אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' פולק ואח'

כהן ואח' נ' פולק ואח'

תאריך פרסום : 09/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
43909-11-13
03/04/2014
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
התובע:
1. מאיר פולק
2. מירב פולקשניהם

הנתבע:
יוסף כהן

החלטה בבקשה לביטול צו עיקול זמני

1.ביום 25.9.2009 נכרת הסכם בין המבקשים (להלן: פולק), שהינם בעלי זכויות במשק 34 במושב לימן (להלן: המשק), לבין דוד פחימה ודניאל מויאל (להלן: פחימה ומויאל והסכם פחימה, על-פי ההקשר), בו העניקו פולק לפחימה ומויאל את הזכות לרכוש את המשק במחיר מוסכם ממנו יקוזזו סכומי הלוואה שקיבלו מפחימה ומויאל, וככל שלא תתאפשר המכירה - התחייבו להשיב להם את סכומי ההלוואה בריבית דריבית, ולשעבד לטובתם את המשק להבטחת ההחזר האמור.

ביום 3.4.2012 נחתם בין פולק לבין המשיב ואמיר כהן (להלן: הקונים) זיכרון דברים, בו התחייבו פולק למכור להם את המשק. בזיכרון הדברים לא נזכר דבר קיומו של הסכם פחימה, אלא נקבע בו, בין השאר, כי "המוכרים מצהירים כי המשק נקי מכל שעבוד ו/או חוב ו/או משכון ואין מניעה כלשהי למכור את המשק".

בסעיף 3 לזיכרון הדברים נקבע:

"הצדדים מסכימים לחתום על הסכם מפורט עד ליום יתואם בהמשך, אשר יחליף ויבוא במקום זיכרון דברים זה".

ובסעיף 4, שכותרתו "הפרות" (להלן: סעיף הפיצוי), נקבע:

"4.1היה ואחד הצדדים יפר את הוראות זיכרון דברים זה בכלל ואת סעיף 4 בפרט, יפצה הצד המפר את הצד הנפגע בסך של 100,000 דולר ארה"ב שווה ערך נקוב בשקלים.

4.2סכום זה ייחשב כסכום פיצוי מוסכם הקבוע מראש ללא צורך בהוכחת נזק כלשהו והצדדים לא יוכלו לטעון כנגדו ו/או כנגד שיעורו".

בהתאם לקבוע בזיכרון הדברים, שילמו הקונים לפולק על חשבון התמורה סך 100,000 ש"ח, בשיק שנמשך על חשבונו של המשיב.

ביום 10.4.2012, לאחר שנתגלה לקונים כי פחימה טוען לזכויות במשק, הודיעו פולק לקונים על ביטול זיכרון הדברים. הקונים הגישו בבית המשפט המחוזי בנצרת המרצת פתיחה (שסומנה ה"פ 15238-04-12) (להלן: המרצת הפתיחה), בה עתרו לסעדים הצהרתיים בדבר זכויותיהם במשק, לאור תוכנו של זיכרון הדברים. בפסק דין שניתן ביום 1.9.2013 נדחתה המרצת הפתיחה, ונקבע שהקונים לא הוכיחו כי שוכלל הסכם מכר מחייב בינם לבין פולק, וכי זיכרון הדברים מהווה אך שלב במשא ומתן ביניהם, אשר טרם הסתיים, ואינו אכיף. עוד נקבע כי הקונים "רשאים להגיש תביעה כספית בלבד ככל שימצאו לנכון".

2.ביום 24.11.2013 הגיש המשיב נגד פולק תביעה כספית, להשבת 100,000 ₪ ששולמו במעמד החתימה על זיכרון הדברים ולתשלום 100,000 דולר שנקבע בסעיף הפיצוי המוסכם. בכתב התביעה צוין, בין השאר, כי אמיר כהן המחה למשיב את זכויותיו על-פי זיכרון הדברים.

3.במועד הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה במעמד צד אחד לעיקול זמני ברישום של זכויות פולק במשק, אשר רשומות בספרי מנהל מקרקעי ישראל והוועד המשקי של מושב לימן ההתיישבות החקלאית בע"מ, וזאת עד לגובה סכום התביעה - 500,896 ₪. בבקשה, שנתמכה בתצהירו של המשיב, נטען כי המשק הינו הנכס היחידי של פולק אשר ממנו ניתן יהא להיפרע את סכום פסק הדין אם תתקבל התביעה במלואה, וכי פולק עצמם חבים כספים רבים למלווים ב"שוק האפור". ביום 28.11.2013 ניתן על-ידי הרשמת הבכירה ספרא-ברנע צו העיקול הזמני.

4.ביום 18.12.2013 הגישו פולק בקשה לביטול צו העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד. בבקשה, שנתמכה בתצהירה של המבקשת מס' 2, נטען, בין היתר, כי קביעות פסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה הינן "השתק פלוגתא", וכי משנקבע כי זיכרון הדברים אינו הסכם מחייב, אין למשיב עילת תביעה המושתתת על טענה להפרתו. עוד נטען כי משמכרו פולק ביום 24.11.2013 את המשק לידי צד שלישי (אסי נעמן), דהיינו - עוד בטרם ניתן צו העיקול הזמני, גוברות זכויותיו על אלו של המשיב, ובכל מקרה, הנזק שיגרם מהותרת צו העיקול על כנו עולה לאין שיעור על הנזק העלול להיגרם למשיב במידה והצו יבוטל. בבקשה צוין כי הקבלה הצפויה של התמורה לידי פולק ממכירת המשק לצד השלישי שומטת את הקרקע מטענת ההכבדה על ביצוע פסק הדין לטובת המשיב, במידה ויזכה בתביעתו. כבקשה חלופית לבקשה לביטול הצו, נתבקש בית המשפט להמיר את עיקול זכויות פולק במשק בעיקול כספי התמורה המוחזקים אצל בא-כוחם של פולק, עורך-דין רון ברנט (להלן: הנאמן), אשר - על-פי ההסכם בין פולק לצד השלישי - כספי התמורה יופקדו בידיו בנאמנות.

5.בתשובת המשיב לבקשת פולק נטען כי פולק מחויבים לסעיף הפיצוי, מאחר ובפסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה נקבע כי התניה שבסעיף הפיצוי "מאפשרת לכל אחד מן הצדדים לסגת מן ההסכמות שהושגו ביניהם ולא להתקדם לחתימה על הסכם מכר מחייב, וזאת בכפוף לתשלום פיצוי מוסכם" (ההדגשה הוספה - א"ג). צוין כי משנסמכו פולק על פסק דין זה כ"השתק פלוגתא", הם מושתקים מלהתכחש לקביעה האמורה, אשר הקנתה להם את הזכות לסגת ממכירת המשק למשיב כנגד החובה לשלם לו את הפיצוי המוסכם.

בתשובת פולק לתשובת המשיב נדחתה הטענה כי לזיכרון הדברים תוקף הסכמי על אף שאינו הסכם במקרקעין, לאור הקביעה בפסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה, לפיה "לא נוצר קשר משפטי מחייב בין הצדדים", בהיעדר גמירת דעת ומסוימות.

6.ביום 23.3.2014 התקיים דיון בבקשה לביטול צו העיקול הזמני. באי-כוח הצדדים וויתרו על חקירות נגדיות של המצהירים בבקשה למתן צו העיקול ובבקשה לביטולו, והשמיעו סיכומיהם. בא-כוחם של פולק גרס כי העילה החוזית עליה מושתת כתב התביעה אינה יכולה לעמוד על רגליה לנוכח הקביעה בפסק הדין שבהמרצת הפתיחה בדבר היעדר גמירת דעת ומסוימות, וכי כל עוד לא הוגשה תביעה בעילת עשיית עושר ולא במשפט או בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב לא הונחה תשתית משפטית תיאורטית לחיוב פולק בתשלום פיצוי למשיב.

בא-כוח המשיב טען לקיומה של התחייבות חוזית בזיכרון הדברים, הן לאור הקביעה בפסק הדין של המרצת הפתיחה והן לאור ראיית זיכרון הדברים כהסכם לניהולו של משא ומתן. הסכם כזה, כך טען, הוכר בפסיקתנו עוד בע"א 615/72 גלנר נ' התיאטרון העירוני חיפה, פ"ד כח(1) 81 (1973) (להלן: עניין גלנר), שניתן לפי הדין שקדם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים), ולאור הניתוח המשפטי בספרם של דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ג' תשס"ד-2003, בעמ' 319-311 (להלן: כהן ופרידמן), הינו שריר וקיים גם כיום. בא-כוחם של פולק סבר כי הניתוח המשפטי אודות הסכם לנהל משא ומתן בספרם של פרידמן וכהן מבוסס על סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, שעניינם "תום לב במשא ומתן" ו"קיום בתום לב", ואינו יכול לחול בענייננו, שכן אין תביעתו של המשיב מבוססת על העילות הנגזרות מסעיפים אלו.

תשתית נורמטיבית

7.פרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) עוסק בסעד זמני. סימן א'1 לפרק זה עוסק בסעד של עיקול זמני. לפניו מצוי סימן א', ובו קבועים הפרמטרים למתן כלל הסעדים הזמניים הקבועים בפרק. אסקור תחילה, בקצרה, את התנאים לשם מתן סעד זמני מכל סוג, ולאחר מכן את אלו המיוחדים לסעד של עיקול זמני.

8.על אופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בדונו בבקשה לסעד זמני, לאורו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עמד המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799 (1997):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ