אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן דמתי נ' מוסך א.י.אדר בע"מ

כהן דמתי נ' מוסך א.י.אדר בע"מ

תאריך פרסום : 28/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
6024-02-10
28/07/2010
בפני השופט:
ישי קורן

- נגד -
התובע:
זהבה כהן דמתי
הנתבע:
מוסך א.י.אדר בע"מ
פסק-דין

פסק דין

תביעה על סך 30,000 ₪, שכותרתה "רמאות במכירת רכב".

התובעת הייתה לקוחה של הנתבעת. בחודש 2/09 הגיעה אל הנתבעת לצורך תיקון רכב מסוג שברולט קורסיקה שנת 96'. נמסר לה שהרכב זקוק להחלפת מנוע והוצע לה, במקום לתקן את הרכב, לרכוש רכב מסוג רנו מגאן שנת 2001 שהיה במקום, יד שלישית. התובעת הסכימה לרכוש את הרכב והוסיפה עבורו 10,000 ₪. מנהל המוסך טיפל עבורה ברישום העברת הבעלות. לאחר הרכישה התברר לתובעת כי הרכב אינו משנת 2001 אלא 1999 וכי אינו יד שלישית אלא יד שישית.

מרגע שרכשה התובעת את הרכב החדש החלה עוברת מסכת ייסורים, כשהרכב נתקע שוב ושוב והתובעת נדרשת לחילוץ ולתיקונים שונים. חלפו רק ארבעה חודשים ממועד הרכישה והתובעת נדרשה לבצע טיפול יקר של שיפוץ מנוע. את כל הטיפולים ביצעה התובעת אצל הנתבעת. שיאו של דבר הגיע כשבאחד מימי שישי במהלך נסיעה לרמת הגולן, יום לאחר שיחרור הרכב ממוסך הנתבעת, חשה התובעת שהבלם אינו מגיב כהלכה. בבדיקה במוסך מזדמן נמצא כי חסר שמן בלמים. בחודש 9/09 תיקנה הנתבעת בעיית נזילות ברכב לצורך מעבר מבחן רישוי שנתי. הנזילות חזרו על עצמן כעבור שלושה חודשים אך הנתבעת סירבה לבצע תיקון חוזר ללא תשלום.

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בסך של 30,000 ₪, מהם 10,000 ₪ ששילמה עבור הרכב הפגום, ו12,000 ₪ ששילמה עבור תיקוני הרכב הרבים.

הנתבעת טוענת כי אינה עוסקת במכירת רכבים וכי הרכב שנמכר לתובעת אינו רכב של הנתבעת אלא רכב של לקוח אשר הגיע אל הנתבעת לצורך תקון ובעליו ביקש למכרו. לפני רכישת הרכב קיבלה התובעת את מלוא המידע הרלוונטי לגבי הרכב נשוא העסקה. הנתבעת אינה אחראית על טיב הרכב שרכשה התובעת. למרות זאת, משנתגלתה בעייה ברכב שרכשה התובעת העניק לה מנהל הנתבעת את מלוא השירות ונענה לקריאת חילוץ, ואף תיקן את הרכב ללא חיוב בגין העבודה.

בחודש יוני 09 הגיע הרכב למוסך עם בעיה של ראש מנוע, שמקורה בנסיעה לאחר שנקרע צינור קירור והתחממות יתר של המנוע. הנתבעת אינה אחראית לתקלה זו. האחריות לתקלה מוטלת על התובעת שנסעה למרות אזהרה על התחממות. הנתבעת טיפלה בתקלה והתובעת חוייבה בתשלום מופחת.

הנתבעת טוענת שהתובעת קיבלה שירות מסור והיא אינה אחראית לתקלות מזדמנות ברכב שרכשה התובעת.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.

כידוע, המוציא מחברו עליו הראייה. במקרה זה, לא הוכיחה התובעת את תביעתה.

בכתב התביעה טענה התובעת ששילמה עבור הרנו 10,000 ₪ וכי התמורה שהתקבלה עבור הרכב הישן עברה לידי הנתבעת.

בדיון העידה התובעת כי שילמה עבור הרכב 5,000 ₪ בלבד. גרסה חדשה זו מתיישבת עם עדותו של מנהל הנתבעת, אשר העיד כי התובעת שילמה 10,000 ₪ (שהועברו לבעל הרכב ולא לנתבעת), וכי עבור הרכב הישן קיבלה 5,000 ₪.

אין חולק כי בעל המוסך טיפל עבור התובעת ברישום העברת הבעלות. איני מקבל את טענת התובעת בדבר רמאות. ייתכן שהתובעת סמכה על בעל המוסך בעיניים עצומות, אך לא שוכנעתי כי נאמר לה שהרכב הוא יד שלישית ומשנת 2001, כשבפועל הרכב הוא יד שישית ומשנת 1999. מדובר בעובדות שעתידות להתגלות על נקלה תוך עיון חטוף בטופס רישיון הרכב, ואין זה סביר שבעל המוסך ישקר בכגון דא. גם את מצב מד האוץ ניתן לראות בעיון קל ברכב (בטיפול מחודש 4/09 נרשם מצב מד האוץ שהראה על 339,050 ק"מ). שבעתיים נכון הדבר נוכח העובדה שהרכב אינו של בעל המוסך, אלא של לקוח, גם אם עתיד בעל המוסך להרוויח מן העסקה. מכל מקום, לו ביקשה התובעת לבטל את המכירה בשל אי התאמה היה עליה לעשות זאת מיד כשנודע לה על אי ההתאמה. אין חולק שתובעת לא עשתה כן, והיא עיכבה את דרישת הפיצוי מהנתבעת משך שנה שלימה.

אשר ליתר התקלות –

התובעת מלינה על כך שמכרו לה גרוטאה במסווה של רכב משובח, וכי נתנה אמון מוחלט בבעל המוסך בעניין זה. לצערי, איני יכול לקבל טענה זו של התובעת. התובעת הגיעה למוסך עם שברולט קורסיקה שנת 96' שהייתה זקוקה להחלפת מנוע, ולאחר ששילמה 5,000 ₪ יצאה עם רנו מגאן שנת 1999. אפשר שהרכב שקיבלה לא היה משובח והוא נזקק לטיפולים שונים, כפי שהתגלה במהלך שנת 2009, אך לא ניתן לדבר על רמאות או עסקה שתנאי גרועים באופן בלתי סביר. כל רכב נזקק לטיפולים שונים, וגם כשמדובר ברכב "צעיר" יותר, והרנו הייתה כבר בת 10 שנים כשנרכשה על ידי התובעת, ולאחר נסיעה של כ350,000 קמ", לא ניתן לדעת מראש לאיזה טיפולים ייזקק.

נראית בעיניי טענת הנתבעת, לפיה האחריות לטיפול העיקרי של שיפוץ ראש מנוע רובצת לפיתחה של התובעת אשר נסעה עם הרכב מבלי להימנע מהתחממות יתר, עד אשר נגרם נזק למנוע.

סוף דבר, טענתה העיקרית של התובעת בדבר "רמאות במכירת רכב" – לא הוכחה.

לא שוכנעתי כי נפל פגם אחר בהתהלות הנתבעת או כי התובעת חוייבה בתשלום כלשהו שלא בצדק.

בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית התביעה, וכך אני מורה.

למרות האמור לעיל, בשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לתובעת – אינו עושה צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ