אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' מור

כהן ואח' נ' מור

תאריך פרסום : 10/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
1380-10
17/01/2014
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
1. שי כהן
2. 3.הראל איתן
3. 2.ברוך ידידע"י ב"כ עו"ד י' אמסטר

הנתבע:
אבי מור
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעות כספיות הדדיות בעילה חוזית בגין הפרות של הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים, אשר הדיון בהן אוחד לבקשת בעלי הדין.

טענות הצדדים:

התובעים בת.א. 1380/10 והנתבעים בת.א. 2986/10 (ייקראו להלן-"התובעים") טוענים כי הם בעלי הזיכיון הבלעדיים של רשת "ג'פאניקה" באזור ירושלים וביקשו לפתוח סניף נוסף של הרשת בירושלים. הנתבע בת.א. 1380/10 והתובע בת.א. 2986/10 (ייקרא להלן-"הנתבע") הוא הבעלים של נכס המצוי ברחוב בצלאל 26 בירושלים (להלן – "הנכס") אותו הוא ביקש להשכיר לתובעים. הצדדים חתמו על הסכם שכירות ביום 26.3.2009 (נספח א' לכתב התביעה , להלן-"ההסכם") לפיו הנכס הושכר ע"י הנתבע לתובעים לצורך ניהול סניף נוסף של הרשת כאמור בירושלים (להלן-"העסק"; "הסניף") לתקופת השכירות בת 72 חודשים החל מיום 1.5.2009 .

התובעים טוענים כי הנתבע התחייב בהסכם לתקן את הרטיבות בנכס ולדאוג להתאמת מערכת הביוב למטרות העסק. בד בבד, עם החתימה על ההסכם מסרו התובעים לנתבע 11 המחאות להבטחת תשלום דמי השכירות החודשיים. השיק הראשון בסך של 4,250 $ עמד לפירעון במעמד החתימה על ההסכם ונפרע ע"י הנתבע (להלן-"השיק הראשון").

לדידם של התובעים, הנתבע לא מסר להם את החזקה בנכס במועד שנקבע בהסכם ועד מועד הגשת התביעה. למרות זאת נפרע השיק הראשון כבר ביום 1.4.09 . בדיעבד נימצא כי לא ניתנה להם תמורה בגין השיק הראשון משלא נמסר הנכס לחזקתם. בנוסף טענו כי נגרמו להם נזקים בגין הפרת ההסכם באי התאמת הנכס לעסק ואי מסירת החזקה בו לידיהם לנוכח היערכותם לפתיחת הסניף בנכס. ההיערכות כללה, היערכות לוגיסטית ותכנונית שנעשו לשווא ובכלל זה, שכירת עובדים חדשים שהוכשרו לעבוד בסניף בשיבוצם לתקופת ביניים בסניפים אחרים ; התקשרויות עם בעלי מקצוע לרבות אדריכל שתכנן שינויים בנכס להתאמתו לעסק ורכישת ציוד לפתיחת הסניף החדש.

התובעים טוענים כי הנתבע , דחה שוב ושוב את מועד מסירת החזקה בנכס בניגוד להתחייבותו בהסכם. סמוך למועד המסירה שנקבע ליום 1.5.2009 ביקש הנתבע דחייה של 14 יום על מנת שיהיה בידו לערוך מכירת חיסול של הסחורה המצויה בעסקו אשר בנכס. ביום 14.5.2009 ביקש הנתבע דחייה נוספת למסירת החזקה בנכס ללא הסבר מניח את הדעת ומבלי שקבע מועד חלופי למסירה ולא נערך לסגירת עסק שלו , חנות בגדים, אותה הוא ניהל בעסק. כך גם , לא דאג נמנע הנתבע מהתאמת האינסטלציה בנכס לצורך הקמת הסניף כמתחייב בהסכם באופן שמנע את עבודות השיפוץ שלהם בנכס. ביום 1.6.2009 הגיע הנתבע לביתו של התובע 1 , התנהג בגסות כלפיו וביקש דחייה נוספת בת חודשיים למסירת החזקה בנכס ולכך, סרב התובע 1. למרות זאת ובניסיון ליישר את ההדורים, התקיימה פגישה ביניהם בה הוסכם לפנים משורת הדין תוך מחאה מצד התובעים כי מועד מסירת החזקה ידחה ליום 14.6.2009. גם במועד זה לא נמסרה החזקה בנכס לתובעים ולפיכך נשלח לנתבע מכתב דרישה לפינוי הנכס על אתר (נספח ב לכתב התביעה). ביום 16.6.2009 ביקש הנתבע פעם נוספת לדחות את מועד מסירת החזקה בחודשיים ולחילופין לשקול את ביטול ההסכם. בלית כל ברירה ולמרות שהועצמו נזקיהם עקב הדחיות, הוסכם כמוצא אחרון שמסירת החזקה תהיה בתאריך 20.7.2009 ( נספח ג לכתב התביעה, ייקרא להלן-"מסמך ההסכמות").

משלא עמד הנתבע בהתחייבותו למסירת החזקה לפי מסמך ההסכמות ולא פינה את הנכס, נשלח אליו מכתב דרישה לפינוי מידי עד ליום 21.7.2009 וניתנה התראה כי אם לא יעשה כן, ינקטו התובעים בהליך משפטי כנגדו (נספח ד לכתב התביעה). התובעים טענו כי הנתבע העלה טענות חסרות בסיס לפיהן הם הפרו את ההסכם לרבות טענה לפיה המו"מ להתקשרות בהסכם שכירות טרם הושלם וכי חתימתו עליו נעשתה ללא עו"ד מטעמו. בכך היה משום חוסר תום לב מצד הנתבע שביקש להתחמק ממילוי חובותיו לפי ההסכם (כאמור במכתבם אליו מיום 30.7.2009, חליפת המכתבים צורפה כנספחים ה-ו לכתב התביעה).

התובעים טוענים כי לאור הפרת ההסכם בשיטתיות ע"י הנתבע בעיכוב במסירת הנכס לידיהם למשך 8 חודשים קמה להם זכות לסעד כספי בגין מלוא נזקם. בגין הפסד רווח עתידי לכל תקופת השכירות, הוערך הנזק בסך של 1,154,010 ₪ (נספחים ט-י לכתב התביעה). להכשרת עובדים חדשים לסניף הוערך הנזק בסך של 119,280 ₪ (נספח יא לכתב התביעה) ; הוצאותיהם לשכרו של האדריכל היו בסך שך 28,875 ₪ (נספח יב לכתב התביעה). בנוסף דרשו לחייב את הנתבע בגין גביית דמי שכירות עבור החודש הראשון בסך של 20,361 ₪, ששולם לשווא (נספח יג לכתב התביעה). בהתאם לכך, הועמדה התביעה בסך של 1,283,926 ₪.

מנגד טוען הנתבע כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. עובר לחתימה על ההסכם , נוהל מו"מ בינו ובין התובעים בנוגע לנוסח ההסכם. בטרם הסתיים המו"מ , הוא הוזמן לפגישה במשרדו של ב"כ התובעים עו"ד עובדיה גבאי ביום 26.3.2009 , מבלי שעו"ד מטעמו נכח בפגישה. במהלך הפגישה, נוהל מו"מ בעוד התובעים מיוצגים כאמור ואילו הוא, ללא סיוע של עורך הדין שלו. התובעים ביקשו לערוך שינויים בטיוטת ההסכם והפעילו עליו לחצים לחתום עליו לאחר עריכת השינויים. לאחר ששוחח טלפונית עם בא כוחו נאמר לו להודיע לתובעים כי אין לחתום על ההסכם וכי ניהול מו"מ בהעדרו, נוגד את כללי האתיקה. התובעים התעלמו מדרישתו בנדון ולאחר מסכת לחצים שהפעילו עליו ובהסתמכו על מצג שווא לפיו הוכנסו בהסכם כל הערותיו, התרצה וחתם על ההסכם. בדיעבד, התברר לו כי הוטעה על ידי התובעים ונימצא שההסכם כלל סעיפים שלא הסכים להם.

הנתבע טען כי התובעים הפרו את ההסכם בסירובם למסור לו שטר חוב בסך של 250,000 ₪ ולהעמיד ערבות נוספת כמתחייב בהסכם (סעיף 20 להסכם). פניות חוזרות ונשנות שלו לתובעים להמצאת שטר חוב לא נענו ונדחתה דרישתו (מכתב מיום 23.7.2009 , נספח ד לכתב התביעה).

בהתייחס לרטיבות , טען הנתבע כי הייתה קיימת רק בחלק מקומת המרתף מקום שלא הושכר לתובעים מה גם, שהרטיבות תוקנה. התובעים, הצהירו בסעיף 26 להסכם כי הנכס מתאים לדרישותיהם ומוותרים על טענה לפגם כלשהו . גם לפיכך, אין להם להלין על מצבו של הנכס . לעניין התאמת הביוב בנכס לעסק, טען הנתבע כי התובעים נכחו לראות כי הוא בצע עבודות כמתחייב ובמסגרתן פינה 16 מכולות עפר, החליף בור ביוב והתקין קו ביוב חדש לנכס על חשבונו בעלות בסך של 36,000 ₪ (נספח א' לכתב ההגנה, נספח ז' לתביעת הנתבע).

לעניין מועד מסירת החזקה טען הנתבע כי היה ידוע לתובעים כי לוח הזמנים שנקבע בהסכם להתאמת מערכת הביוב לעסק אינו מעשי, בהיותו בטווח זמנים קצר הכולל ימי חג הפסח ויום העצמאות . בהתאם, הודיעו לו התובעים כי המועד יידחה בפרט בשעה שטרם הגישו את התוכנית האדריכלית לביצוע שינויים בנכס הטעונה עיון ואישור שלו. יתירה מכך, התגלו קשיים בהתאמת מערכת הביוב להקמת עסק בנכס והוא הודיע לתובעים על כך. גם לאור זאת, ניאותו התובעים לדחיית מועד מסירת החזקה בנכס לידיהם. התקיימה פגישה עם שרברב מטעם התובעים בה הוצע כי הוא יתקין קו ביוב בעלות של 7,000 ₪ . ההצעה נפסלה הואיל והשכן בנכס הסמוך התנגד לה בשל הסגת גבול לנכס שבבעלותו. שתי אופציות נוספות להתאמת הביוב נפסלו בהיעדר אפשרות לביצוען בפועל. לבסוף, מצא הנתבע פתרון למערכת הביוב והעבודה בוצעה כנדרש, על חשבונו.

הנתבע טען כי התובעים, בקשו לבצע שינויים בנכס להתאמתו לעסקם אך הגישו סקיצות מוקטנות ופגומות של תכניות, ללא קנה מידה רשום ומבלי שניתן היה לבצע עבודות לפיהן (נספח ד לכתב ההגנה) . בכך, לא מילאו התובעים אחר סעיף 10 להסכם ולא היה בידו לאשר אותן. בנוסף, כללו התכניות כאמור הסגת גבול לשטחו של השכן ת וכן הריסה של חלקים מהנכס (נספח ב לכתב ההגנה). תמיהותיו בפני התובעים כנגד מתכונת זו של התכניות נענו ע"י התובעים בכך שהן אינן מיועדות לביצוע בפועל כי אם לצורך קבלת אישור של משרד הבריאות לצורך רישיון עסק. התובעים לא נענו לפניותיו למסירת תכניות ערוכות כדין לצורך ביצוע , דבר המעיד על העדר רצינות וחוסר תום לב בביצוע ההסכם.

לאור האמור, טען הנתבע כי מילא אחר הוראות ההסכם וכי נגרמו לו הוצאות כבדות להתאמת מערכת הביוב לעסק בשעה שהתובעים מצדם, הפרו את ההסכם. גם לאחר שהוא הודיע לתובעים כי התאמת מערכת הביוב בשלבי סיום וכי הגיע מועד מסירת החזקה, הם נמנעו מלשתף פעולה עמו וניתקו כל מגע אתו באופן המלמד על כוונתם להימנע מקיום ההסכם תוך הפרתו. בהתאם, הורו לו התובעים להימנע מלהפקיד את השיקים לדמי שכירות וככל שיופקדו, לא יכובדו בבנק. מעבר לאי הגשת תכנית אדריכלית הניתנת לביצוע לא דאגו התובעים לפי התחייבותם בהסכם (סעיף 23) מהמצאת היתר ורישיון עסק .

לאור האמור, טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות. לחילופין וככל שתיקבע חבותו, קמה לו זכות קיזוז בסך של 1,338,367₪ לפי נזקיו כנטען בתביעתו כנגד התובעים. נזקיו הוערכו בסך של 1,272,367 ₪ בגין הפסד דמי השכירות לכל תקופת השכירות; 36,000 ₪ להוצאותיו להתקנת מערכת הביוב; סך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש והפסד ימי עבודה; 18,540 בגין פרסומים שפרסם ו- 150,000 ₪ בגין מכירה מוזלת של סחורה וציוד שהיו בחנות הבגדים שבבעלותו שבנכס.

התובעים, דחו את טענות הנתבע בתביעה שהגיש נגדם וטענו כי הוגשה כמשקל נגד לתביעתם וכי היא משוללת יסוד. הנתבע, הפר את ההסכם באי התאמת מערכת הביוב ואף מנע מהם מלדאוג לכך . התובעים, דחו את טענות הנתבע בדבר חתימה על ההסכם שלא מרצונו החופשי או כתוצאה ממצג שווא. הנתבע, ביקש לערוך שינויים בטיוטות ההסכם ונועץ טלפונית עם עוה"ד שלו. לראיה, לא בכדי לא ביטל הנתבע את ההסכם וככל שסבר כי נפלו פגמים , היה ודאי מודיע על ביטולו (נ/2, נספח לבקשת רשות להתגונן מיום 30.7.2009). זאת ועוד, לא היה מקום למסור לנתבע את הערבויות שכן הם נמסרו לפקדון לעו"ד גבאי ולפי הסכמות עם הנתבע, היה עליו למסור לו אותן עם מסירת החזקה בנכס לידי התובעים. משלא נמסר הנכס אין בסיס לטענותיו בנדון כמו גם, היעדר זכות לגבות את דמי השכירות בהפקדת השיקים.

דיון והכרעה:

תוקפו של הסכם השכירות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ