אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן ואח' נ' בן שפרוט ואח'

כהן ואח' נ' בן שפרוט ואח'

תאריך פרסום : 23/04/2014 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
22538-02-14
18/04/2014
בפני השופט:
שלומית יעקובוביץ

- נגד -
התובע:
דן בן שפרוט
הנתבע:
יעקב כהן

החלטה

1.עסקינן בבקשה שהגיש המבקש להורות על דחיית הבקשה לרשות ערעור על הסף מחמת איחור בהגשתה.

2.הבקשה לרשות ערעור הוגשה על ידי המשיב ביום 11.2.2014 ועניינה החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת קלוגמן) מיום 25.12.2013 המתירה למשיב בבקשה שבפני (התובע שם – להלן: "המשיב") לתקן את כתב התביעה כפוף לתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ (להלן: "ההחלטה").

3.ההחלטה, על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית משפט השלום, הומצאה למשרד ב"כ המשיב ביום 6.2.2014, אך אין חולק כי עוד ביום 6.1.2014, חודש ימים טרם ההמצאה, הגיש המשיב לבית המשפט כתב תביעה מתוקן וביום 18.1.2014 עתר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה לחייבו בהוצאות.

4.על רקע עובדות אלה ובהסתמך על "כלל הידיעה" עותר המבקש לקבוע כי הבקשה לרשות ערעור הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין וכי בשים לב למועד הגשת כתב התביעה המתוקן (המועד המאוחר ביותר לענין "הידיעה") היה על המשיב להגיש את הבקשה לרשות ערעור, לכל המאוחר, עד ליום 6.2.2014 .

5.המשיב לשיטתו, כעולה מתגובתו לבקשה, הגיש את הבקשה לרשות ערעור בתוך המועד הקבוע בדין, זאת משמניין הימים, 30 במספר, צריך שיחל עם המצאת ההחלטה כדין במשרד באי כוחו (6.2.2014).

6.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי הבקשה לרשות ערעור הוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע בדין, קרי; באיחור.

7.ההכרעה בבקשה שבפני תלויה במענה לשאלה, לה נדרש בית המשפט העליון פעמים רבות – האם יש למנות את המועד להגשת ההליך לבית משפט זה מיום ההמצאה של ההחלטה למשיב או שמא מהיום בו נודעה לו.

7.1למקרא הפסיקה דומה כי טרם נקבעה הלכה בענין זה.

יש המחזיקים ב"גישת ההמצאה" הרואה בקיומה של המצאה כדין תנאי לתחילת מניין הימים ויש המצדדים ב"גישת הידיעה" המסתפקת בידיעת בעל הדין ובלבד שידיעה זו ברורה ומלאה.

"במספר החלטות ופסקי דין הובהר כי למעשה אין המדובר בשתי גישות העומדות האחת כנגד רעותה – המצאה מזה וידיעה מזה – אלא בגישה אחת המבוססת על איזון בין דרישת התקנות להמצאה, להתחשבות  מסוימת בידיעה, לרוב על דרך של השתק בעל הדין הטוען לפגם בהמצאה שעה שידע על פסק הדין ..." (רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות).

8.בנסיבות שבאו בפני סבורה אני כי אף אם יש לראות ב"גישת ההמצאה" משום כלל, הרי שחל החריג לו.

לדידי, במקום בו פעל בעל הדין על פי ההחלטה, עוד בטרם הומצאה לו כדין (כפי המשיב בפני), מתחייבת הקביעה כי ידע אודות ההחלטה ידיעה ברורה ומלאה ומשכך יש ליתן בכורה ל"גישת הידיעה", זאת מטעמים המעוגנים בכללי השתק, כמו גם בדוקטרינת תום הלב הדיוני-

"הגם שהמועד נמנה כעקרון מעת ההמצאה כדין, יהיה לעיתים בעל דין מושתק מלטעון לפגם שנפל בהמצאה ויראו את ידיעתו כמתחילה את מניין הימים (וראו בש"א 6171/04 שלעיל).

אף לעקרון תום הלב תחולה בהקשר זה. יש ויהיה מקום לקבוע כי בעל דין שידע על ההליך וההחלטה וטוען כי מניין הימים החל רק בעת ההמצאה יחשב כפועל שלא בתום לב, ואשר על כן יראו את מועד הידיעה שלו כמועד ממנו ימנה מניין הימים (וראו: רע"א 1415/04 שלעיל; כן ראו בהרחבה לעניין חובת תום הלב, את בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (לא פורסם, 15.1.07); ובש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון (טרם פורסם, 5.6.06)).

אכן, המדובר במקרים מיוחדים בהם מתקיים "דבר מה נוסף", המצדיק סטיה מן האיזון שערך מחוקק המשנה בתוך דיני ההמצאה שבתקנות, תוך נכונות להתבסס על ידיעת בעל הדין כמתחילה את מניין הימים. טיבו של "דבר מה נוסף" זה יכול להשתנות ממקרה למקרה אולם נראה כאמור כי המשותף למקרים אלו הוא התנהגות לא ראויה של בעל הדין הטוען לפגם בהמצאה, העולה כדי השתק או חוסר תום לב. "הטוען לצדק צריך שינהג בדרכי הצדק" (השופט א' רובינשטיין ברע"א 7724/04 גולקו נ' בנק דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 4.11.04)).

מועד הידיעה יחשב במצבים חריגים אלו כמועד הרלבנטי למניין הימים, ובלבד שמדובר בידיעה מלאה וברורה של פסק הדין או ההחלטה נשוא ההליך (וראו פסקה 6 שלעיל). ...

(רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)

"אימתי יקבע כי נתקיימו אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מן הכלל הקבוע בתקנה 402 ולמנות את מניין הימים מעת הידיעה ולא מעת ההמצאה?

מבלי לקבוע רשימה סגורה של מצבים בנדון, הרי שמספר דוגמאות שנדונו בפסיקה יכולות לשפוך אור על שאלה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ