אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' המשרד לשירותי דת ואח'

כהן ואח' נ' המשרד לשירותי דת ואח'

תאריך פרסום : 03/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
26011-09-13
25/10/2013
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
משה כהןשולמית כהן
הנתבע:
1. המשרד לשירותי דת
2. 3. המועצה הדתית ירושלים
3. 2. היועץ המשפטי לממשלה
4. 2. חברת קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות האגרות").

אכן, ביסוד תקנות האגרות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (בג"צ 6490/04 צביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד נט(3), 742 (2005)). מחד, התקנות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט, המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. (בשג"צ 5353/03 אהוד קריב נ' שירות התעסוקה, (טרם פורסם); ע"א 9348/00 נחום קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע, 1.7.2001). מנגד, מנגנון זה איננו עקרון פיסקאלי בלבד, אלא הוא בא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם, כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח בהליך והן על מערכת בתי המשפט.

אגרת המשפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם למדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כשהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפט וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721, 722 (2005); בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן, 07.10.2008).

מלבד השתתפות בהוצאות ההליך לתשלום האגרה, ישנם תכליות רבות נוספות, בכלל זה התכליות שעניינן מניעת הליכי סרק, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שיפוטי ראוי ועוד (בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, 11.05.2011). ברי, כי את התכליות החשובות העומדות בבסיס האגרה יש לאזן באופן מידתי אל מול זכותו של הפרט לגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט הישראלית (ע"א 7333/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3), 577, 629 (1997); רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, 21.09.2010 (להלן- -עניין מונדז)).

על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, והתקנות מחייבות אותו ליתן פרטים מלאים ומפורטים על רכושו ועל הכנסתו בששת החדשים האחרונים שקדמו לבקשה (תקנה 14(א) לתקנות האגרות).

בעניננו, ב"כ המשיבה 4 ,ברוב הגינותו, הסכים בתגובתו לבקשה שאין ביכולתם של המבקשים לשאת בתשלום האגרה אולם סבור היה שבנסיבות הענין התביעה מופרזת ויש להעמיד הפטור על סך מיליון ₪ בלבד.

משהפניתי את ב"כ המבקשים לכך שסכום התביעה מופרז החליט הוא להעמיד התביעה על סך 2.5 מיליון ש"ח במקום חמישה מיליון ש"ח.

לאחר עיון בבקשה בתצהיר ובמסמכים שצורפו לבקשה וכן בתגובות שוכנעתי על בסיס החומר שהוגש לי שאכן המבקשים נעדרים יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ושסיכויי ההליך מצדיקים מתן פטור מתשלום האגרה, עם זאת סבור ביהמ"ש שסכום התביעה מופרז ושאין הצדקה למתן פטור על מלוא סכום התביעה הנתבע.

במה דברים אמורים?

כבר נקבע בפסיקה:

"... סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית המשפט מהווה מחסום בפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, ינתן הפטור רק עד הסכום הריאלי של התביעה: האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שהתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי הסעד הנדרש..." (בש"א (חי) 5107/00 חאנטולי יונס נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, 12.06.2001).

לשון אחר, הדרישה לתשלום האגרה, נועדה למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי, בדרך של הגשת תביעה מוגזמת או מנופחת ועל בית המשפט לנקוט בזהירות רבה במתן פטור מאגרה, במסגרת בחינת סיכויי ההליך ולנוכח סכום התביעה (רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה, 26.08.2007), שהרי תכלית נוספת העומדת ביסוד העניין, היא מניעת הגשתם של תביעות בסכומים מופרזים (רע"א 10498/06 מגדלי שי חברה לבניין בע"מ – בפירוק נ' עיריית ת"א-יפו, 30.01.2007).

כפי שכבר ציינתי נראה לביהמ"ש שסכום התביעה, מוגזם ומופרז ונראה לביהמ"ש שגם לאחר שב"כ המבקשים העמיד התביעה על סך 2.5 מיליון ₪ נותר הסכום מופרז.

משקבעתי שגובה התביעה מופרז ובהתחשב במהות התביעה ובעובדות העולות מכתב התביעה החלטתי להעמיד הפטור מתשלום האגרה על סך שני מיליון ₪.

ככל שהמבקשים יעמידו תביעתם על סכום הגבוה מסכום זה יהא עליהם לשלם את יתרת האגרה עד יום 20.11.13 וזאת כמובן בכפוף לכך שהתובעים יתקנו תביעתם כנדרש ויפעלו לפי כללי הסמכות.

ניתנה היום, כ"א חשון תשע"ד, 25 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ