אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' סוזן ואח'

כהן ואח' נ' סוזן ואח'

תאריך פרסום : 17/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נצרת
24463-11-12
12/09/2013
בפני השופט:
ריאד קודסי

- נגד -
התובע:
1. מאיר עמרם כהן
2. חנה כהן

הנתבע:
1. אזולאי סוזן
2. אזולאי מאיר
3. אזולאי מאיה
4. מיכלי שמעוןנמחק
5. נחמן מיכלי הילהנמחקה

פסק-דין

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

בהתאם לאמור בכתב התביעה, רכשו התובעים דירה בקומה הראשונה במבנה ברח' הברושים 88 בטבעון, בסמוך לאחר מכן ביקשו להרחיבה וכן לבנות קומה נוספת. לצורך כך, פנו התובעים אל נתבעים מס' 2-3 (להלן: "הנתבעים") המתגוררים בדירה בקומת הקרקע של אותו מבנה, הרשומה ע"ש נתבעת מס' 1, על מנת לקבל הסכמתם בבניית עמודים ויסודות בשטחם וכן את השתתפותם בהוצאות הקמת היסודות והעמודים, מהטעם שיסודות אלה ישרתו אותם בבוא העת במידה ויחליטו הנתבעים להרחיב את דירתם.

היות והנתבעים סירבו להשתתף בעלויות ההקמה מהטעם שבשלב זה אין להם כל כוונה להרחיב את דירתם, מלאכת הבנייה של היסודות והעמודים נעשתה על חשבונם של התובעים ובוצעה בפועל על ידי התובע עצמו שהינו בנאי במקצועו. יחד עם זאת, טוענים התובעים כי הוסכם בין הצדדים שבמידה והנתבעים יחליטו להרחיב את ביתם בעתיד, תוך שימוש באותם יסודות, ישלמו לתובעים את חלקם.

לדברי התובעים, כעבור מספר שנים, לאחר שגילו כי הנתבעים הרחיבו את דירתם והשתמשו בעמודים והיסודות שנבנו על ידם, פנו אליהם בדרישה לשלם את חלקם בהוצאות הבנייה, בהתאם להסכמות שהיו ביניהם, אולם חרף הבטחותיהם, לא עשו כן הנתבעים, גם לא לאחר מכתב דרישה שנשלח אליהם על ידי בא כוח התובעים.

על פי גרסת התובעים, כאשר נתבקשה תגובתם לבקשה להיתר בניה שהגישו הנתבעים, התברר להם כי דירת הנתבעים צפויה להימכר לנתבעים מס' 4-5, משכך, היות והנתבעים לא שילמו את חלקם בהקמת היסודות כפי שהוסכם ביניהם, הביעו התובעים את התנגדותם לבקשה, אולם חרף זאת, אושרה הבקשה ודירת הנתבעים נמכרה.

התובעים עותרים, אם כן, לתשלום סך של 22,000 ₪ עבור חלקם של הנתבעים בהקמת העמודים והיסודות, אשר שימשו אותם להרחבת דירתם. כמו כן עותרים התובעים, לתשלום פיצויים ע"ס 5,000 ש"ח בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם וההוצאות שנאלצו להוציא בשל הגשת תביעה זו.

על פי גרסת הנתבעים, בשנת 1997, כאשר רצו התובעים להרחיב את דירתם, פנו אל דוד ז"ל בעלה של נתבעת מס' 1, ומבעלי הדירה, כדי שיחתום על הבקשה להיתר בנייה שהגישו, אך הלה סירב. היות וכך, טוענים הנתבעים כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הקמת היסודות תהא על חשבון התובעים מבלי שיידרשו הנתבעים להשתתפות כלשהי, זאת בתנאי שבמידה והנתבעים ירחיבו את דירתם בעתיד, מעבר ליסודות הקיימים, יהיו רשאים התובעים לבנות בביתם מרפסת על גבי הרחבה זו.

לדברי הנתבעים, בשנת 2004 החלו בבניית רצפה בשטחם בחלק בו נבנו היסודות והעמודים על ידי התובעים, כאשר מי שביצע זאת בפועל היה התובע עצמו. בהמשך, בשנת 2006 סגרו הנתבעים חדר באותו חלל, ומי שביצע זאת היה בנו של התובע, דודו. היות ולדברי הנתבעים שילמו לתובע ולבנו עבור עבודות אלה, סברו כי בזה כיסו את כל הדרישות הכספיות של התובעים כלפיהם, הגם שמעולם לא נדרשו על ידי התובעים להשתתף בהוצאות ההקמה, וכי מכתב הדרישה שנשלח לכאורה על ידי בא כוחם, מעולם לא הובא לידיעתם. לדבריהם, רק כאשר נתבקשו התובעים להגיב לבקשה להיתר בנייה שהגישו הנתבעים בשנת 2011, נתקלו לראשונה בדרישתם להשתתף בהוצאותיהם.

עוד טענות שמעלים הנתבעים נוגעות להצעת המחיר עליה מתבססים התובעים, העומדת על סך של כ- 44,000 ₪, הם טוענים כי גם אם תתקבל התביעה, אין לקבל את הצעת המחיר שכן הסכומים בה מופרכים, הגם שצורף לה מע"מ בעוד העבודות בפועל בוצעו על ידי התובע בעצמו אשר לא נדרש בתשלום מע"מ. הנתבעים צירפו לכתב הגנתם חוות דעת של שמאי מקרקעין, לפיו עלות העבודה הינה 13,560 ₪ כאשר חלקם היחסי של הנתבעים עומד על 4,520 ש"ח.

בכתב התשובה שהגישו התובעים, טוענים כי מעולם לא עלתה הצעה לפיה התובעים יבצעו את מלאכת הקמת היסודות ללא השתתפות הנתבעים, גם אם בעתיד ישמשו היסודות לצרכי הנתבעים, ואין כל הגיון שיתנו הסכמה כאמור. התובעים מודים כי ביצוע עבודת יציקת הרצפה ובניית הקירות בוצעו על ידי התובע ובנו, אולם טוענים כי העבודות הנ"ל אינן רלוונטיות כלל ואינן מחליפות את התחייבות הנתבעים לשלם עבור חלקם בהוצאות בניית היסודות. לדבריהם, הנתבעים ידעו גם ידעו כי הם עומדים על דרישתם לקבל תשלום עבור עלויות ההקמה, אלא שהנתבעים הרגיעו אותם כאשר הציגו בפניהם מצג לפיו יש בכוונתם להרחיב את דירתם, מעבר ליסודות שנבנו, כי אז יאפשרו להם להרחיב את הדירה על גבי ההרחבה שלהם, ובמידה והנתבעים לא יעשו כן, כי אז ישלמו את חלקם לתובעים.

התקיים בפניי דיון ביום 10.7.13 בו נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובעים העיד תובע מס' 1 ומטעם הנתבעים העידה נתבעת מס' 3. היות ונתבעים מס' 4-5, הרוכשים, לא התייצבו לדיון, מסיבה זו או אחרת, נדרשתי כאמור על ידי התובעים למחוק אותם מכתב התביעה, על כן ניתן פסק דין חלקי כנגדם המורה על מחיקתם (מטעם זה לא הובאו טענותיהם במסגרת פסק הדין).

דיון ומסקנות:

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים נטלו על עצמם את עלויות הקמת היסודות בשל סירובם של הנתבעים להשתתפות כאמור. אין עוד מחלוקת כי, בשלב מסוים השתמשו הנתבעים באותם יסודות שהוקמו על ידי התובעים, מבלי ששילמו את חלקם לתובעים.

המחלוקת, אם כן, הינה בשאלה מה הוסכם בין הצדדים לעניין ההוצאות בגין הקמת העמודים והיסודות, כאשר בפניי גרסאות סותרות.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, כמו גם שמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הסכמת התובעים לשאת בעצמם בעלויות הקמת היסודות והעמודים, אף אם בהמשך ישתמשו הנתבעים ביסודות אלה על מנת להרחיב את דירתם, הייתה רק בתנאי שכאשר ירחיבו הנתבעים את דירתם, מעבר להרחבה על גבי היסודות שבנו התובעים, יורשו האחרונים לבנות מרפסת על גבי הרחבה נוספת זו. אולם, אם וכאשר לא ירחיבו הנתבעים את דירתם מעבר לכך, ייאלצו לשלם לתובעים את חלקם בעלויות הקמת היסודות. וויתור מלא של התובעים, גם במצב שבו הנתבעים לא ירחיבו את דירתם מעבר לכך, לא מתיישב עם ההיגיון.

לאור ממצאים עובדתיים אלה, היות והנתבעים לא הרחיבו את דירתם מעבר ליסודות שנבנו על ידי התובעים, כך שהתובעים לא "זכו" להקים מרפסת, עולה המסקנה כי הנתבעים לא קיימו את חלקם במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ולכן יש להטיל עליהם אחריות בשל כך.

יצוין כי, אף אם הייתי מגיע לתוצאה הפוכה, גם אז הייתי מחייב את הנתבעים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, אשר בסיסם בעקרונות הצדק והיושר. העיקרון בדבר השבת התעשרות שנעשתה על חשבונו של הזולת קבוע בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ג- 1979:

"(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה) חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.

(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ