אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' בר טוב ואח'

כהן ואח' נ' בר טוב ואח'

תאריך פרסום : 06/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
10725-09
06/09/2010
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
אריאלה בר טוב גרץ
הנתבע:
יורם כהן
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעת לשון הרע.

1. התובעים והנתבעים הם שכנים בבית משותף. עניינה של התביעה בכרזה שהנתבעים הציבו מחוץ לדלת דירתם. בכרזה נכתב כך:

"אזהרה!!!

למי שמבקש לקנות את הדירה 11 בקומה 3: אין אישור ואין הסכם עם השכנים לבניית מרפסת או כל בנייה אחרת על תוספת הבנייה של הקומה הראשונה והשנייה. כל אמירה אחרת אין לה כל אחיזה במציאות".

טקסט דומה הופיע בכרזה גם בשפה האנגלית. הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי אין בדברים משום לשון הרע על התובעים. בטענה זו אדון עתה.

2. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 קובע, כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם.

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו

בסעיף זה, 'אדם' – יחיד או תאגיד"

3. השאלה האם ביטוי פלוני הוא בבחינת לשון הרע היא שאלה פרשנית. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי בשלב הראשון של פעולת הפרשנות של הביטוי, "... יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. כלומר, יש לפרש את הביטוי באופן אובייקטיבי, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת..." (דברי כב' הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ' פ"ד נח(3) 558 (2004), בפיסקה 9 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק). עוד נפסק שם, כי במסגרת שלב זה, "...... יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה, ולברר האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר". צויין גם, כי "יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים, לפי הקשרן תוך התחשבות באופיו של הז'אנר, ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר" (שם, בפיסקה 13).

4. הדגש לעניין זה הוא על מבחן אובייקטיבי. השאלה היא, "מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך בה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (דברי כב' השופטת ביניש בע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607 (2002), בפיסקה 6 לפסק הדין).

5. (א) על פי אמות מידה אלה, אין בפרסום משום לשון הרע על התובעים. אכן, הפרסום מתייחס לדירת התובעים. עם זאת, שלא כנטען, התובעים לא הוצגו, במישרין או בעקיפין, כאנשים שיש להיזהר מהם, או כמי שיש להטיל ספק בדבריהם או לא ליתן בהם אמון. הפרסום גם אינו מייחס לתובעים, ולו במשתמע, חוסר יושר. לכל היותר, ואף בדוחק, משתמעת ממנו מחלוקת אפשרית לעניין הזכויות אליהן הוא מתייחס. בכך אין משום לשון הרע.

(ב) אוסיף, כי התובעים עצמם אינם טוענים בכתב התביעה כי הציגו, בפניי מאן דהוא, כי יש אישור או הסכם עם השכנים לבניית מרפסת או כל בנייה אחרת על תוספת הבנייה של הקומה הראשונה והשנייה. הפרסום גם אינו מייחס להם כי הם מעלים טענה כזו. בנסיבות אלה, לא ברור כיצד עשוי מאן דהוא לראות בפרסום לשון הרע ביחס לתובעים, שכן הלכה למעשה לא נוצר מצב פוטנציאלי של פער בין האמור בפרסום ובין מצגי התובעים. במצב הדברים האמור, אני סבור כי לא קיים בפרסום אפילו פוטנציאל של פגיעה בשמם הטוב של התובעים, על פי אמות המידה עליהן עמדתי.

(ג) מעבר לנדרש אוסיף עוד, כי אפילו הייתי סבור כי המדובר במקרה גבולי, הניתן לפירוש לכאן ולכאן, לא היה בכך כדי לסייע לתובעים. בית המשפט העליון פסק לעניין זה, כי "כאשר בית המשפט נתקל בקושי פרשני, עליו להעדיף את הפרשנות לפיה הביטוי אינו מהווה לשון הרע" (דברי כב' הנשיא א' ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558 (2004), בעמוד 570). לכן, גם אם היה מדובר במקרה דו משמעי, הנחיית מדיניות זו, המבוססת על האיזון העקרוני בין חופש הביטוי ובין הזכות לשם טוב, מחייבת לקבוע כי אין מדובר בלשון הרע, במובן החוק.

6. המסקנה העולה מכל האמור היא, כי התביעה אינה מגלה עילה לפי חוק איסור לשון הרע. אני מורה, אפוא, על סילוק התביעה על הסף. התובעים ישאו בשכר טירחת הנתבעים בהליך זה בסך של 5,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ והוא ישולם עד ליום 13.10.10.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ