחור, או שמא הצליח לעצור רכבו אך נפגע ע"י רכבו של הנתבע 1 (להלן: "רבינוביץ"), נהדף ורק כתוצאה מכך, פגע ברכב התובע.

תמצית טענות הצדדים:

אליבא דתובע, עצר רכבו בעקבות עצירה של צד ג' אשר נסע לפניו. כאשר רכבו היה בעצירה מלאה, נפגע רכבו מאחור ע"י רכבו של נתשה, אשר נפגע אף הוא מאחור ע"י רכבו של רבינוביץ. בהתאם לכתב התביעה, נתשה לא שמר מרחק, פגע בחלקו האחורי של רכב התובע בטרם נפגע רכבו ע"י רבינוביץ. פגיעת רבינוביץ גרמה, לטענת התובע, להחמרת הפגיעה ברכבו. יצוין, כי האמור אינו מתיישב עם הגרסה שהועלתה ב"הודעה על תאונת דרכים" שהגיש התובע ("רכב נכנס בי מאחור כתוצאה מרכב שהדף אותו").

נתשה (הרכב האמצעי) טען, כי עצר רכבו אך נהדף לעבר רכב התובע, כתוצאה מפגיעת רכבו של רבינוביץ. מנגד טען רבינוביץ, כי אמנם פגע ברכבו של נתשה, אך הפגיעה ארעה לאחר שנתשה פגע ברכב התובע.

דיון:

בתום שמיעת הצדדים ועיון בתשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי.

עדות התובע היתה רצופת סתירות. התובע תמך בשלבים מסוימים בכל אחת מטענות הצדדים, תוך סתירות פנימיות בטענותיו והעדר עקביות. גם התנהלותו בטרם הוגשה התביעה העלתה תהיות לא מעטות, לרבות העובדה שמיד לאחר התאונה, התייצבו התובע ונתשה בסוכנות הביטוח של נתשה, נתון שאף סוכנת הביטוח מטעם נתשה אישרה שהינו "חריג" (פרוט' 06/11/13, עמ' 15, ש' 25). ההתנהלות בסוכנות הביטוח מעוררת אף היא שאלות לא מעטות לעניין מהימנות גרסאות התובע ונתשה (התובע: "אני זוכר שהלכתי איתו לסוכן כדי לברר את החלפת הפגוש, אצל שניהם דיברתי, והם דיברו שהם אמרו שהרכב השני פגע בי". פרוט' 11/09/13, עמ' 5, ש' 21-22). האמור מצטרף לעובדה שלמרות שלטענת נתשה, התובע אישר מהרגע הראשון כי נתשה אכן נפגע ונהדף, ולא פגע ברכבו בטרם נפגע מאחור ע"י רכבו של רבינוביץ, סוכנת הביטוח הסבירה לתובע ולמבוטח את שתי החלופות. כאשר נשאלה בנדון, סתרה הסוכנת את דבריה:

"ש. שדיברת עם הלקוח שלך הסברת לו את המשמעות בין 2 תאונות לתאונה והדיפה.

ת. כן.

ש. אם הוא היה אומר מלכתחילה שהוא נהדף למה היה צורך להסביר לו לגבי 2 המקרים.

ת. מי אמר שהסברתי לו על אופציה נוספת.

ש. מפנה אותך לתשובה שלך לפני רגע.

ת. יכול להיות שהוא שאל, אך זה לא המקרה זו הגרסה שלו" (פרוט' 06/11/13, עמ' 16, ש' 19-24).

יוער, כי טענת סוכנת הביטוח לכך שהתובע התייצב עם המבוטח לצורך בירור הכיסוי הביטוחי של רבינוביץ (פרוט' 11/09/13, עמ' 15, ש' 5), אף היא אינה מתיישבת עם הטענה להסכמה בדבר העדר אחריותו של רבינוביץ לאירוע התאונה.

נתשה אישר בעדותו, שהתובע ביקש לאחד עמו כוחות לצורך הגשת תביעה כנגד רבינוביץ - "התובע התקשר אלי אחר כך ואמר לי אני ואתה נעשה תביעה קטנה נגד הנתבע 1" (פרוט' 11/09/13, עמ' 7, ש' 3). התובע לא הכחיש את האמור ואמר "אני זוכר שדיברנו, אני לא (זוכר) מה אמרנו, אני לא זוכר מה אכלתי הבוקר" (פרוט' 11/09/13, עמ' 7, ש' 5).

למרות הקשיים הבלתי מבוטלים בגרסאות התובע, אין מחלוקת כי רכבו ניזוק ומכאן, שלא מצאתי לדחות את תביעתו לשיפוי בגין הנזק לרכבו ועלות שכ"ט השמאי.

מאחר שלא ניתן היה להעזר בעדות התובע להכרעה במחלוקת בין הצדדים, או אף בשאלת היקף הנזקים שגרם כל אחד מהצדדים, נותרו בפני עדויות הצדדים והראיות שהוגשו. לאחר בחינת הראיות והתרשמותי מהצדדים שוכנעתי, כי רכבו של נתשה אכן פגע ברכב התובע בטרם נפגע מאחור ע"י רכבו של רבינוביץ. האמור מתיישב עם העדר נזק לרכבו של רבינוביץ. לא נעלם מעיני היקף הנזק לחלקו האחורי של רכבו של נתשה ביחס לנזק לחלקו הקדמי, אך גרסת הנתבעת 2 לאמור ולפיה, הפער נובע מהשוני בסוגי הרכבים ובגובהם ומכאן, באופי הנזק, סבירה בנסיבות העניין. עם זאת, היקף הפגיעות תומך בכך שפגיעת רכב רבינוביץ ברכבו של נתשה, גרמה להדיפתו ולפגיעה נוספת ברכב התובע ומכאן, להחמרת נזקיו, עד כי לא ניתן לקבוע מי גרם לנזק גדול יותר.

לנוכח הקושי בחלוקת הנזק בין הנתבעים, הריני לקבוע כי הנתבעים מעוולים יחד כלפי התובע ולהורות על חלוקת האחריות בין שני הצדדים באופן שווה. בהתאם לכתב התביעה, השמאי העריך את נזקי התובע בסך 4,372 ₪ (בהפחתת רכיב המע"מ), כאשר התובע שילם לשמאי שכ"ט בסך 580 ₪ ובסה"כ 4,952 ₪.

מסקנת הדברים הינה שהנתבעים 1 ו- 2 והנתבעים 3 ו- 4 ישאו בסך 2,476 ₪ כל אחד. בשל התנהלות התובע, כמפורט לעיל, אינני עושה צו להוצאותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ