אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע''מ

כהן ואח' נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע''מ

תאריך פרסום : 27/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
8457-07
27/07/2010
בפני השופט:
זאיד פלאח

- נגד -
התובע:
1. זוהרה כהן
2. דוד כהן
3. מרים בן שלוש
4. אלירן בן שלוש
5. מאיר בן שלוש
6. ניר בן שלוש

הנתבע:
גדילן חברה להשקעות ונכסים בע''מ
פסק-דין

פסק - דין

התובעים 1-2 רכשו ביום 18.11.01 דירת מגורים שבנתה הנתבעת ברח' גולומב בנהריה, ויתר התובעיםרכשו דירה באותו מבנה ביום 11.8.02. לאחר קבלת הדירות גילו התובעים ליקויי בניה רבים, זאת בניגוד להתחייבויות הנתבעת לדירות הבנויות בסטנדרט גבוה. התובעים טוענים כי על אף פניותיהם לנתבעת לתיקון הליקויים, הרי שעיקרן לא תוקן, ורק לאחר הגשת התביעה נשוא פסק דין זה ומתן חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, נעשו תיקונים מקיפים בדירות ע"י הנתבעת. התובעים טוענים, כי על אף התיקונים שנעשו, עדיין קיימים ליקויים בדירותיהם, אותם הם תובעים, ובנוסף – הם טוענים לפיצוי בגין הפרת הסכם בשל מצבן הרעוע של הדירות שנרכשו, האיחור שבמסירת הדירות – איחור של 13 חודשים על כל הכרוך בכך, כולל שכירת דירות, עוגמת נפש והפסד ימי עבודה, המסתכמים כולם בסך של 30,000 ₪ בנוסף לליקויים שעדיין קיימים. לטענת התובעים, הסכומים שנקבעו בחוו"ד מומחה בית המשפט הינם נמוכים ואינם מאפשרים להם לתקן את ליקויי הבניה והריצוף. סכום התביעה הועמד על ידי התובעים ע"ס 95,000 ₪, מעבר לכל התיקונים שנעשו בדירות לאחר הגשת התביעה.

בכתב ההגנה המתוקן, הפנתה הנתבעת לחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט, שם נקבע כי מרבית הליקויים בשתי הדירות תוקנו, ובנוגע לריצוף הדירה נטען כי קיים פער גדול בין הסכומים שנקבו התובעים ובין הסכומים שנקבעו ע"י המומחה. עוד נטען כי סעיף 136 לתקנות אינו מאפשר העלאת טענות בכתב התביעה המתוקן באשר לנכונות חוות מומחה ביהמ"ש. ב"כ הנתבעת ביקש גם לדחות את התביעה המתוקנת על הסף, בהסתמכו על סעיף 4א לחוק המכר(דירות)-התשל"ג 1973, לפיו התובעים מושתקים מלטעון לאי התאמות או ליקויים באופן הסותר את "טופס קבלת הדירה" החתום על ידם, מאחר ולא הודיעו לנתבעת על הליקויים כמתחייב מהוראת סעיף 4א(א)(1). הנתבעת הוסיפה וטענה, שהיא ביצעה את התיקונים, עליהם הודיעו התובעים ב"אישור קבלת הדירה" שבמעמד מסירת הדירה וכן במהלך שנת הבדק על פי דרישת התובעים. הנתבעת טענה גם כי ביצעה תיקונים נוספים, ככל שנדרשה על ידי התובעים, ואלה חתמו על טופס על ביצוע התיקונים לשביעות רצונם. עוד נטען כי אף לאחר ביצוע תיקונים אלו, לא ניתנה לנתבעת הודעה על הליקויים הנתבעים ו/או אפשרות לתקן את הלקויים הנטענים. הנתבעת התייחסה גם לשנים שחלפו מיום קבלת הדירה ועד להגשת הדרישה לביצוע ליקויים וכן הגשת התביעה, וכי נעשו על ידי התובעים תוספות ללא פיקוח הנדסי, ואלה גרמו לחלק מהליקויים. בנוגע לטענת הליקויים בריצוף הדירות, נטען כי על פי תצ"י 314 נכתב כי " הבדלי גוון שהם חלק מן האריח לא ייחשבו פגמים, וב"כ התובעת הפנה בעניין זה לחוו"ד מומחה ביהמ"ש שקבע את סכום הפיצוי, קבע שאין להחליף את כל הריצוף, וכי הליקוי נובע מפגם בייצור המרצפות. בנוגע לאיחור במסירת הדירות נטען, שהנתבעת שילמה לתובעים עבור שכר דירה עד למסירת החזקה, ובנוגע לירידת ערך הדירות נטען, שלא צורפה כל אסמכתא לכך, ומומחה בית המשפט קבע ירידת ערך בסכום נמוך.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג', נגד נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ, שסיפקה את אריחי הקרמיקה, ואולם, הצדדים הגיעו ביום 10.6.09 להסכם פשרה, לפיו התביעה נגד צד ג' תדחה ללא צו להוצאות, וכי היא תספק את אריחי הקרמיקה, בכמות המוסכמת. בנוגע לתובעים ולנתבעת סוכם, שהנתבעת תבצע את עבודות החלפת הריצוף בדירות התובעים, לרבות החלפת האריחים הסדוקים ו/או השבורים, וכי מומחה בית המשפט יתן את אישורו להשלמת העבודות. עוד נכתב בהסכם הפשרה : "מוסכם על הצדדים כי התובעים לא יסכימו להבדלי גוונים מכל סוג שהוא בתוך כל חדר שמחליפים בו ריצוף וכי האריחים שיוחלפו יהיו מסוג הריצוף הקיים בדירות. באם ייקבע כי קיימים בדירות התובעים הבדלי גוונים בתוך כל חדר הדבר יחשב כהפרה של הסכם זה על ידי הנתבעת, אך לא יהיה בכך כדי להוות עילה לביטול ההסכם כלפי צד ג' ולגביה הסכם זה הינו סופי ומוחלט" . עוד נקבע כי לאחר גמר עבודות התיקון, מומחה ביהמ"ש יבקר פעם נוספת בדירות ויתייחס לשאלה, האם הריצוף בדירות הינו מושלם ותקין, לרבות שאלת הבדלי הגוונים. בנוסף נקבע כי הנתבעת תישא בסכום ירידת הערך בדירת בן שלוש בסך של 500 ₪ ו/או תבצע את התיקון המתייחס לירידת ערך זו באישור ובפיקוח מומחה ביהמ"ש. הנתבעת תבצע את יתרת התיקונים, אשר פורטו בחוות דעת מומחה ביהמ"ש שיפקח ויאשר כי התיקונים נעשו כנדרש. עוד נקבע כי אם לדעת מומחה ביהמ"ש יהא צורך בביצוע תיקונים חוזרים, הנתבעת תבצעם לפי הנחיותיו. בנוגע לסוגיית אי ההתאמה בין המחסן שהובטח לבין המחסן שניתן, נקבע כי הדבר יוכרע ע"י ביהמ"ש. בנוסף סוכם כי לאחר העבודות בית המשפט יכריע לעניין הוצאות, שכ"ט עו"ד ועוגמת נפש.

מטעם הצדדים הוגשו חוות דעת בהן פורטו הליקויים ומחיריהם. גם מומחה בית המשפט התייחס לליקויים ולמחיריהם, כפי שיובהר בהמשך. לא אצטט את חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים, וברור שפסק דין זה לקח בחשבון חוות דעת אלו, כמו גם את חוות דעת מומחה בית המשפט. לקחתי בחשבון גם את שאלות ההבהרה שהוגשו למומחה בית המשפט מטעם הצדדים, וכן לתצהירי הצדדים שהוגשו בתיק זה.

בסיכומיו טען ב"כ התובעים, כי חוות דעת המומחה מטעמו קבעה, כי יש לפצות את התובעים, בגין כל אחת משתי הדירות נשוא תביעה זו, בסך של כ- 60,000 ₪, בגין ליקויי הבניה. מומחה בית המשפט, המהנדס והשמאי יצחק ברמן, קבע בחוות דעתו כי בשתי הדירות קיימים ליקויים, שיש צורך בתיקונם, ואכן ביצעה הנתבעת תיקונים בדירות. כמענה לשאלות ההבהרה שהופנו למומחה בית המשפט ע"י ב"כ התובעים, ענה הנ"ל, כי בהנחה שבית המשפט יקבע כי לא ניתן לבצע פירוק והרכבה מחדש של האריחים מאחר ואין אריחים זהים ומאותה סדרת ייצור, אזי עלות החלפת כל הריצוף בכל אחת משתי הדירות יעמוד ע"ס כ- 29,000 ₪. בחוות דעתו המשלימה, מיום 2.3.10 קבע מומחה בית המשפט, כי "...מן האמור לעיל עולה כי הריצוף בדירה אינו מושלם ותקין וזאת עקב הבדלי הגוונים. כלומר, המרצפות הבודדות שהוחלפו בחלקי הדירה השונים שונות בגוונן מן הגוון הכללי והדבר מהווה ליקוי בולט למדי ... " ובנוסף "עם החלפת הריצוף בממ"ד נוצרה הגבהה מסוכנת של פס מתכת בגובה של כ-5 מ"מ בסף דלת הממ"ד. יש להחליף את הפס הבולט בפס שטוח במידה המירבית האפשרית". ב"כ התובעים ציטט את הכתוב בחוות דעת מומחה בית המשפט, בנוגע לליקויים בכל אחת משתי הדירות, לאחר ביצוע התיקונים ע"י הנתבעת, והפנה לפסיקה בה נקבע כי דיירים זכאים לריצוף תקין וללא פגמים, וכי לאחר שהנתבעת נכשלה בתיקון ליקויי הריצוף יש להחליף את כל הריצוף והעלות תהא על הנתבעת.

ב"כ התובעים טען בסיכומיו שיש לחייב את הנתבעת בעלות צביעת הדירות, לנוכח עבודות התיקונים שבוצעו, וזאת בעלות של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחת משתי הדירות. עוד נטען לקיומם של ליקויים בחדר האמבטיה של דירת משפחת בן שלוש, תוך שפירט את מהות הליקוי ואת עלותו – 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בנוגע לעוגמת נפש, נטען ע"י ב"כ התובעים, שנגרמו למרשיו סבל ואי נוחות, בשל ביצוע התיקונים הרבים בדירות, וכי בכל תקופת התיקונים התגוררו התובעים בדירותיהם בתנאים קשים, תחת אבק ולכלוך בנייה, עם ריצוף חלקי. עוד ביקש ב"כ התובעים לחייב את הנתבעת בכל העלויות שנגרמו למרשיו – אגרת בימ"ש, עלות המומחה מטעמם, חלקם בעלות מומחה ביהמ"ש, שכ"ט עו"ד ופיקוח הנדסי בשיעור שלא יפחת מ- 10% מסכום הליקויים שייפסק. סה"כ ביקש ב"כ התובעים לחייב את הנתבעת לשלם עבור כל אחת משתי הדירות סך של 47,500 ₪.

ב"כ הנתבעת חלק על הנטען בסיכומי ב"כ התובעים, והדגיש כי מומחה בית המשפט הוא הפוסק בענייני ליקויי בניה, וכי מרשתו ביצעה את כל התיקונים שצויינו בחוות דעת המומחה, בהתאם להסכם הפשרה. לדבריו, עיקר המחלוקת נוגעת לסוגיית הריצוף, וכי ב"כ התובעים מתעלם בסיכומיו מהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים. לדבריו, מרשתו ביצעה את כל התיקונים על חשבונה, וכי מומחה בית המשפט נתן את חוות דעתו הסופית ביום 2.3.10 ושכרו של המומחה ע"ס 4,408 ₪ שולם ע"י הנתבעת. מומחה בית המשפט העמיד את הסכומים הנדרשים לביצוע התיקונים באופן שונה מזה שהעמידו מומחי התובעים, ואף נתן דוגמאות להבדלי העלויות. בעניין הריצוף, מומחה בית המשפט דחה את קביעת מומחי התובעים שיש להחליף את כל הריצוף, ואף קבע עלויות לתיקונים שבוצעו. בנוגע לסעיף 4 להסכם הפשרה, הדן בהבדלי גוונים בריצוף לאחר החלפתו, נטען שמשמעות הסעיף היא, שבתוך כל חדר אמור להיות ריצוף אחיד, אך אין חובה שיהיה אותו גוון בין חדרים שונים.

בנוגע לסוגיית המחסן בדירת משפחת בןשלוש - נטען ע"י ב"כ הנתבעת, שמומחה בית המשפט קבע כי בתכנית המכר החתומה ע"י שני הצדדים המחסן עליו חתומים אותם תובעים הוא המחסן שקיבלו בפועל, על כן ביקש לדחות את הטיעון בעניין זה. בנושא פסיקת הוצאות ושכ"ט נטען, שמאחר והתובעים הגישו תביעה מופרזת אזי הם גררו את עצמם ואת הנתבעת להליכי המשפט על כן עליהם לשאת בהוצאותיהם.

התובעים רכשו במיטב כספם את דירותיהם, והיה על הנתבעת לוודא שהיא מספקת את אשר היא התחייבה. בשתי הדירות שנרכשו היו ליקויי בנייה, ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת. עובדה היא, שמומחה בית המשפט מצא כי קיימים ליקויים, והנתבעת, בשיתוף עם נגב קרמיקה שסיפקה את האריחים, ביצעה תיקונים רבים בשתי הדירות. מומחה בית המשפט מונה בכדי להכריע במחלוקות שהיו בין הצדדים, בהתאם לחוות הדעת השונות שהוגשו מטעמם בטרם מינוי המומחה. הסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט מביאה לכדי סיום את כל המחלוקות שבין המומחים מטעמם, וקביעת מומחה בית המשפט אמורה לחייב את שני הצדדים.

סוגיית הריצוף בשתי הדירות היא הסוגייה בעלת העלות הגבוהה ביותר בתביעה נשוא פסק דין זה. ב"כ התובעים טוען, כי מאחר ועדיין קיימים הבדלי גוונים בריצוף שנעשה, אזי יש לחייב את הנתבעת בעלות פירוק כל הריצוף וריצופו מחדש, וזאת בהסתמכה על הכתוב בהסכם הפשרה, לפיו הנתבעים לא יסכימו לקיומם של הבדלים בגווני הריצוף. ב"כ הנתבעת טען, שכוונת הצדדים עת חתמו על הסכם הפשרה היתה, שלא יהיו באותו החדר הבדלי גוונים, ואולם, בין חדר לחדר ייתכנו הבדלים. מאחר ופרשנותו של ב"כ הנתבעת אינה כתובה בהסכם הפשרה, אזי מדובר בפרשנות שהוא עצמו הבין עת חתם על ההסכם, ואילו התובעים ובא-כוחם הבינו אחרת. מומחה בית המשפט לא מצא כי הבדלי הגוונים הם מהותיים, וכך גם אני קובע. הנתבעת נשאה בעלות החלפת הריצוף שהיה צורך בהחלפתו, ואין להטיל עליה עלות נוספת של החלפת כל הריצוף, בשל הבדלי גוונים שאינם בולטים. יחד עם זאת, יש לפצות את התובעים בגין הבדלי הגוונים הנותרים, מאחר ובשעת חתימתם על הסכם רכישת הדירות, הם לא התכוונו לרכוש דירה עם הבדלי גוונים בריצוף החדרים. פיצוי בגין סעיף זה יעמוד ע"ס 4,000 ₪ לכל אחת משתי הדירות.

בנוגע לכל יתר הליקויים שנטענו ע"י ב"כ התובעים, אני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת בסך של 2,000 ₪ עבור כל אחת משתי הדירות. בנוגע לעוגמת נפש, ולסבלן של שתי המשפחות כתוצאה מהליקויים ומהצורך בתיקונם, אני פוסק לכל אחת מהן סך של 2,000 ₪. סוגיית ההוצאות הכרוכות בהליך שננקט ע"י התובעים במחלוקת אף היא בין הצדדים – התובעים דורשים את החזר ההוצאות, כולל אגרות, שכ"ט מומחה ושכ"ט עו"ד, ואילו ב"כ הנתבעת טוען שניהול ההליך באופן מופרז ומוגזם, במטרה להעשיר את כיסם של התובעים על חשבון התובעת, מצדיק הימנעות מהטלת הוצאות. הצדק בעניין זה, במידה מרובה, עם ב"כ הנתבעת – התובעים הגישו תביעה מוגזמת, והרושם העולה מתביעתם הוא, שכל רצונם היה להחזיר לכיסם חלק מעלות רכישת הדירות, וזאת באמצעות טענות שלא היה מקום להעלותן. כך למשל נטען שהתובעים נשאו בעלות שכ"ט מומחה בית המשפט, שעה שהנתבעת הציגה אישור לפיו היא שילמה למומחה בית המשפט סך של 4,408 ₪. כך גם בנושא המחסן של משפחת בן שלוש, שעה שמומחה בית המשפט קבע שהמחסן עליו חתמו בני המשפחה בהסכם המכר הוא המחסן שהועבר להם ע"י הנתבעת. גם בנושא שכר הדירה בגין העיכוב במסירת הדירות – הנתבעת שילמה לתובעים עבור כך. במצב דברים זה, נגרם חלק מניהול ההליך הארוך בשל התנהגות התובעים, ועליהם לשאת בתוצאותיו. יחד עם זאת, התובעים נאלצו לשכור את שירותיהם של מומחים ושל עו"ד, וכן לשלם אגרת בית משפט, ויש לפצותם בסכום כלשהו בגין הוצאות אלו – אני מעמיד את נושא ההוצאות, כולל שכ"ט עו"ד, ע"ס 2,000 ₪ עבור כל אחת משתי הדירות.

סוף דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום כולל ע"ס 20,000 ₪, עבור שתי הדירות, כולל שכ"ט והוצאות. סכום זה יש לשלם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין זה במשרדי ב"כ הנתבעת.

ניתן היום, ט"ז באב תש"ע, 27 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ