אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' ואח'

כהן ואח' נ' ואח'

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
47503-12-12
23/04/2013
בפני השופט:
אביגיל כהן

- נגד -
התובע:
1. אברהם כהן
2. א. כהן ירקות בע"מ

הנתבע:
1. מדינת ישראל – משרד הפנים
2. מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר

החלטה

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה מטעם התובעים (להלן:"המבקשים").

2.עפ"י כתב התביעה, התובע 1 (להלן:"המבקש") הינו חקלאי ממושב בית הגדי אשר ניהל את משקיו החקלאיים בעזרת ותחת חברה בע"מ, היא התובעת 2 (להלן:"החברה").

עסקינן בתובענה כספית על סך 2,920,050 ₪ במסגרתה נטען כי הנתבעות (להלן:"המשיבות"), חרף ההיתר השנתי אשר הנפיקו למבקשים, המהווה התחייבות שניתנה למבקשים, הפרו את התחייבותן ומנעו מהמבקשים את מלוא מספר העובדים כנקוב בכל היתר שנתי, בכל אחת מהשנים הרלוונטיות לכתב התביעה ובכך גרמו למחסור בידיים עובדות במשקיהם החקלאיים בכל אחת מהשנים ולנזקים רבים.

3.המבקש טוען בבקשה שלפני כי משקו החקלאי קרס כתוצאה מקשיים כלכליים עד כדי הפסקה מוחלטת של הפעילות וכיום אין למבקש כל יכולת כלכלית לתשלום האגרה.

בחודש 11/2011 הוצאה הודעה מטעם הפיקוח על הבנקים על הגבלה בנסיבות מחמירות ונכון לשנת 2011 חובותיו של המבקש כלפי ספקים עמדו על סך של 5,591,000 ₪. המבקש מציין כי בסוף שנת 2011 קיבל הלוואה מבנק מזרחי בסך 537,000 ₪ וכיום יתרת החוב לבנק הינה בסך 512,371 ₪; יתרת חובה בחשבון בבנק הפועלים בסך 16,789 ₪. כמו כן, כן קיבל הלוואה מבנק פועלים בגינה יש יתרת חוב בסך 47,186 ש"ח; למבקש חשבון בבנק לאומי לישראל.

עוד מוסיף המבקש וטוען כי בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע, טרם עלה בידו להגיע אף להסדרי חוב בתביעות ודרישות חוב נוספות איתם הוא מתמודד בימים אלו; הוגשו נגדו תביעות ונפתחו כנגדו הליכים בלשכות ההוצל"פ; המבקש פנה למספר גורמים בכדי לקבל הלוואה אך ללא הצלחה שכן הוא חייב להם כספים מהלוואות קודמות; כיום עובד כשכיר בכדי לפרנס בדוחק את בני משפחתו.

לטענת המבקש, סיכויי ההצלחה בתביעה הינם גבוהים מאוד.

4.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענת המשיבות, הבקשה לוקה בחסר שכן אינה נתמכת בכל המסמכים הנדרשים לצורך פרישת תמונה מספקת והרמת נטל ההוכחה בדבר מצבו הכלכלי של המבקש כנדרש בתקנות ובפסיקה. עוד נטען כי המבקש לא הוכיח כי אין בבעלותו נכסים ו/או חפצי ערך, אלא שההיפך הוא הנכון – המבקש ובני משפחתו עובדים, בבעלותו דירה, חנות וכן דירת מגוריו והמשק במושב. עוד מציינות המשיבות כי לא השתכנעו כי המבקש אכן עשה מאמצים כנים לגייס כספים מנושים, בנקים ומוסדות מימון ובין היתר, שעה שלא פירט בדבר הגורמים אליהם פנה ולא צירף כל אסמכתא על פניות לגורמים שונים לצורך גיוס הכספים למימון האגרה. כמו כן נטען כי קיימים חוסרים בבקשה בנוגע לחברה. המשיבות טוענות כי מעיון בדו"ח מאזן בוחן מדצמבר 2011 של החברה עולה כי קיים בעל מניות נוסף לחברה אשר לא הובאו כלל נתונים כלכליים על מצבו ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. אין בבקשה התייחסות עניינית בנוגע למצבה הכלכלי של החברה ולא צורפו מסמכים ואסמכתאות היכולים להעיד על יכולתה הכלכלית של החברה ולתמוך בבקשתה משכך, לא ניתן לאמוד את רווחיות החברה ו/או להתחקות אחר פעילותה וקל וחומר לעמוד על איתנותה הכלכלית ויכולתה לשאת בתשלום האגרה. באשר לעילת התביעה נטען כי לכתב התביעה לא צורפו ההיתרים הנטענים עליהם מתבסס המבקש בכתב תביעתו, המהווים מסמך מהותי.

5.בתשובה לתגובה הוסיף המבקש כי הוא עובד כבעלים ומנהל בחברה ומשכורתו 5,000 ₪ בלבד; שווי הדירה בנתיבות 440,000 ₪ וכולה משועבדת לבנק; החנות שבבעלות החברה משועבדת כולה ללא הגבלת סכום לחברת עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ, אשר פתחה תיק הוצל"פ כנגד החברה; החברה הינה חברה מוגבלת ומפרת חוק וכיום מצבה בכי רע ונותרו לה 22 שיעבודים. המבקש הינו בעל המניות היחיד בחברה.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות , אך יש להפחית סכום האגרה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א.בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן:"תקנות אגרות") נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

ב. ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869(2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

ג.לענייננו גם יפה פס"ד בעניין בקשת פטור לתשלום אגרה מחברה - רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11) – שם פסק כב' הש' נ' הנדל בסעיף 7 כדלקמן:

"סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע – הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם היעדר יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי. דרישה זו נובעת מלשון תקנה 14(ג) לתקנות האגרות: "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש...".

מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה... יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה - יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה".

ד.מהחומר המונח לפני עולה לכאורה כי מצבה הכלכלי של החברה בע"מ, בכי רע. יחד עם זאת, מטענות המשיבות עולה כי יתכן והמבקשים לא הציגו תמונה מלאה אודות יכולתם הכלכלית.

לאור טענותיה המפורטות של המדינה בתגובתה לבקשה באשר למידע חסר בנוגע לחברה אשר לא נסתרו כדבעי ע"י המבקשים, לא התרשמתי כי המבקשים פרסו בפני תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתה הכלכלית של החברה, המאפשרת לבחון בצורה יסודית את מצבה האמיתי כיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ