אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

כהן(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

תאריך פרסום : 17/01/2011 | גרסת הדפסה
עת"א
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
35021-09-10
17/01/2011
בפני השופט:
שלמה פרידלנדר

- נגד -
התובע:
יואב כהן (אסיר)
הנתבע:
שרות בתי הסוהר

החלטה

לפניי בקשת אסיר, שהגיש עתירה בעניין יציאתו לחופשה, לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית; והמלצת הסנגוריה הציבורית להיעתר לבקשה.

האם אסירים העותרים להטבות זכאים לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית?

אני סבור כי ככלל – אין בית המשפט הדן בעתירות אסירים מוסמך להורות על ייצוג העותר על ידי הסנגוריה הציבורית. על פניו, הדיבור "ייצוג משפטי בהליכים פליליים" [חוק הסנגוריה הציבורית, סעיף 1(ב)] – אינו כולל עתירות אסירים הנדונות בהליך מינהלי. כמו כן, אין למצוא ברשימה הארוכה והפרטנית של הזכאים לייצוג לפי סעיף 18 בחוק הסנגוריה הציבורית אסירים-עותרים לפי פקודת בתי הסוהר.

איני מסכים עם הגישה שהובעה ברע"ב 9470/00 אברהם סמסון נ' מ"י, המרחיבה את הסמכות להליכים שאינם בגדר "הליכים פליליים", ולמיוצגים שאינם בגדר "נאשמים". יש הבדל חריף בין המשקל הציבורי הניתן לסיכון של מעבר מחירות לכליאה, לבין המשקל הציבורי הניתן לקבלתן או שלילתן של הטבות במהלך הכליאה. חירותו של המוחזק כחף-מפשע הנה בגדר זכות אדם מוקנית. גם לאסירים זכויות אדם מוקנות, שאינן נשללות מהם עקב מאסרם [עע"א 4463/94 אבי חנניה גולן נ' שב"ס]. אולם הטבות לאסירים אינן בגדר זכות מוקנית לאסיר אלא, בעיקר, בגדר תמריץ המהווה כלי לאכיפת משמעת בידי שלטונות הכלא [דוד בר-אופיר, עתירות אסירים, מהדורה שנייה, מאי 2006 (להלן: 'בר-אופיר'), עמ' 99 ואילך].

הרחבת הזכות לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, קרי: על חשבון הציבור, כאשר עצם חירותו של אדם נתונה בסיכון, היא עניין אחד; אולם הרחבת הזכות לכלול דיון בהטבות שונות הניתנות לאסירים לפי שיקול דעת שירות בתי הסוהר, היא עניין שונה בתכלית.

בעניין רע"ב 11834/05 גבריאל אמבאו נ' מ"י הוער כי הסמכות למנות סנגור ציבורי לעותר בעתירת-אסיר נלמדת בקל-וחומר מן הסמכות לעשות כן בהליך לפני וועדת השחרורים, או כי מדובר ב"סמכות טבועה".

"אם הלכה נקבל; ואם לדין יש תשובה" [בבלי יבמות עו, ב]. בוועדת השחרורים נדונה השאלה אם אסיר יוסיף להיות כלוא במשך השליש האחרון של תקופת מאסרו, אם לאו. כלומר, מדובר בשאלת הליבה של מאסר או שחרור; ותכופות – שלילת שחרור מוקדם משמעה המשך המאסר לתקופה ארוכה. לפיכך, לעניות דעתי, דיון בוועדת שחרורים חמור יותר מדיון בשאלת הענקתה של הטבה לאסיר; ולא להפך.

יש לברר גם את היקפה של 'סמכות טבועה' להעניק ייצוג משפטי על חשבון הציבור מחוץ לגדרי חוק הסנגוריה הציבורית. אין מדובר בעניין של סדרי-דין או מתן סעדים שיפוטיים, המצויים בליבת הפררוגטיבה השיפוטית. מדובר בעניין בעל השלכות תקציביות הנתון לשיקולי קדימות כלכליים-חברתיים, אשר ככלל – מסורים לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת, ולא לרשות השופטת.

כעולה מן המקורות שהובאו בעניין רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון מיום 23.12.99 [פסקאות 20-21 בפסק דינו של השופט מישאל חשין] – "הסמכות הטבעית שמדובר בה... אינה אלא אותה סמכות מינימלית בעניני נוהל, יעילות המשפט וצדקתו הדרושה לבית-המשפט כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק" וכן: "הכלל הוא, שבסמכותו הטבועה אין בית המשפט משתמש אלא במקרים שבהם נדרש הדבר באופן חיוני, למטרה הכרחית שאין בידי בית המשפט להשיגה במסגרת סמכותו הרגילה". ועוד נאמר: "אך כשם שראוי לו לבית המשפט שלא להירתע מעשיית שימוש בסמכותו הטבועה, במקרה שנסיבותיו מחייבות זאת, כך מוטל עליו להישמר מפני עשיית שימוש בסמכות האמורה במקרה שבו אין ההימנעות מכך מובילה לאי-צדק ברור ובולט. ראוי לזכור, שבעצם השימוש בסמכות האמורה יש משום פגיעה בעקרונות הכלליים המקובלים... על רקע זה נתגבש הכלל, כי רק במקרים מיוחדים וחריגים, ובהתקיים נסיבות כבדות משקל ויוצאות דופן, רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו האמורה".

אפילו נתמקד, כמו השופט חשין שם, בקטע אחד מתוך ההנמקה "...כדי ש(בית המשפט – ש"פ) יוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק"; ונעניק לו קיום עצמאי, הנפרד מן הרישה שצוטטה לעיל – לא נוכל להתעלם מן הסייגים האמורים; ואף מן היישום המוגבל של אותה 'סמכות טבועה', גם לגישתו של השופט חשין, להקשר של שיקול דעת שיפוטי במתן הסעד.

לא ניתן להתעלם, בבואנו לשקול הענקת ייצוג על חשבון הציבור לאסירים, בעתירות שעניינן מתן הטבות, ממשקלו היחסי של האינטרס שבו מדובר. אסיר, מטבעו, הוא אדם שפגע בציבור, ונמצא ראוי לסבול עונש. אדם כזה, ככל שפגיעתו בציבור חמורה יותר, זכאי פחות לאהדת הדין ולהמתקת הגלולה המרה שהושתה עליו. תכופות מדובר בעבריין מועד, ואף באדם שבחר בקריירה עבריינית; קרי: באדם שהפגיעה בציבור היא עבורו דרך חיים. לאסירים כאלה אין ציפייה סבירה לכך שהציבור יוסיף וייטול על עצמו סיכונים ממשיים, או אף עלויות תקציביות ממשיות, כדי לחון אותם בהטבות כאלה ואחרות.

נטעים כי חופשות, שיבוץ באגף או בבית-סוהר נוחים יותר, קבלת ביקורים, קבלת שיחות טלפוניות וכיוצא באלו עניינים המהווים את רוב מניינן ובניינן של עתירות האסירים – להבדיל מסיפוק זכויות וצרכים בסיסיים כגון הגנה, מזון וטיפול רפואי – אינם בגדר זכויות אדם מוקנות, אשר אדם אינו מאבדן גם כשהוא נכנס לכלא. אלו הן הטבות, שהענקתן לאסירים מסורה לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר, אשר תכליתן העיקרית היא להוות כלי בידי שירות בתי הסוהר לאכיפת משמעת ולתמרוץ התנהגות טובה בכלא [רע"ב 7075/05 עמוס כהן נ' שב"ס].

גם התכלית השיקומית הנלווית לעתים למתן הטבות כאמור – כגון חופשה-לקראת-שחרור המהווה גם הזדמנות להסתגלות-מחדש לחיים שאחרי המאסר, או קבלת טיפול שיקומי במסגרת המאסר – אינה בגדר זכות מוקנית של האסיר. לאסיר, כלכל אדם, חובה להתנהג באופן נורמטיבי, תוך ריסון עצמי וכיבוד הזולת וזכויותיו. חובה זו אינה מותנית בסיוע טיפולי לקיומה, העשוי להינתן לו על ידי המדינה. שיקום אסירים הוא אינטרס של הציבור; משום שאם אמנם ייצלח שיקומו של עבריין – הוא לא יוסיף לפגוע בציבור [בר-אופיר, עמ' 231 ואילך]. יש להטעים כי משקלו של אינטרס זה מוגבל; נוכח הניסיון האמפירי העגום בדבר תוחלתו הנמוכה של שיקום עבריינים [שלמה גיורא שוהם, גבריאל שביט, גבריאל קאבאליון, תומר עינת, עבירות ועונשים: מבוא לפנולוגיה, מהדורה שלישית, 2009, עמ' 19-20, 138].

מתן ייצוג משפטי על חשבון הציבור, לאסירים, לצורך סיוע בקבלת הטבות – משמעו הקרבת נתח ממשאבי הציבור המוגבלים לתכלית שספק בעיניי אם אין חשובות ודחופות ממנה. מכל מקום, סדר-קדימות זה הוא עניין לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת לענות בו. ספק רב בעיניי אם על בית המשפט להידחק בפרשנות סמכותו כדי להוסיף על מה שקבע המחוקק למען התכלית הנדונה (להבדיל מן התכלית של הגנת זכויות אדם באשר הוא אדם).

כאמור, בהתייחס לנאמר בעניין אמבאו הנזכר – "אם הלכה נקבל". אולם, משמדובר בחריגה מהוראותיו המפורשות של חוק הסנגוריה הציבורית, בהתבסס על 'סמכות טבועה' שהיקפה מצומצם – סבורני כי ראוי לשקול הענקת ייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית בעתירות אסירים שעניינן הטבות רק "במקרים מיוחדים וחריגים, ובהתקיים נסיבות כבדות משקל ויוצאות דופן" [כמצוטט בעניין רוקר לעיל].

אשוב ואטעים כי דבריי אמורים בהטבות לאסירים; ולא בזכויות אדם באשר הוא אדם, לרבות האדם האסיר. הגנה על זכויות אדם היא ליבת התפקיד השלטוני. כמובן, היא עולה כסף. הגנת זכויות אדם היא גם ליבת המחויבות השיפוטית. לפיכך, בית המשפט לא יהסס לאכוף זכויות אדם על השלטון, גם כאשר הן עולות כסף. כמובן, זאת ייעשה תוך איזון בין האינטרסים המתנגשים, ובמידתיות. מכל מקום, לא בכך עסקינן.

יישום לענייננו

העותר מרצה מאסר בן 3 שנים ו-9 חודשים בגין עבירות סמים ושיבוש הליכי משפט. העותר צפוי להשתחרר, אם ישוחרר בשחרור מוקדם ולאחר ניכוי מינהלי, ביום 8.5.11; קרי: בעוד חודשים ספורים. העותר מבקש לצאת לחופשה כבר עתה. הוא סבור כי המידע המודיעיני שהמשיב זוקף לחובתו אינו אמין.

אכן, מכוח הוראות פקודת בתי הסוהר, העותר זכאי לכך שבית המשפט יבחן את סבירותם של שיקולי המשיב בעניינו. בכלל זה, זכאי העותר לכך שבית המשפט יבחן את משקלה של התשתית המידעית שעליה התבסס המשיב בהחלטתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ